איימי אירווינג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
איימי אירווינג
Amy Davis Irving
איימי אירווינג, (1989)
איימי אירווינג, (1989)
לידה 10 בספטמבר 1953 (בת 70)
פאלו אלטו, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1975 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האקדמיה למוזיקה ולאמנויות הדרמה של לונדון עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג ברונו בארטו (19962005) עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים מקס ספילברג עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס פטל הזהב לשחקנית המשנה הטובה ביותר (1981) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

איימי דייוויס אירווינגאנגלית: Amy Davis Irving; נולדה ב-10 בספטמבר 1953) היא שחקנית קולנוע ותיאטרון יהודייה-אמריקאית, מועמדת שני פרסי גלובוס הזהב ופרס אוסקר לשחקנית המשנה הטובה ביותר לשנת 1983 על הופעתה בסרט "ינטל".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אירווינג נולדה בעיר פאלו אלטו שבקליפורניה, בתם של במאי התיאטרון היהודי ג'ולס אירווינג (אנ') ושל שחקנית הקולנוע פריסילה פוינטר.

היא ואחיה, הבמאי/מפיק דייוויד ואחותה הזמרת קייטי, גדלו על-פי דרכה של אימהּ, שהאמינה בנצרות-מדעית, אך לא קיימו מנהגים דתיים.

החלה את דרכה במספר הופעות בתיאטרון הקונסרבטוריון שבסן פרנסיסקו ולאחר מכן באקדמיה למוזיקה ולאמנויות הדרמה של לונדון. סיימה את לימודיה בהצלחה בתיכון "בית ספר המקצועי לילדים (אנ')" שבמנהטן. ערכה את הופעת הבכורה שלה על בימות אוף ברודוויי בגיל 17.

קריירת משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

הופיעה לראשונה על במה כאשר הייתה ילדה במחזה של אביה ומחזהו של רוברט סיימונדס שהפך לאביה החורג של אירווינג לאחר מות אביה הביולוגי. לאחר שסיימה את לימודיה באקדמיה שבלוס אנג'לס קיבלה תפקידי אורח בסדרות "אשה שוטרת" ו"ימים מאושרים", תפקידים שהובילו אותה לתפקיד ראשי במיני סדרת הדרמה "פעם נשר".

לאחר שנבחנה והפסידה את תפקיד הנסיכה ליאה אורגנה בסרט "מלחמת הכוכבים - פרק 4: תקווה חדשה" הצליחה לקבל את תפקיד המשנה בסרט האימה של בריאן דה פלמה "קארי" בתור סו נל בת כיתתה הפופולרית של הנערה הדחויה קארי וויט (סיסי ספייסק), בסרט הופיעה אירווינג לצד אמה. כעבור שנתיים שיחקה בסרט אימה נוסף של דה פלמה "הזעם" בתור גיליאן בלאבר נערה בעלת כישורים טלפתיים.

שנת 1980 לא האירה פנים לאירווינג מבחינה מקצועית, היא קיבלה את פרס פטל הזהב לשחקנית המשנה הגרועה ביותר עבור הופעתה בסרט ב"הדרך חזרה", אך בכל זאת תרמה לפרסומה בעקבות תפקידה בדרמה "התחרות" בתור הנערה העשירה היידי ג'ואן סקונובר.

ב-1983 רשמה הישג יוצא דופן כאשר הועמדה לפרס אוסקר לשחקנית המשנה הטובה ביותר ולפרס פטל הזהב על תפקידה בתור הדסה ארוסתו של אביגדור בדרמה של ברברה סטרייסנד "ינטל". אירווינג וג'יימס קוקו הם שני השחקנים היחידים שהיו מועמדים לפרס האוסקר ולפרס הראזי לשחקני המשנה הטובים והגרועים ביותר על אותו התפקיד.

בשנה שלאחר המועמדות לאוסקר הצליחה לספק תפקיד מוצלח בקומדיה "מיקי ומוד" בתור נגנית הצ'לו מוד גיולורי הנכנסת להריון מכתב הטלוויזיה הנשוי מיקי (דאדלי מור). לקראת סוף שנות ה-80 אירווינג הייתה מועמדת לשני פרסי גלובוס הזהב לשחקנית הטובה ביותר בסרט קומי/מוזיקלי על הופעתה בקומדיה הרומנטית "אהבה ממבט שלישי" בתור הרווקה היהודייה איזבל גרוסמן, ועל תפקידה בתור אנה אנדרסון הטוענת להיותה הדוכסית אנסטסיה רומנוב בהפקה הביוגרפית "אנסטסיה: המסתורין של אנה".

ב-1986 צילמה בישראל, בהפקת קנון גרופ, את הסרט עוץ לי גוץ לי, כחלק מהפקה של סדרת סרטים של אגדות האחים גרים בשם Cannon Movie Tales. הסרט צולם בחלקו ביפו ובחלקו באולפני ג.ג. ישראל בנווה אילן[1].

ב-1988 כיכובה בסרט "אהבה ממבט שלישי" (שבאנגלית נקרא Crossing Delancey) על פי מחזה של סוזן סנדלר. אירווינג הייתה מועמדת לפרס גלובוס הזהב על תפקידה בסרט[2].

ב-1997 השתתפה בתפקיד קטן בקומדיה של וודי אלן "לפרק את הארי". ב-1999 גילמה בשנית את סו נל בסרט "זעם: קארי 2 ", סרט ההמשך שנחל כישלון מוחלט. בשנת 2000 הופיעה בתפקיד ראשי בדרמת הפשע המוערכת של סטיבן סודרברג "טראפיק" בתור ברברה אשתו של עורך הדין רוברט ויקפילד (מייקל דאגלאס).

שיחקה בדרמה הספרותית "מעיין הנצח" בתור אמה של ויני פוסטר (אלקסיס בלדל) ובדרמה העצמאית "שלוש עשרה שיחות על דבר אחד" בתור פטרישיה אשתו של ווקר (ג'ון טורטורו). התפרסמה ב-2005 במותחן הפסיכולוגי שובר הקופות "משחקים נסתרים" בתור אליסון אשתו האובדנית של הפסיכולוג ד"ר דייוויד קאלוואי (רוברט דה נירו). ב-2009 שיחקה בדרמה הקומית "אדם" את רבקה אמה של בת' בוצ'הולד.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אירווינג ניהלה במשך שלוש שנים מערכת יחסים עם הבמאי סטיבן ספילברג, פרידתה ממנו עלתה לה בתפקיד מריון רייבנווד בסרטו של ספילברג "שודדי התיבה האבודה". לאחר תקופה קצרה חזרו אירווינג וספילברג ונישאו לתקופה של 4 שנים שבהן הביאו לעולם ילד אחד בשם מקס. לאחר הגירושין קיבלה אירווינג במסגרת הסכם טרום נישואים סכום של 100 מיליון דולרים[3].

ב-1996 התחתנה עם הבמאי הברזילאי ברונו בארטו, הזוג גידל ילד אחד ביחד בשם גבריאל דייוויס והתגרש ב-2005. ב-2007 נישאה בפעם השלישית, לבמאי סרטי הדוקו קנת' בווסר.

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא איימי אירווינג בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]