אדי קוקרן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אדי קוקרן
לידה 3 באוקטובר 1938
אלברט לי, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 17 באפריל 1960 (בגיל 21)
באת', הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה סייפרס עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות אלברט לי, מינסוטה, ארצות הברית
תקופת הפעילות 19551960 (כ־5 שנים)
מקום לימודים Bell Gardens High School עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה רוקבילי, רוקנ'רול
שפה מועדפת אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה גיטרה עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים Liberty Records
בן או בת זוג Sharon Sheeley עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה היכל התהילה של הרוק אנד רול (1987) עריכת הנתון בוויקינתונים
www.eddie-cochran.info
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ריימונד אדוארד "אדי" קוקרןאנגלית: Eddie Cochran‏: 3 באוקטובר 1938 - 17 באפריל 1960) היה מוזיקאי רוקבילי ורוקנ'רול אמריקאי שזכה להצלחה בשנות ה-50 של המאה ה-20. מותו בתאונת דרכים בגיל 21 קטע קריירה מבטיחה, אך יצירתו הייתה בעלת השפעה על מוזיקת הפופ בסוף שנות ה-50 ובשנות ה-60.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קוקרן נולד בעיירה אלברט לי שבמחוז פריבורן בדרום מינסוטה. הוריו היו במקור מאוקלהומה והוא נהג להציג עצמו בראיונות כאיש אוקלהומה. הוא למד מוזיקה בבית הספר אך עזב את התזמורת כדי לנגן על תופים ועבר בהמשך מלימוד נגינה על פסנתר ללימוד נגינת גיטרה.

בסביבות 1950 עברה משפחתו לבל גרדנס, פרבר של לוס אנג'לס ואחרי שנגינת הגיטרה שלו השתפרה הוא החל להופיע ב-1955 כחלק מהצמד "The Cochran Brothers" ("האחים קוקרן" היו אדי קוקרן והאנק קוקרן ולא היה ביניהם קשר משפחתי).[1]

באותה עת החל אדי קוקרן לנגן כנגן ליווי באולפני הקלטות והחל לחבר שירים. חלקם, בשיתוף פעולה עם ג'רי קייפהארט שהפך מאוחר יותר לאמרגנו. בעת שניגן עם האנק קוקרן, ניגן אדי קוקרן על גיטרת גיבסון חשמלית-אקוסטית, אך ב-1956 עבר לנגן על גיטרה של גרץ', מודל 6120, שהיה מודל בו השתמש גם הגיטריסט צ'ט אטקינס, מאבות "הצליל של נשוויל" במוזיקת הקאנטרי.

ב-1956 הוזמן קוקרן להשתתף בסרט "The Girl Can't Help It". הסרט, שהיה קומדיה מוזיקלית בכיכובה של ג'יין מנספילד, והתכוון ללגלג על תרבות הרוקנ'רול של הצעירים, הפך לאחד ממבשרי הרוקנ'רול ואיפשר לצעירים בארצות הברית ובאירופה לחזות בקולנוע באלילי הרוקנ'רול דוגמת ליטל ריצ'רד וג'ין וינסנט. קוקרן הופיע בסרט כשהוא מבצע את שירו (מילים של נד פיירצ'יילד) "Twenty Flight Rock". שיר זה התפרסם מאוחר יותר כשיר אותו ביצע פול מקרטני ב-1957 בעת שנבחן על ידי ג'ון לנון וצורף בעקבות כך ל"The Quarrymen", הלהקה שהייתה גלגולה הראשון של הביטלס.

להיטו הגדול ביותר של קוקרן היה "Summertime Blues". השיר נכתב על ידי קוקרן וקייפהארט ויצא לאור באוגוסט 1958. ללהיט זה היו השפעות על הרוקנ'רול של סוף שנות ה-50, הן מוזיקלית והן מבחינת המילים ששיקפו נימת מחאה והקדימו את שירי המחאה של שנות ה-60. הקריירה הקצרה של קוקרן הניבה מספר להיטים נוספים:
"C'mon Everybody", "Somethin' Else", "My Way", "Weekend","Teenage Heaven"' "Sitting in the Balcony"' "Three Stars", "Nervous Breakdown"
והלהיט שיצא לאור לאחר מותו והגיע למקום הראשון באנגליה, "Three Steps to Heaven".

מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-16 באפריל 1960, כשהיה במסע הופעות באנגליה, נפצע קוקרן אנושות בתאונת דרכים. הוא נסע במונית יחד עם המוזיקאי ג'ין וינסנט וכותבת השירים שרון שילי שהייתה גם ארוסתו של קוקרן. סמוך לחצות סטתה המונית מהדרך כשנסעה בצ'יפנהאם שבוילטשייר על כביש A4, ופגעה בעמוד תאורה (כנראה בשל תקר בגלגל המונית). קוקרן הועף דרך שמשת הרכב ונפצע אנושות בראשו. הוא הובהל לבית החולים סנט מרטין שבבאת', אך מת מפצעיו למחרת. גם שילי ווינסנט נפצעו ופציעתו של האחרון השפיעה עליו גם בשארית חייו וקיצרה את הקריירה שלו. נהג המונית נדון מאוחר יותר לשישה חודשי מאסר ולשלילת רישיון למשך 15 שנה.

השפעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות שעד מותו רק להיט אחד שלו, "Summertime Blues", הגיע לעשרת הגדולים במצעד הלהיטים, זכה קוקרן לפופולריות בקרב חובבי הרוקבילי והרוקנ'רול בארצות הברית ובמיוחד באנגליה.

קוקרן היה יוצר פורה וחברת התקליטים שלו המשיכה להוציא חומר שלו גם לאחר מותו ולמעשה, לאחר מותו יצא חומר רב יותר שלו מבחייו. אחד מהשירים שיצאו לאור לאחר מותו היה "Three Stars" שהוקדש לג.פ. "ביג בופר" ריצ'רדסון ולשני חבריו של קוקרן, באדי הולי וריצ'י ואלנס, שנהרגו בתאונת מטוס שנה קודם לכן.

קוקרן צורף ב-1987 להיכל התהילה של הרוק אנד רול, ומאוחר יותר גם להיכל התהילה של הרוקבילי ושיריו זכו לגרסאות כיסוי רבות.

קוקרן היה אחד מאמני הרוקנ'רול הראשונים שהשתמשו בטכניקת ההקלטה המכונה אובר-דאבינג, שהפכה מאז לחלק בלתי נפרד מתעשיית ההקלטות.[2]

בסרט התיעודי משנת 2000, "Gimme Some Truth: The Making of John Lennon's Imagine Album", המתעד את הקלטת אלבומו של ג'ון לנון, "Imagine, בעת הקלטת השיר "Gimmie Some Truth", אומר לנון בתחילת ההקלטה כי הוא מעוניין לבצע את השיר בסגנונו הקולי הגרוני והמאומץ של אדי קוקרן.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אדי קוקרן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]