אדנאן מנדרס

אדנאן מנדרס
Adnan Menderes

לידה	1899 אידין, האימפריה העות'מאנית
הוצאה להורג	17 בספטמבר 1961 (בגיל 62 בערך) אימרלי, טורקיה
מדינה
מקום קבורה	Mausoleum of Adnan Menderes אימרלי (1961)
השכלה	בית הספר למשפט של אוניברסיטת אנקרה אוניברסיטת אנקרה
מפלגה	המפלגה הדמוקרטית (טורקיה, 1946) מפלגת העם הרפובליקאית
בן או בת זוג	Berrin Menderes
ראש ממשלת טורקיה ה־9 22 במאי 1950 – 27 במאי 1960 (10 שנים) → שמטין גינאלטיי ג'מל גירסל ←
פרסים והוקרה
הצלב הגדול במסדר איזבלה הקתולית הצלב הגדול דרגה ראשונה של מסדר הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה אביר הצלב הגדול עם חגורה של מסדר ההצטיינות של הרפובליקה האיטלקית הצלב הגדול של מסדר אורנז'-נסאו
חתימה

אדנאן מנדרס, 1960

אלי אדנאן ארטקין מנדרס (בטורקית: Ali Adnan Ertekin Menderes; נולד ב-1899 – הוצא להורג ב-17 בספטמבר 1961) היה מדינאי טורקי, ממייסדיה ומנהיגיה של המפלגה הדמוקרטית הטורקית וראש ממשלת טורקיה בין השנים 1950 עד 1960. מנדרס היה ראש הממשלה הטורקי הראשון שנבחר בבחירות דמוקרטיות ולא היה מטעם מפלגת העם הרפובליקאית. מדיניותו הכלכלית הובילה לערעור היציבות הכלכלית של טורקיה, ביחד עם תמיכה בדרישות הקהילה הדתית במדינה ואופי כהונה יותר ויותר סמכותני, מנדרס הופל מהשלטון במהלך ההפיכה הצבאית בטורקיה בשנת 1960. ההפיכה העלתה שלטון צבאי בראשות ג'מל גירסל ומנדרס נשפט והוצא להורג בעוון ערעור הרפובליקה הטורקית.

ביוגרפיה

קריירה מוקדמת

מנדרס נולד בן למשפחת בעלי אדמות באסיה הקטנה והיה משפטן שלא נמנה עם האליטה של מלחמת העצמאות של טורקיה. הוא היה פעיל במפלגה הרפובליקנית החופשית של אלי פטהי אוקיאר ב-1930, ולאחר פיזורה הצטרף למפלגת העם הרפובליקאית. עם זאת, ב-1945 הוא הורחק משורותיה על רקע מחלוקת פנימית. ב-7 בינואר 1946 ייסדו מנדרס ואחרים את המפלגה הדמוקרטית (Demokrat Parti), ומנדרס היה עד מהרה לשני בהיררכיה המפלגתית לאחר ג'לל באייר. הנשיא המכהן, איסמט אינני (שהיה חבר מפלגת העם הרפובליקאית), קבע את מועד הבחירות להיות חודשיים בלבד לאחר הקמתה של המפלגה הדמוקרטית, כך שלמנדרס לא היה די זמן לארגן קמפיין בחירות יציב והוא הפסיד בבחירות.

במסגרת מצע הבחירות של המפלגה הדמוקרטית הבטיח מנדרס שיביא להתרת חלק מהאיסורים על הקהילה הדתית בטורקיה מימיו של מוסטפא כמאל אטאטורק. בכך השיגה המפלגה הדמוקרטית את תמיכת רוב הקהילה הדתית בטורקיה ובין לבין את התמיכה של תנועתו הדתית של סעיד נורסי. אף על פי זאת, התמיכה הדתית במנדרס הייתה מינורית ביחס לבעלי האדמות והמגזר התעשייתי החדש, שהיוו את עמוד השדרה לתמיכת במפלגה הדמוקרטית. בבחירות שנערכו ב-1950 ניצחה המפלגה הדמוקרטית ובאייר היה לנשיא טורקיה וזאת בעוד מנדרס מונה במאי 1950 לתפקיד ראש ממשלה. בנאום הבכורה שלו בתפקיד הציג מנדרס את תוכניותיו שכללו את חיזוק הקשרים עם צרפת, בריטניה ובמיוחד ארצות הברית, והפרטה, ליברליזציה ומשיכת משקיעים זרים . מנדרס החזיק בתפקיד ראש הממשלה למשך חמש כהונות נפרדות עד 1960.

כראש ממשלה

מנדרס גילה פתיחות להתערבות מדינתו בעניינים בינלאומיים וחיזק את קשריה הן עם מדינות ערב והן עם המערב. ב-1950 שלחה טורקיה למעלה מ-5,000 חיילים שנלחמו לצידה של ארצות הברית במלחמת קוריאה, וב-18 בפברואר 1952 הצטרפה לנאט"ו עקב האיום לביטחונה מצדה של ברית המועצות. ב-1955 נטל מנדרס גם את סמכויותיו של שר החוץ. בתחום הפנים הוא עודד את פיתוח התעשייה ואת תהליך העיור וגילה סובלנות כלפי האסלאם ואורח החיים המסורתי במדינה. לעיתים מנדרס יוצג בתור אסלאמיסט, בעיקר עקב העובדה שהוא אפשר לדת לקחת חלק מרכזי בתרבות האזרחית בטורקיה. למרות זאת, ממשל מנדרס לא ערער את מעמד הפרדת הדת מהמדינה בטורקיה. מנדרס אפשר קריאת מואזין ציבורית במסגדים, התיר שידור של מסרים דתיים ברדיו, הציג את דת האסלאם בתור מקצוע בבתי הספר אך לא בתור מקצוע חובה; כך שניתן להורים לקבוע אם ברצונם לאפשר לילדיהם ללמוד דת במסגרת הבית ספרית, הותיר בנייה של מסגדים חדשים (אשר נאסרו בידי ממשל אטאטורק) אפשר פתיחה של מוסדות חינוך דתיים תחת פיקוח ממושך מצדן של רשויות השלטון.

