אהרן צייטלין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אהרן צייטלין
אהרון צייטלין
לידה 22 במאי 1898 (יוליאני)
אוברוביצ'י, בלארוס עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 28 בספטמבר 1973 (בגיל 75)
ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות היהודי בהר הזיתים עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה פולנית, עברית, יידיש עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אהרן צייטלין (לעיתים ציטלין; 22 במאי 1898, אוברוביצ'י, גוברניית מוגילב, האימפריה הרוסית (על פי הלוח היוליאני)– 28 בספטמבר 1973, ניו יורק (נקבר בהר הזיתים)) היה משורר וסופר עברי ויידי, מחברם של מחזות, מערכונים, פואמות ושירים ליריים, דרמטורג, פובליציסט, פזמונאי ומתרגם.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בעיירה אוברוביצ'י שבגוברניית מוגילב, בתחום המושב של האימפריה הרוסית (כיום Уваравічы, בדרום-מזרח בלארוס). בשנת 1907 עברה משפחתו לוורשה. אביו הוא הסופר וחוקר החסידות הלל צייטלין שנספה עם שאר ילדיו, וכן תלמידיו, בגטו ורשה.

עלה לראשונה לארץ ישראל בשנת 1920, וניסה להיאחז בארץ כמורה בזכרון יעקב. כעבור שנתיים ירד בחזרה לפולין, והיה בוורשה אחד הבולטים שבדור הסופרים הצעירים. כתב יידיש ועברית, ועסק גם בפרוזה גם בשירה וכן בספרות ילדים. היה גם עיתונאי מפורסם בעיתונות היידיש.

בשנת 1939 שהה בארצות הברית לרגל הצגת מחזה שלו, וכשפרצה מלחמת העולם השנייה השתקע בניו יורק, והיה בין המשפיעים על חיי הרוח היהודיים בארצות הברית. כמו הלל אביו עסק גם הוא בנושאים יהודיים מובהקים, כמו קבלה חסידות ופילוסופיה יהודית.

לזמן מה כיהן כפרופסור לספרות עברית בבית המדרש לרבנים באמריקה.

ב-1957 זכה בפרס אוסישקין לספרות. בשנת 1969 הוענק לו פרס איציק מאנגר ליצירה ספרותית ביידיש.[1] ספרי הפאראפסיכולוגיה שלו: "המציאות האחרת", נתפרסמו מאוד בשעתו. על שמו ועל שם אביו הלל קרויים בישראל רחובות ובתי ספר במקומות שונים.

ארכיונו מופקד במחלקת הארכיונים בספרייה הלאומית בירושלים.[2]

חתנו (בזיווג שני) היה איל ההון זאב וולפסון.

מעבודתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שירו המפורסם והידוע ביותר של צייטלין הוא השיר "העגל" המוכר בשם "דונה, דונה". שיר יידי, "דאס קעלבל", שנכתב בארצות הברית ב-1940 על ידי אהרון צייטלין והולחן בידי שלום סקונדה.

השיר "דונה דונה" נכתב במקור עבור המחזמר היידי "אסתרק'ה", שהועלה בניו יורק בין שנים 1940-1941. התרגום הראשון מיידיש לאנגלית נעשה על ידי שלום סקונדה אך השיר לא זכה לפופולריות.

ב-1956 תרגמו את השיר לאנגלית ארתור קווש וטדי שוורץ ושינו את מילות הפזמון מ"דאנא דאנא ... דאן" ל"דונה דונה... דון". נראה כי משמעות המילים שבפזמון המקורי הן הקריאות שבהן נהגו העגלונים לעודד את סוסיהם המושכים את עגלתם.

השיר זכה לפופולריות בארצות הברית ובמדינות אחרות בעולם, ובכללן ישראל, שבהּ בוצע לראשונה ב-1962 על ידי נחמה הנדל, שאף תרגמה את מילות השיר מיידיש לעברית.[3]

השיר תורגם לשפות רבות, ובכללן גרמנית, צרפתית, יפנית, רוסית ועברית. ביפן השיר אף הוכנס לתוכנית הלימודים בבתי הספר. לעומת זאת, המשטר הטוטליטרי בדרום קוריאה אסר בתקופה מסוימת את השמעת השיר בשל טענה כי הוא בעל נטייה קומוניסטית.

שיר העגל ומטפורת השחיטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוברים שהשיר אודות העגל המובל לשחיטה, מקורו בתלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף פ"ה, עמוד א' - שם מופיע העגל בהקשר התעלמות הרב מגורלו.

רבי יהודה הנשיא, התייסר מכאבי שיניים טורדניים, ולא ידע מדוע. (מופיע בנוסחים שונים גם במדרש בראשית רבה לג, ג, ובילקוט שמעוני - תהלים, רמז תתפח).

ייסורים של רבי על ידי מעשה שגרם הוא עצמו באו, ועל ידי מעשה אחר הלכו. על ידי מעשה באו, מה הוא? עגל אחד שהוליכו אותו לשחיטה, הלך תלה [העגל] ראשו בתוך כנף [בגדו] של רבי ובכה. אמר לו [רבי יהודה לעגל]: לֵך, לכך נוצרת!!! [בחוסר אמפטיה- נוצרת לשחיטה...]. אמרו [משמים]: הואיל ואינו מרחם - שיבואו עליו ייסורים. ועל ידי מעשה [אחר] הלכו [ייסוריו] - יום אחד הייתה שפחתו של רבי מטאטאה את הבית, היו מונחים שם בני חולדה [= גורים של חולדה] והייתה מטאטאה אותם. אמר לה: הניחי להם, [הרי] כתוב: "ורחמיו על כל מעשיו" (תה' קמה, 9). אמרו [משמים]: הואיל ומרחם - נרחם עליו.

בבא מציעא פ"ה, ע"א

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שירים ופואימות (ירושלים: מוסד ביאליק, תש"י 1949)
  • בין האש והישע: פואמה דרמטית (תל אביב: יבנה, תשי"ז)
  • המדינה והרוח: מסה פוליטוסופית בי"ג פרקים (ניו יורק: הדואר, תשט"ו)
  • מן האדם ומעלה: שתי פואמות דרמטיות (תל אביב: יבנה, תשכ"ד)
  • מדינה וחזון מדינה (תל אביב: יבנה, תשכ"ה)
  • המציאות האחרת: הפאראפסיכולוגיה והתנועות הפאראפסיכיות (תל אביב: יבנה, תשכ"ז)
  • פאראפסיכולוגיה מורחבת (תל אביב: יבנה, תשל"ג)
  • רוח ממצולה : שירים ופואמות (תל אביב: יבנה, תשל"ה)
  • בין אמונה לאמנות, כרך א': מדור לדור, כרך ב': באוהלי ספרות (תל אביב: י. אורנשטין, תש"ם)
  • ברנר, אסתרקה, ויצמן השני: שלושה מחזות (ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשנ"ג 1993)

מעריכותיו ודברי מבוא[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יצחק צימרמן, בעיניו של מאמין, (לקט מאמרים), דברי מבוא : דב סדן, אהרן צייטלין, ש"ה ברגמן, בצירוף מפתח ל"פרוזדור" מאת אלעזר בניועף, הביא לדפוס יוסף עמנואל, פרוזדור, (דו ירחון לעיון אמונה), תל אביב, תש"ל, 1969.
  • שבלים : עיתון עם ציורים לבני הנעורים. שלושת הגיליונות האחרונים (ירחונים) נערכו על ידי אהרן צייטלין (פולין 1922-1923)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]