איטלו זבבו
 | |
| לידה |
19 בדצמבר 1861 טריאסטה, האימפריה האוסטרית  |
|---|---|
| פטירה |
13 בספטמבר 1928 (בגיל 66) Motta di Livenza, איטליה |
| שם לידה |
Ettore Schmitz |
| מדינה |
ממלכת איטליה, האימפריה האוסטרו-הונגרית |
| שם עט |
Italo Svevo |
| שפות היצירה |
איטלקית |
  | |
אִיטַלוֹ זְבֶבוֹ[1] (Italo Svevo, שם שפירושו "איטלקי-שוואבי") הוא שם העט של אהרון אֶטורֶה שְׁמִיץ (Aron Ettore Schmitz; 19 בדצמבר 1861 – 13 בספטמבר 1928), סופר איטלקי ממוצא יהודי.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
זבבו נולד כאטורה שמיץ לפרנץ שמיץ, איש עסקים יהודי ולמרים פליצ'יה (אלגרה) מורביה, גם היא ממשפחה יהודית מקומית, במשפחה בת שלושה בנים, בעיר טריאסטה (אז באימפריה האוסטרית). אביו קיווה שבניו ימשיכו בקריירה עסקית ועל כן שלח אותם (אטורה היה אז בן 12) לפנימיה בגרמניה, על מנת שילמדו את השפה הגרמנית. ב-1878 שב מגרמניה ויצא לפירנצה על מנת לשפר את ידיעותיו באיטלקית.
שמיץ נכנס לעסקים מגיל צעיר, אבל אהבת הספרות לא הניחה לו כל חייו. היכרותו עם ג'יימס ג'ויס עם בואו של זה לטריאסטה השפיעה מאוד על כתיבתו. ג'ויס, ששימש כמורו לאנגלית, עודד אותו לכתוב, קרא את יצירותיו והתרשם, ואף עזר לו לפרסמן. זבבו מצדו העשיר את ידיעותיו של ג'ויס בכל הנוגע ליהדות ולעברית. קיימת טענה מבוססת שג'ויס הכניס קווים מדמותו של זבבו-שמיץ לדמותו של לאופולד בלום, אחד מגיבורי ספרו "יוליסס".[2]
זבבו נחשב לסופר מודרניסט ומקורי. את הרומן הראשון שלו, "חיים" (Una vita), פרסם בשנת 1890. בשנת 1898 יצא לאור הרומן "גבר מזדקן", או "זקנה" (Senilità), שהביקורת התעלמה ממנו. לאחר שנים רבות זכה "זקנה" להצלחה: הוא תורגם מאיטלקית ללשונות רבות ואף הוסרט בהצלחה רבה, בכיכובה של קלאודיה קרדינלה.
זבבו נישא לבת דודתו, ליביה ונציאני, שהייתה קתולית, והתנצר בעקבות נישואיו. בשנת 1899 הצטרף למפעל של חותנו, ובו עבד עד סוף ימיו.
בשנת 1923, לאחר 25 שנות שתיקה ספרותית, יצא לאור "תודעתו של זנו" (La coscienza di Zeno), רומן הנחשב לאבן דרך בספרות האיטלקית המודרנית.
בספטמבר 1928 נפצע זבבו בתאונת דרכים, ונפטר כעבור ימים ספורים.
משנת 2001 מחולק בהמבורג פרס שנתי על שמו בסך של 15,000 יורו.
ספרי זבבו בעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]
זבבו פרסם באיטלקית כעשרים כרכים של סיפורת, מחזאות ופרוזה נסיונית. לעברית תורגם רק חלק קטן, אבל חשוב, מיצירתו. (ספריו בעברית פורסמו תחת השם "איטלו סבבו".)
- גבר מזדקן, תורגם מאנגלית בידי שושנה חן זהבי, עם עובד, 1969.
- תורגם מאיטלקית בידי אריאל רטהאוז ופורסם בשם "זקנה", כרמל, 2006.
- תודעתו של זנו, תרגמו מאיטלקית והוסיפו אחרית דבר והערות גאיו שילוני ואריאל רטהאוז, ירושלים: כרמל, ירושלים, 1988.
- מסע סנטימנטלי קצר, תרגם מאיטלקית והוסיף אחרית דבר אריאל רטהאוז, הוצאת כרמל, 2009.
- הסיפור של הזקן הטוב והנערה היפה, תרגם מאיטלקית יונתן פיין, הוצאת תשע נשמות, 2019
- רצח ברחוב בלפוג'ו, תרגמה מאטלקית מונה גודאר, הוצאת תשע נשמות, 2021
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אריאל רטהאוז, "זִקנה קפצה על אֶמיליו ברֶנטאני", סוף דבר לספר זִקנה, הוצאת כרמל, 2006.
- א. ב יפה, איטלו סבבו, אנחנו והלשון, מאמר ביקורת על ספרו תודעתו של זנו, על המשמר, כ"ד בחשון, 4.11.88
- הנרי אונגר, בין הגדרות סותרות, מאמר ביקורת כנ'ל, ידיעות אחרונות, 7 ימים, י"ז בחשון, תשמ"ט, 28.10.88.
- יורם ברונובסקי, הסיגריות האחרונות הן הטעימות ביותר, כנ'ל, הארץ, י"ז בחשון, תשמ"ט, 28.10.88.
- מרדכי אבישי, בחיפוש אחר האני האבוד, כנ'ל, מעריב, ספרות, ט' בכסלו, תשמ"ט, 18.11.88.
- גאיו שילוני, סבבו: דיוקנו של האמן כצלם-הנפש, כנ'ל, מאזנים: ירחון לספרות ,30 (1): 40-47, 1969.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- על הספר "זקנה", באתר e-mago
- אמוץ גלעדי, ממילנו לטרייסטה, דרך מאדים, על הנובלה "מסע סנטימנטלי קצר", באתר הארץ, 12 בפברואר 2010
- משה גלעד, עד הסיגריה האחרונה: בעקבות הסופר איטאלו סבבו, באתר הארץ, 19 בדצמבר 2011
- אריק גלסנר, המלצה קצרה על רומן גדול, באתר מבקר חופשי, 14 בינואר 2013
- איטלו זבבו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
איטלו סבבו (1861-1928), דף שער בספרייה הלאומית
