אופיר ראול גרייצר

אופיר ראול גרייצר
	אין תמונה חופשית
לידה	1981 (בן 43 בערך); רעננה, ישראל
מדינה	ישראל
תקופת הפעילות	מ-2007
עיסוק	תסריטאי ובמאי קולנוע
מקום לימודים	המכללה האקדמית ספיר
יצירות בולטות	האופה מברלין
	פרופיל ב-IMDb

אופיר ראול גרייצר (נולד בשנת 1981) הוא תסריטאי ובמאי קולנוע ישראלי, המתגורר בגרמניה. בטקס פרסי אופיר לשנת 2018 זכה בשלושה פרסים כמפיק, במאי ותסריטאי הסרט "האופה מברלין".^[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרייצר גדל ברעננה לאב דתי ואם חילונית, ובנערותו חזר בשאלה ויצא מהארון כהומוסקסואל.^[2]

בוגר בית הספר לקולנוע במכללת ספיר. סרטו הקצר הראשון כסטודנט, "תפילה בינואר", הוקרן בכ-20 פסטיבלים בינלאומיים ונמכר להפצה ולשידור במדינות שונות. סרט הגמר שלו "דור" השתתף גם כן במספר פסטיבלים בינלאומיים, וזכה בפרס הסרט הטוב ביותר בפסטיבל קאטוביץ' ובפרס הצילום הטוב ביותר בפסטיבל קולנוע דרום. במקביל לעבודות הבימוי שימש גרייצר כעורך של מספר סרטים דוקמנטריים באורך מלא, וכמו כן ערך עבודות וידאו ארט עם האמנים יוסף-ז'וזף דדון ואיציק בדש. ב-2015 הוזמן להשתתף בפרויקט "צ'ילה פקטורי", במהלכו ביים סרט שהוקרן בשבוע הבמאים של פסטיבל קאן.^[3]

סרטו הראשון באורך מלא, "האופה מברלין", הופץ בהפצה מסחרית ב-19 מדינות שונות והשתתף בפסטיבלים בינלאומיים רבים, על אף תקציבו הנמוך הנאמד בכ-800,000 ש"ח.^[4] הסרט זכה בעשרה פרסים בינלאומיים, ביניהם "פרס מיוחד מטעם חבר השופטים" בפסטיבל קרלובי וארי ופרס העריכה הטובה ביותר בפסטיבל הקולנוע ירושלים.^[5]^[6] בטקס פרסי אופיר לשנת 2018 הסרט היה מועמד ל-9 פרסי אופיר והיה לזוכה הגדול של הטקס לאחר שזכה ב-7 פרסים, לרבות פרסי הסרט העלילתי הטוב ביותר, הבמאי הטוב ביותר והתסריט המקורי הטוב ביותר.^[1]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגיל צעיר התחיל גרייצר לעסוק בבישול, ולאורך השנים עבד כטבח בשורה של מסעדות ובתי אוכל. במקביל להפקת סרטו "האופה מברלין" העביר בברלין קורסים בבישול, שהתמקדו במאכלים מהמטבח הישראלי-פלסטיני. בנובמבר 2018 הוציא גרייצר ספר בישול בגרמנית בשם "Ofirs Küche" (בתרגום חופשי: "המטבח של אופיר") המשלב מתכונים מסורתיים ישראליים-פלסטיניים.^[2]^[7]

מתגורר בברלין, ונשוי מאז שנת 2012 לבן זוגו הגרמני.^[2]

פילמוגרפיה כבמאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

"תפילה בינואר" (2007): סרט עלילתי קצר (10 דקות).
"דור" (2009): סרט עלילתי קצר (30 דקות).
"הדיסקוטק" (2015): סרט עלילתי קצר (15 דקות). הפקה צרפתית-צ'ילאנית, בימוי בשיתוף עם טרזיטה אוגרטה.
"מניין" (2015): סרט תיעודי-ניסיוני (47 דקות). הפקה ישראלית-גרמנית.
"האופה מברלין" (2017): סרט עלילתי (104 דקות). הפקה ישראלית-גרמנית.
"אמריקה" (2022): סרט עלילתי (127 דקות). הפקה ישראלית-צ'כית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אופיר ראול גרייצר, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
אופיר ראול גרייצר, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
אופיר ראול גרייצר, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
אופיר ראול גרייצר, באתר ספר הקולנוע הישראלי
נירית אנדרמן, הסיפור העצוב שמאחורי הסרט הישראלי הכי מצליח של התקופה, באתר הארץ, 2 בינואר 2018
רועי רובינשטיין, היוצר הרענני של "האופה מברלין": "עם כל ההצלחה, אני עדיין תפרן" (אורכב 18.01.2019 בארכיון Wayback Machine), באתר mynetraanana.co.il,‏ 9 בינואר 2018

