אורית רז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אורית רז
אורית רז בהרצאה, אפריל 2019
אורית רז בהרצאה, אפריל 2019
לידה 29 בינואר 1953 (בת 71)
פתח תקווה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
www.orit-raz.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אורית רז (נולדה ב-29 בינואר 1953) היא סופרת ילדים ישראלית.

רז נולדה בפתח תקווה. חיברה 56 ספרים. רובם ספרי ילדים. ספרה המוכר ביותר הוא "אני לא מה שאתם חושבים". ספרה "מר זוטא ועץ התפוחים" עובד לתיאטרון. כתבה לתוכנית הטלוויזיה ריצ'רץ'.

בשנת 2010 זכתה בעיטור כריסטיאן אנדרסן לספרות ילדים ונוער בעבור ספרה "ברווז ושמו געגוע" (2009).[1]

רז נשואה ואם לשניים. היא מתגוררת ברמת השרון.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורית רז נולדה בישראל, בפתח תקווה, בשנת 1953. היא בוגרת החוג לספרות וחינוך מהאוניברסיטה העברית בירושלים, ובעלת תואר הוראה,[דרושה הבהרה] וכן תואר שני בספרות של אוניברסיטת בן-גוריון במסלול כתיבה יצירתית.

במהלך לימודיה לימדה באולפן עולים. ולאחר תום לימודי האקדמיים הקימה תיאטרון בובות ועימו עבדה במשך שנים בגני ילדים ובבתי ספר. במקביל השתלבה והשתתפה בכתיבת תוכניות ותסריטים לילדים ולנוער בטלוויזיה הכללית והחינוכית.

ובמקביל לכל פעילותה, כתבה ופרסמה כחמישים וארבעה ספרי ילדים ונוער (וספר מבוגרים אחד), אשר חלקם זכו לפרסים: "אף מילה ליסמין" זכה בפרס הדסה, ו"מזכרות מאיש השלג" זכה בפרס זאב וסיפרה "מר זוטא ועץ התפוחים," הגיע, בשנה שעברה, לראש "מצעד הספרים". ספר זה, שהוא המפורסם בספריה, אף עובד להצגה מצליחה. וב- 2010 זכה סיפרה "ברווז ושמו געגוע" בעיטור אנדרסן.

ספרים נוספים שלה נכללים בתוכנית הלימודים בבתי הספר וזכו לשבחים, חלקם נבחרו ל'מצעדי הספרים'.

ב- 2018 הוציאה את ספרה האחרון - "תומי" המספר מזווית הראיה של ילד על הדרך הקשה והמפרכת ארצה, לאחר השואה.

במקביל לפעילותה הספרותית היא מלמדת חוגי כתיבה יוצרת לילדים, לנוער ולמבוגרים.

יצירתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלק מספריה של אורית רז עוסקים בקשיים ובסבל שחווים ילדים, במסגרת המשפחה או במסגרת הסביבה הרחבה יותר. הילדים בספרים מגיבים לתחושות אלו לפעמים בתמימות ובחוסר הבנה, ומפעילים מנגנוני הגנה שונים כדי להתמודד עם חוויית המצבים הקשים ואף להתגבר עליהם. רוב הספרים מסתיימים בסוף ריאלי ולא אידיאלי, כפי שמקובל בספרות הילדים. הסופרת נוקטת באמצעים שונים כדי לעצב מצבים טראומטיים עבור ילדים ולעזור להם להתמודד עם הקשיים ולשתף את הסביבה הקרובה. כמו הכעס כלפי האחות הגדולה וחברתה שדוחות את נוכחותו ומסרבות לשתף אותו במשחקן ואף מסתגרות בחדרה של האחות. בצר לו הוא מתיידד עם עש לילה אפור, מכוער ובודד, ומשחק אתו תופסת. ואט אט הוא מגלה את יופיו של הפרפר שלו היה שם לב לכך אם היה משחק עם הבנות. או כמו בספר "ברווז ושמו געגוע" בו הגיבורה מתייתמת מאמה ומתקשה לקבל את בת זוגו החדשה של אביה ואף מפנה אליה את כעסה.עד אשר מפגש אחד עם ברווז קטן מחולל שינוי בחיה.

