אווה לה גליאן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אווה לה גליאן
Eva Le Gallienne
אווה לה גליאן
אווה לה גליאן
לידה 11 בינואר 1899
לונדון, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 3 ביוני 1991 (בגיל 92)
וסטון, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1914–1984 (כ־70 שנה) עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Margaret Webster עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אווה לה גליאןאנגלית: Eva Le Gallienne; ‏11 בינואר 18993 ביוני 1991) הייתה שחקנית קולנוע ותיאטרון, במאית ומפיקה אנגלייה זוכת פרס אמי[1] ומועמדת פרס אוסקר לשחקנית המשנה הטובה ביותר לשנת 1980 על תפקידה בסרט "התחייה מחדש".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדה בלונדון למשורר האנגלי ממוצא צרפתי ריצ'רד לה גליאן ולעיתונאית הדנית ג'ולי נורגארד. לאחר שהוריה נפרדו נאלצה להעביר את זמנה בין פריז ללונדון.

גליאן ערכה את הופעתה הראשונה על במה ב-1914 בגיל 15 במחזה של מוריס מטרלינק "מונה ורנה". הפליגה בשנה לאחר מכן לניו יורק ונסעה לאריזונה וקליפורניה שם הופיעה במספר הפקות תיאטרון. חזרה לאירופה לתקופה קצרה, כשחזרה לארצות הברית הפכה לשחקנית תיאטרון מובילה על בימות ברודוויי, התפרסמה בעיקר בזכות הופעתה במחזהו של פרנץ מולנר האגדי ליליאום". הקימה בשנת 1920 את התיאטרון האזרחי בניו יורק בסיוע חברתה אליס דלמאר כורת פחם עשירה מקולרדו.

גליאן קיבלה את פרס הטוני בשנת 1964 כתואר של כבוד על עבודתה בתחום התיאטרון במשך כ-50 שנה, הועמדה לפרס ב-1981 על הופעתה במחזה "אל הבית של סבתא אנחנו הולכות".

גליאן התפרסמה בקולנוע ב-1959 בסרט "תלמיד השטן" והועמדה לפרס אוסקר לשחקנית המשנה הטובה ביותר ב-1980 על תפקידה בתור הסבתא פרל בדרמה "התחייה מחדש", הייתה בגיל 81 המועמדת המבוגרת ביותר לפרס עד לשנת 1997 אז הועמדה גלוריה סטיוארט לפרס כשהיא בת 87. זכתה ב-1978 בפרס אמי על הופעתה בסרט "המשפחה המלכותית", סרט המבוסס על מחזה מצליח בכיכובה של גליאן.

מעולם לא הסתירה את נטיותיה הלסביות בקרב התעשייה ההוליוודית, אך הקפידה לשמור על חשאיות מלאה לגבי חייה הפרטיים.

ניהלה מערכות יחסים עם השחקניות טאולה בנקהאד, ביאטריס לילי ולוראט טיילור. את מערכות היחסים המתוקשרות ביותר שלה ניהלה עם השחקניות אלה נאזימובה וג'וזפין האטצ'ינסון ועם המחזאית מרסדס דה אקוסטה. ניהלה מערכת יחסים הטרוסקסואלית אחת עם השחקן בסיל רת'בון.

גליאן נפטרה ביוני 1991 בביתה שבקונטיקט מנסיבות טבעיות כשהייתה בת 92.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אווה לה גליאן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]