אוסקר קוקושקה

אוסקר קוקושקה
Oskar Kokoschka
לידה	1 במרץ 1886; פוכלרן, אוסטריה
פטירה	22 בפברואר 1980 (בגיל 93); מונטרה, שווייץ
מקום קבורה	Cemetery of Clarens
מקום לימודים	בית הספר לאמנויות שימושיות בווינה
תחום יצירה	ציור, ספרות, אמנות חזותית, תיאטרון
זרם באמנות	אקספרסיוניזם
הושפע על ידי	ג'ורג' מין
יצירות ידועות	Prometheus, The Bride of the Wind, Self-Portrait of a Degenerate Artist
פרסים והוקרה	פרס ארסמוס (1960); פרס לוביס קורינת (1976); אות מסדר ההצטיינות במדעים ואמנויות של גרמניה; Lichtwark Award
בן או בת זוג	Olda Kokoschka
חתימה

אוסקר קוקושקה (Oskar Kokoschka; ‏1 במרץ 1886, פשלארן שבאוסטריה – 22 בפברואר 1980, וילנב, שווייץ) היה צייר וסופר אוסטרי ממוצא צ'כי מן הזרם האקספרסיוניסטי, חבר הזצסיון הווינאי.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים 1903–1909 למד קוקושקה בבית הספר לאמנות (Kunstgewerbeschule) בווינה. בין מוריו היה הצייר גוסטב קלימט. קוקושקה דחה את סגנון היוגנדסטיל השליט, וכתוצאה מכך זכו עבודותיו המוקדמות, שהביעו רגש עז, להערכה מועטה. מסיבה זו עבר בשנת 1910 לברלין, אך שב לווינה כעבור שנה.

החל משנת 1912 היה בן זוגה לחיים של אלמה מאהלר, אשת החברה הווינאית רבת המאהבים והמחזרים, שבה התאהב בצורה פתאומית ונואשת. הרומן ביניהם, שנמשך שלוש שנים, לווה בקנאה עזה וחולנית של קוקושקה לאהובתו, שהייתה גם המקור ליצירתו באותה התקופה, וכן לכארבע מאות מכתבי אהבה שכתב לה. סגנון ציורו השתנה במהלך התקופה הזו. בשנת 1914 התקבל ל"זצסיון החופשי" בברלין. בשנת 1915 נפצע קשה במלחמת העולם הראשונה. בשנת 1917 עבר לדרזדן, שם הרצה באקדמיה בשנים 1919–1924. לאחר עזיבתו הפתאומית את האקדמיה יצא למסעות ארוכים, שבהם יצר ציורים רבים של נוף עירוני וכפרי. החל בשנת 1933 התגורר בווינה. לאחר מות אמו נמלט מסיבות פוליטיות לפראג, שם פגש גם את מי שהייתה לאשתו, אולדה פלקובסקה.

אגודת אוסקר קוקושקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1937 הוקמה בפראג אגודת אוסקר קוקושקה, במטרה לאזן, ולו במעט, את טעמם של הנאצים באמנות. בין ראשיה היו תיאו בלדן, היינץ ורנר וקורט לאדה. האגודה נפגשה מדי שבועיים וארגנה תערוכות וירידים. הדגש היה על הצגת מה שהנאצים כינו "אמנות מנוונת", וכן תערוכות משותפות של אמנים צ'כים מחבל הסודטים, גרמנים במוצאם, שוב כתשובה לאידאולוגיה הנאצית. בקיץ 1938 ארגנה האגודה בפריז תערוכה של "אמנות גרמנית חופשית" בשיתוף "עמותת האמנים הגרמנים" של אמנים גרמנים שגלו בפריז.

תחת לחץ גובר והולך, הודיעה צ'כוסלובקיה בשנת 1938 על גיוס כללי, בהסתמך על ידיעות על מתקפה גרמנית קרובה. קוקושקה נמלט לבריטניה, משום שעבודותיו סווגו על ידי הנאצים כאמנות מנוונת. בשנת 1941 נישא לאולדה פלקובסקה במקלט תת-קרקעי בלונדון.

לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1953 הקים את אקדמיית-הקיץ הבינלאומית לאמנות חזותית בזלצבורג, ביחד עם פרידריך ולץ. באותה שנה עבר להתגורר בעיר וילנב (Villeneuve) בשווייץ.

לאחר מותו, בשנת 1980, הוכרז על פרס על שם אוסקר קוקושקה להישגים בתחום האמנות החזותית.

מבחר מיצירותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ציורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

"האופרה הממלכתית של וינה", שנה לא ידועה
"דיוקן הרוואת ולדן", 1910, הגלריה של שטוטגרט
"דיוקן עצמי", 1918
"כוחה של המוזיקה", 1918, איינדהובן
"דרזדן-נוישטט", 1922, המבורג
"פראג: גשר קרל", 1934, הגלריה הלאומית, פראג
"דיוקן פרופ' ד"ר תיאודור הויס", 1950, מוזיאון העיר קלן
"נמל המבורג", המוזיאון לאמנות מודרנית, 1951, ניו יורק
"האחיות פיילשנפלד", 1952, בבעלות פרטית
"תרמופיליי", טריפטיכון, 1954, המבורג
עיצוב הבמה והתלבושות של חליל הקסם, 1955, לפסטיבל זלצבורג
"נוף העיר קלן ממגדל התערוכות", 1956, קלן
"דיוקן קונראד אדנאואר", 1966

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קוקושקה כתב מסות ושירים, וכן את האוטוביוגרפיה "חיי" (1971). מכתביו ראו אור בשנת 1984. המחזות שכתב זכו לתחייה מחודשת בשנות התשעים.

"הסנה הבוער", מחזה, 1911
"רוצחים, תקוותן של הנשים", מחזה, 1916
"איוב", מחזה, 1917
"אורפאוס ואוורידיקה", מחזה, 1919

עליו ועל יצירתו בעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קוקושקה, מאת לודוויג גולדשיידר, עורך: חיים גמזו, מגרמנית: י. בולסלבסקי, רביבים, תל אביב, 1976.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא אוסקר קוקושקה בוויקישיתוף