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ ¹ ² איתמר רונאל, ‏"האופה מברלין" הוא הזוכה הגדול באופיר 2018, באתר ‏מאקו‏, 6 בספטמבר 2018
^ ¹ ² ³ נירית אנדרמן, הסיפור העצוב שמאחורי הסרט הישראלי הכי מצליח של התקופה, באתר הארץ, 2 בינואר 2018
^ ביוגרפיה, באתר הרשמי של גרייצר
^ מאיה נחום שחל, מפיק "האופה מברלין" מסביר איך מצלמים סרט ב־800 אלף שקל בלבד, באתר כלכליסט, 26 בדצמבר 2017
^ רשימת המועמדויות והזכיות של "האופה מברלין", באתר IMDb
^ אמיר קמינר, הסרט הישראלי "האופה מברלין" זכה בפרס בפסטיבל קרלובי וארי, באתר ynet, 8 ביולי 2017
^ Ofirs Küche, באתר אמזון

[פרס_אופיר-1] ¹ ² איתמר רונאל, ‏"האופה מברלין" הוא הזוכה הגדול באופיר 2018, באתר ‏מאקו‏, 6 בספטמבר 2018

[הארץ-2] ¹ ² ³ נירית אנדרמן, הסיפור העצוב שמאחורי הסרט הישראלי הכי מצליח של התקופה, באתר הארץ, 2 בינואר 2018

[ביוגרפיה-3] ביוגרפיה, באתר הרשמי של גרייצר

[4] מאיה נחום שחל, מפיק "האופה מברלין" מסביר איך מצלמים סרט ב־800 אלף שקל בלבד, באתר כלכליסט, 26 בדצמבר 2017

[5] רשימת המועמדויות והזכיות של "האופה מברלין", באתר IMDb

[6] אמיר קמינר, הסרט הישראלי "האופה מברלין" זכה בפרס בפסטיבל קרלובי וארי, באתר ynet, 8 ביולי 2017

[7] Ofirs Küche, באתר אמזון

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

פרס אופיר לבמאי הטוב ביותר
1990–1999	שבי גביזון (1990) • יעקב גולדווסר (1991) • אסי דיין (1992) • אנריקה רוטנברג (1993) • שמואל הספרי (1994) • שבי גביזון (1995) • אורי סיון וארי פולמן (1996) • ג'ולי שלז (1997) • שמי זרחין (1998) • אריק קפלון (1999)
2000–2009	בני תורתי (2000) • דובר קוסאשווילי (2001) • ניר ברגמן (2002) • שבי גביזון (2003) • יוסף סידר (2004) • דני סירקין (2005) • שמי זרחין (2006) • ערן קולירין (2007) • ארי פולמן (2008) • סכנדר קובטי וירון שני (2009)
2010–2019	ערן ריקליס (2010) • יוסף סידר (2011) • רמה בורשטין (2012) • יובל אדלר (2013) • טליה לביא (2014) • ארז תדמור (2015) • עילית זקצר (2016) • שמוליק מעוז (2017) • אופיר ראול גרייצר (2018) • ירון שני (2019)
2020 ואילך	ניר ברגמן (2020) • ערן קולירין (2021) • אורית פוקס רותם (2022) • איילת מנחמי (2023)

פרס אופיר לתסריט המקורי הטוב ביותר
1990–1999	שבי גביזון, יונתן ארוך ויוחנן רביב (1990) • חיים מרין (1991) • אסי דיין (1992) • אנריקה רוטנברג ואסטבן גוטפריד (1993) • אסי דיין (1994) • שבי גביזון (1995) • יגאל בורשטיין (1996) • אסי דיין (1997) • איל חלפון (1998) • אריק קפלון (1999)
2000–2009	יוסף סידר (2000) • דובר קוסאשווילי (2001) • ניר ברגמן (2002) • שבי גביזון (2003) • יוסף סידר (2004) • איל חלפון (2005) • שמי זרחין (2006) • ערן קולירין (2007) • ארי פולמן (2008) • ירון שני וסכנדר קובטי (2009)
2010–2019	נח סטולמן (2010) • יוסף סידר (2011) • רמה בורשטין (2012) • יובל אדלר, עלי ואקד (2013) • טליה לביא (2014) • אלעד קידן (2015) • רמה בורשטין (2016) • שבי גביזון (2017) • אופיר ראול גרייצר (2018) • סאמח זועבי (2019)
2020 ואילך	דנה אידיסיס (2020) • ערן קולירין (2021) • מיכל ויניק (2022) • אלינור סלע וריימונד אמסלם (2023)