מדיניותו של מנדרס הובילה להעברת חברות לאומיות להנהלה פרטית, הסרת סובסידיה וסיום מדיניות מדינת הרווחה בטורקיה. מנדרס אף הנהיג מדיניות ליברלית יחסית בתחום הכלכלי ונודע באמרתו "אנו נעשה את טורקיה לאמריקה קטנה!" (!Türkiye'yi küçük Amerika yapacağız). מדיניותו הכלכלית אמנם הביאה להשקעה פרטית ולפיתוח מואץ אך דלדלה את אוצר המדינה בשל ייבוא מוגבר. הרפורמות הכלכליות של מנדרס עסקו בעיקר סביב המגזר החקלאי. דרך מסחר עלה השימוש במכונות כגון טרקטורים אשר הגבירו את הייצור החקלאי לכדי מצב שטורקיה יכולה הייתה להפסיק להתרכז בייצור לצריכה עצמית אלא בייצור למטרות ייצוא, בעיקר מכירת ירקות ופירות למדינות באירופה. למרות זאת, רק חקלאים מעטים יכלו להרשות לעצמם כלי ייצור חקלאי גדולים כגון טרקטורים, בעיקר בעלי אדמות. על כן נוצר מצב שהחקלאים המוחלשים בשוק החקלאי איבדו את מקומם בתחרות הכלכלית והיה עליהם לעבור לערים לשכונות עוני. מאות אלפי חקלאים עברו לערים הגדולות ועקב ההפרש במעמדם הכלכלי עלה אחוז העוני הכולל ברחבי המדינה. נכון לאותה העת, 70 אחוזים מכלל אוכלוסיית טורקיה היו חקלאים בעלי חוות קטנות וחלשות ביחס למיעוט של בעלי האדמות העשירים כמו מנדרס עצמו. רוב החקלאים החלשים הללו החלו לעבור לערים עקב המצב הכלכלי והתגוררו בשכונות עוני.

הוא הואשם בארגון פרעות איסטנבול, מהומות על רקע אתני שהתרחשו ב-6 בספטמבר 1955 וביום המחרת, עת המון פרע ביוונים ובארמנים באיסטנבול, הרג 14 איש לפחות והסב נזק רב לרכוש בבעלות נוצרים. האירועים העלו את חשד הצבא בנוגע לממשל מנדרס שכן היה על הצבא להכניס טנקים לשכונות איסטנבול במטרה להפסיק את השנאה הדתית. למרות הפתיחות והסובלנות שגילה בעניינים מסוימים, הוא לא סבל ביקורת והחמיר את מגבלות הצנזורה על העיתונות ואף הורה על מעצרם של עיתונאים. מנדרס התיר מחדש למואזין לקרוא לתפילה בשפה הערבית, והצהיר כי ממשלתו תקפיד על עקרונות האסלאם. כמו כן הוא השתמש באמצעי תקשורת להפצת תעמולה. מדיניות זו כמו גם התנכלותו ליריביו הפוליטיים, ובמיוחד למפלגת העם הרפובליקאית, כרסמו בפופולריות שלו בקרב אינטלקטואלים, סטודנטים וגורמים צבאיים אשר חששו לגורלם של עקרונות הכמאליזם ומורשת אטאטורק.

ההפיכה וההוצאה להורג

בשנת 1960, לנוכח האי-יציבות הפוליטית והכלכלית בתוך טורקיה, ראש המטה הכללי של הכוחות המזוינים של טורקיה, ג'מל גירסל, הביע בפני מנדרס את אי שביעות הרצון שלו לנוכח התסיסה הכלכלית. בתגובה על כך, מנדרס פיטר את הגנרל גירסל מתפקידו ואיים לנתק את הצבא מזכויותיו החוקתיות בתור ה"מגן של החוקה הרפובליקנית". ב-27 במאי 1960 תפס הצבא את השלטון, ומנדרס נעצר. הוא הועמד לדין באשמת בגידה, שחיתות ופגיעה בחוקה וכן באחריותו לפרעות איסטנבול. הוא נדון למוות, ולמרות בקשות מצד ראש המדינה החדש, הגנרל ג'מל גירסל להקלה בעונשו, הוא ושניים מחברי מפלגתו הוצאו להורג בתלייה ב-17 בספטמבר 1961. ההפיכה הצבאית נגד מנדרס נעשתה עקב מספר גורמים, בעוד ההתרות הדתיות של ממשלו היו מינימליות, האסון הכלכלי, הקנאות האתנית והדתית והאיומים לנתק את הצבא מחלק נרחב מסמכויותיו החוקתיות היו הגורמים המרכזיים להפיכה. 29 שנים לאחר מכן טוהר שמו, ונמל התעופה של איזמיר, האוניברסיטה באיידן עיר הולדתו, ומספר מוסדות נוספים נקראו על שמו.

ראו גם

• המפלגה הדמוקרטית (טורקיה, 1946)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אדנאן מנדרס בוויקישיתוף

• אדנאן מנדרס, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
• אדנאן מנדרס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• אריק יאן צורשר, תורכיה - היסטוריה מודרנית תל אביב: אוניברסיטת תל אביב, 2005 ,עמ' 259-283