אינגבורג בכמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אינגבורג בכמן
Ingeborg Bachman
לידה 25 ביוני 1926
קלגנפורט, אוסטריה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 17 באוקטובר 1973 (בגיל 47)
רומא, איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה אוסטריה עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה גרמנית, איטלקית עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות The thirtieth Year, Malina, בפסקה זו 3 רשומות נוספות שטרם תורגמו עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1950 עריכת הנתון בוויקינתונים
הושפעה מ אילזה אייכינגר עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג
פרסים והוקרה
  • פרס אנטון וילדגאנס (1971)
  • פרס ביכנר (1964)
  • פרס אוסטריה לספרות (1968)
  • הפרס הספרותי של ברמן (1957) עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
אינגבורג בכמן

אינגבורג בכמן (גרמנית: Ingeborg Bachman;‏ 25 ביוני 192617 באוקטובר 1973) הייתה משוררת אוסטרית, סופרת ומסאית.

חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אינגבורג בכמן נולדה בקלגנפורט שבמחוז קרינתיה שבאוסטריה. היא החלה לפרסם את יצירתה בשנת 1946, ועוררה מיד תשומת לב רבה בעולם הספרות הגרמני. ניהלה מערכת יחסים אינטימית עם המשורר היהודי בלשון הגרמנית פאול צלאן. מראשית שנות החמישים זכתה להכרה בארצות דוברות הגרמנית, ספריה התפרסמו והיא זכתה בפרסים ספרותיים חשובים.

אינגבורג בכמן העתיקה את מקום מגוריה לרומא ושם התגוררה תקופות ארוכות בחייה. לאחר הקשר הקרוב שהיה לה עם צלאן, היא התקשרה עם המחזאי השווייצרי הנודע מקס פריש, וחייתה עמו במשך כמה שנים. היא הייתה אנטי נאצית חריפה ביותר וניהלה מאבקים ספרותיים וחוץ ספרותיים חריפים נגד הנאצים ומורשת הנאציזם בגרמניה ובאוסטריה.

בספטמבר 1973 פרצה שרפה בחדר השינה שלה ברומא לאחר שככל הנראה, נרדמה עם סיגריה בוערת. בכמן נכוותה קשות, הובהלה לבית החולים ברומא ושם נפטרה לאחר שלושה שבועות.

אינגבורג בכמן נחשבת לאחת מן הסופרות הראשונות בספרות האירופית שהעלו בחריפות רבה את שאלת מצבה של האישה בחברה המודרנית. הלחצים והמתחים בעולמה הפנימי חברו לקראת מותה לקשיים חיצוניים של ביקורת פוליטית ומערכות מוסריות שניהלה, וייתכן כי היא שמה קץ לחייה.

בשנת 2010 יצא לאור הספר "יומן מלחמה", המגולל את סיפור אהבתה של בכמן לחייל הבריטי ג'ק חמיש, יהודי ממוצא וינאי. בין השניים נרקם קשר סוער, שהפך לקשר מכתבים שהלך והתרופף בהדרגה לאחר שחמיש בחר לעלות לארץ ישראל. ב"יומן מלחמה" לא הוזכר שמו של חמיש במפורש והוא תואר רק כ"ידיד נפש". רק שנים מאוחר יותר גילו בניו של חמיש את תמונותיה של בכמן בעיזבונו של אביהם והצליחו לקשר בין שתי הדמויות. הספר "יומן מלחמה" תורגם לעברית ויצא לאור ב-2022 כשהוא כולל גם את מכתביו של ג'ק חמיש אליה.[1]

ספריה של אינגבורג בכמן בעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בעיות של היצירה הספרותית בת זמננו, תרגמה מגרמנית: עדה ברודסקי, הוצאת כרמל, 2008.
  • שנת השלושים, סיפורים, תרגמה מגרמנית: טלי קונס. בלוית מבוא מאת מיכל בן-חורין, הוצאת כרמל, 2007.
  • מאלינה, רומן, מגרמנית - יעקב גוטשלק, ספרית פועלים, תל אביב, 1995.
  • יומן מלחמה, תרגמה מגרמנית: טלי קונס, ספרית פועלים, תל אביב, 2022

וכן תורגמו לעברית שירים בודדים מיצירתה, על ידי כמה מתרגמים, שלא כונסו עדיין בספר. ביניהם:

פרסים על שמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פרס "אינגבורג בכמן"

פרס ספרותי המוענק באוסטריה לסופרים בשפה הגרמנית ונחשב לבין החשובים בספרות הגרמנית. סכומי הפרס נעים בין €5,000 ל- €22,500.

  • מלגה על שמה

מאז שנת 1991 מעניקה קרן וולף מדי שנה את מלגת אינגבורג בכמן, מיסודו של אנסלם קיפר. המלגה, בסך 8,000 דולר, נועדה לעודד אמנים צעירים ומבטיחים בישראל הזקוקים למלגה במיוחד לצורך השתלמות בחו"ל. המלגה מיועדת לאמנים ישראלים שטרם מלאו להם 35 שנה, שעדיין לומדים או שלא מכבר סיימו את לימודיהם.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אינגבורג בכמן בוויקישיתוף

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]