הנושאים בהם עוסקים ספריה:

·      שימוש בסמים

·      גירושין במשפחה

·      אלימות בחברה

·      הטרדה מינית

·      שונות חברתית

·      ליקויי למידה

רוב גיבוריי הם דמויות שיש להן חריגות מסוימות, לא פעם החברה רודפת אחריהם ואפילו מגלה כלפיהם אלימות, שהיא, כפי שמסתבר בהמשך – בלתי מוצדקת.

רשימת ספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יום הולדת של הצב עצלתיים, הוצאת ספרית פועלים, 1980; הוצאת יסוד 1985.
  • מר זוטא ועץ התפוחים, הוצאת ספריית פועלים, 1984; 2015.
  • בדדי, הוצאת ספרית פועלים, 1986; 2011.
  • אני לא מה שאתם חושבים, הוצאת כתר, 1988.
  • כולם כבר יודעים, הוצאת כתר, 1989.
  • מתנה לאמא, הוצאת קוראים, 1994.
  • נמר בילקוט, הוצאת דני ספרים, 1994.
  • תוריד את הידיים, הוצאת כתר, 1995.
  • מה קרה לזהובית?, הוצאת דני ספרים, 1995.
  • תערוכת יחיד, ספרית מעריב, 1995.
  • הנהג איתן, הוצאת דני ספרים, 1996.
  • סב סביון לומד לעוף, הוצאת ספרית פועלים, 1996; 2006.
  • עוד הזדמנות אחת ודי, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1997.
  • רעיון נהדר, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1997.
  • תמר כבר לא לומדת כאן, הוצאת דני ספרים, 1997.
  • גרעין קטן צהבהב, דני ספרים, 1997.
  • אח שלי החייל, הוצאת כתר, 1999.
  • כסא שממתין לאבא, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1999.
  • נולד לי אח, הוצאת דני ספרים, 2000.
  • אף מילה ליסמין, הוצאת ספרית פועלים, 2001.
  • גיל-גיל-גול: שירי משחק לפעוטות, הוצאת צבר, 2001.
  • מזכרות מאיש השלג, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2001.
  • סדרת: חבורת אחל"ה הוצאת משכל- סדרה המונה ארבעה ספרים.
  • בארגז החול, הוצאת צבר, 2002.
  • בשמיכה שלי יש מחלה, הוצאת צבר, 2002.
  • טיול הירח, הוצאת צבר, 2002.
  • ביתו של השבלול, הוצאת צבר, 2002.
  • לגרש את הפחד, הוצאת צבר, 2002.
  • קום אביתר!, הוצאת הוצאת צבר, 2002.
  • בתוך הכלוב, הוצאת דני ספרים, 2002.
  • היכן ישוט הדג?, הוצאת דני ספרים, 2002.
  • הפרפר שחפש לו חבר, הוצאת דני ספרים, 2002.
  • ידידי סרדין, הוצאת דני ספרים, 2002.
  • למה אדמו לחייו של הצב, הוצאת דני ספרים, 2002.
  • פיל פילוני מצנן, הוצאת דני ספרים, 2002.
  • למה אתחפש בפורים?, הוצאת קוראים, 2003.
  • מי ישמור על ליאור?, הוצאת קוראים, 2003.
  • סדרת צבעים: מר אדום, מר כתום, מר צהוב, מר כחול, מר ירוק, מר חום, הוצאת צבר, 2004.
  • זמר של שיר, הוצאת כתר, 2006
  • יום הולדת לגלעד, הוצאת דני ספרים, 2006.
  • החגים שלנו: שירים ופזמונים למועדים ולחגים, הוצאת צפרא, 2008.
  • ברווז ושמו געגוע, הוצאת ספרית פועלים-הקיבוץ המאוחד, 2009.
  • עוד שנה יוצאת לדרך, הוצאת צרפתי, 2010.
  • עז והאגוז, הוצאת ספרית פועלים-הקיבוץ המאוחד,2010.
  • מי בכלל דיבר על אהבה?, הוצאת ספרית פועלים, 2011.
  • אני שלך ואת שלי, הוצאת קוראים, 2015.
  • תומי, דני ספרים, 2018.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אורית רז בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ IBBY, IBBY Honour List (2010), May 2010, p.30. קובץ PDF.