אול

אול

מקום מגורים	Ýdalir
אם	סיף
אחים	ת'רוד

איור מהמאה ה-18 מראה את אולר על המגלשיים שלו ועם הקשת שלו.

ציור חרוט על אבן מהמאה ה-11 שמראה דמות על מגלש מחזיקה קשת, ככל הנראה אולר.

בפגאניזם הגרמאני המוקדם, Wulþuz (וולתוז, תהילה) היה מושג חשוב, שלפעמים הואנש כאל, או כאפיתט לאל חשוב. המושג הזה המשיך במיתולוגיה הנורדית באל אוּל, שקשור לקשתות ותהילה.

המונח Wolþu "תהילה", שאולי מתייחס לאל, הופיע לראשונה בממצא ארכאולוגי מהמאה ה-3, וישנם מקומות רבים בשם אול ושמות דומים. על אף זאת, מצוי מידע מועט העוסק באול בכתבים איסלנדיים מימי הביניים. בימי הביניים עברה המילה לטינזציה ל"אולרוס" (Ollerus). המונח האיסלנדי הוא אוּלוּר. בשפות הגרמאניות הצפוניות היבשתיות המילה המודרנית היא אול.

המילה מאנגלית עתיקה ומאותו מוצא וולדור אומרת "תהילה" אך היא לא משמשת כשם עצם פרטי. למרות זאת, המונח מופיע בצירופים המתייחסים לישות כלשהי, כגון Wuldres cyning, "מלך התהילה"; Wuldorfæder, "אב-תהילה"; ו-Wuldor alwealda, "השליט/האדון המפואר".

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אול בוויקישיתוף

• אול, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• אול, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)