איציק פפר
 | |
| איציק פפר (משמאל), נפגש עם אלברט איינשטיין ושלמה מיכאלס. ארצות הברית, 1943. | |
| לידה |
23 בנובמבר 1900 שפולה, אוקראינה  |
|---|---|
| הוצאה להורג |
12 באוגוסט 1952 (בגיל 51) מוסקבה, ברה"מ |
| מדינה |
ברית המועצות |
| שפות היצירה |
רוסית, יידיש |
| פרסים והוקרה |
עיטור אות הכבוד |
  | |
איציק (יצחק) פֶפֶר (ביידיש: איציק פֿעפֿער; ברוסית: Ицик Фефер, Исаак Соломонович Фефер; 1900 – 12 באוגוסט 1952) היה משורר יידי ועסקן קומוניסטי. מבכירי המשוררים היהודים בברית המועצות. הוצא להורג עם קבוצת הרוגי המלכות בברית המועצות בשנת 1952.
תולדות חייו ופועלו[עריכת קוד מקור | עריכה]
איציק פפר נולד בעיירה שפולה שליד קייב (כיום במחוז צ'רקסי באוקראינה) שבאימפריה הרוסית (כיום באוקראינה) בשנת 1900. אביו היה מורה שלימד בין היתר גם עברית, ושימש כמורה של בנו (עם כיבוש אוקראינה במלחמת העולם השנייה נרצח האב בידי הנאצים). פפר החל לעבוד בגיל צעיר וכבר כילד בר-מצווה היה שוליית מדפיסים. פפר עבד והיה שותפו של שמואל יוסף ברונשטיין, שהיה בעל בית הדפוס שבו עבד. בעת מלחמת האזרחים באוקראינה, ועד להתייצבות השלטון הסובייטי שם, היה ביחד עם מעבידו/שותפו (ש.י. ברונשטיין) ממארגני ההגנה היהודית במקום. בשנת 1917, עם פרוץ המהפכה הרוסית התנדב לצבא האדום ולחם בחזיתות אוקראינה. לימים, בעת מלחמת העולם השנייה, התגייס שוב לצבא האדום בדרגת סגן-אלוף.
בשנת 1919 הצטרף איציק פפר למפלגה הקומוניסטית והיה בה חבר נאמן עד מותו. כבר בשיריו הראשונים פאר ושיבח את המהפכה ואת המפלגה. שיריו התפרסמו במהירות והוא קנה לעצמו מעמד בכיר בין יוצרי היידיש הסובייטים. הוא כתב שירי תעמולה יחד עם שירי געגועים לעיירה היהודית. שירי מהפכה בוטים יחד עם שירים ליריים עממיים. שירי טבע מצד אחד, ושירי תעמולה ושבח לריכוז היהודי בבירוביג'ן. הוא עסק גם בחקר הספרות, בביקורת ובחדשנות בלשנית, וכן היה משורר ילדים פורה. אחדים משיריו הולחנו והושרו בברית המועצות.
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, הפלישה הגרמנית לברית המועצות וראשית ההשמדה ההמונית של היהודים, שינה איציק פפר לגמרי את מהות שירתו. הוא כתב שירים יהודיים לאומיים וקונן על חורבן יהדות מזרח אירופה. בשנת 1943 היה בין מייסדי הוועד היהודי האנטי-פשיסטי. הוא היה מן החברים הבולטים בוועד וזכה לצאת למשלחת המפורסמת שלו. המשלחת שכללה גם את שלמה מיכאלס ואחרים שהתה בדרך כשבעה חודשים, וביקרה בין השאר בארצות הברית ובקנדה.
איציק פפר נעצר לראשונה בשנת 1948, יחד עם עסקנים יהודים רבים, סופרי יידיש, משוררים ואנשי תיאטרון. הקומוניסט הנאמן נפל קורבן בעצמו: באוגוסט שנת 1952 הוצא להורג עם עשרות סופרים יהודים אחרים במה שנודע לימים כ"ליל המשוררים הנרצחים". רק בשנת 1957, לאחר תופעת הדה-סטליניזציה טוהר שמו. שיריו נדפסו מחדש, הן ביידיש והן בתרגום לרוסית.
יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיצירתו של איציק פפר ביידיש נדפסו קרוב לשמונים כרכים: שירה, ביקורת, שירי ילדים, מעשיות בחרוזים, שירי עם, שירי שבח לבירוביג'ן ועוד. שירים בודדים שלו תורגמו לעברית ונדפסו בעיתונות הספרותית ובאנתולוגיות. בין מתרגמיו לעברית אברהם שלונסקי, שמשון מלצר, משה בסוק, אוריאל אופק ואחרים. שום כרך משלו לא תורגם לעברית במלואו.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אבני, מאיר. מבחר שירים של עשרה משוררי יידיש שנספו בברית־המועצות מתוך הספר א שפיגל אויף א שטיין. קיבוץ שמיר. די גולדענה קייט, 2001. עמ' 119-138.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רשימת תרגומים לשירים של איציק פפר באינדקס "פואטרנס" לתרגומי שירה
- תמונה של מנהיגי הוועד היהודי האנטי-פאשיסטי, וביניהם פפר
- איציק פפר, במהדורת האינטרנט של האנציקלופדיה היהודית בשפה הרוסית (ברוסית)
איציק פפר, שיר: הבאר, תרגום מיידיש תמר ועמוס רודנר, באתר הארץ, 24 בספטמבר 2019- איציק פפר, געקליבענע ווערק, אתר הספרייה הלאומית.
- בצלאל שטראוס, הַמּוּסָךְ מוסף לספרות, תרגום עברי לשיר "שבועתי" של איציק פפר, מתוך מקבץ מיצירותיהם של סופרי היידיש בברית המועצות, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 17.08.2022
