אליאונורה דוזה

אליאונורה דוזה
Eleonora Duse

לידה	3 באוקטובר 1858 ויג'באנו, ממלכת סרדיניה
פטירה	21 באפריל 1924 (בגיל 65) פיטסבורג, פנסילבניה, ארצות הברית
מדינה	ממלכת איטליה, ממלכת סרדיניה
בן או בת זוג	גבריאלה ד'אנונציו
פרופיל ב-IMDb

אליאונורה דוזה (באיטלקית: Eleonora Duse;‏ 3 באוקטובר 1858 – 21 באפריל 1924) הייתה שחקנית איטלקייה, שנודעה בכינוי "דוזה".

ביוגרפיה

אליאונורה דוזה נולדה בוויג'באנו, צפון איטליה והחלה לעסוק במשחק (המקצוע המשפחתי) כילדה. אביה וסבה היו שניהם שחקנים, והיא הצטרפה למופע שלהם כבר בגיל ארבע. את פרסומה רכשה בהופעה בגרסאות איטלקיות של תפקידים, ששרה ברנאר הקנתה להם את תהילתם. כבוגרת סיירה באירופה ובאמריקה ושמה נקשר בעיקר למחזות של גבריאלה ד'אנונציו והנריק איבסן.

ב-1897, כששהתה בנאפולי, פגשה את העיתונאי מאטינו קאפיירו והשניים שקעו בפרשיית אהבה, שהתקדמה בקצב מהיר. הוא עזב אותה כעבור פחות משנה, באמצע הריון. התינוק נולד מת וקאפיירו עצמו נפטר זמן קצר אחר כך. דוזה הצטרפה ללהקת התיאטרון של צ'זארה רוסי ופגשה את השחקן תיאובלדי קצ'י. השניים נישאו בשנת 1881. בשנת 1885 נולדה בתם, אנריצ'טה. דוזה וקצ'י התגרשו לאחר רומן שדוזה ניהלה עם שחקן אחר, פלאביו אנדו.[1]

הקריירה שלה הייתה בשלב זה בתנופה מלאה והפופולריות שלה החלה לטפס מעלה מעלה. היא יצאה למסע הופעות בדרום אמריקה ובשובה כעבור שנה הקימה להקה משלה.

בין השנים 1887 ל-1894, היא ניהלה רומן עם המשורר האיטלקי אריגו בויטו. הרומן נוהל בצורה מאוד חשאית, ככל הנראה בגלל חבריו האריסטוקרטים של בויטו. למרות זאת, מכתביהם הרבים זה לזה נשמרו. בשנים מאוחרות יותר השניים נשארו חברים עד למותו ב-1918.

ב-1895 פגשה את גבריאלה ד'אנונציו ובין השניים נוצר קשר רומנטי בד בבד עם שיתוף פעולה מקצועי. כשד'אנונציו נתן את התפקיד הראשי במחזה "העיר המתה" לשרה ברנאר במקום לדוזה, התחוללה מריבת איתנים ודוזה שמה קץ לקשריה עמו.

בשנת 1896 השלימה דוזה סיבוב הופעות מצליח מאוד בארצות הברית. הנשיא גרובר קליבלנד ואשתו נכחו בכל ההופעות בו. גברת קליבלנד הדהימה את החברה בוושינגטון, כאשר לראשונה אי פעם, כדי לארח את דוזה, הזמינה אנשים לתה בבית הלבן לכבודה של שחקנית.

היא פרשה מן המשחק בשנת 1909, ובערך בתקופה זו החלה מערכת היחסים הרומנטית שלה עם הפמיניסטית האיטלקייה לינה פולטי. הן גרו ביחד שנתיים בפירנצה שבאיטליה, ולאחר מכן נפרדו.

דוזה חזרה לבימה ב-1921 בשורה של הופעות באמריקה ובאירופה.[2]

דוזה בציור של ג'ון סינגר סרג'נט משנת 1893 בערך

במהלך הקריירה שלה זכתה דוזה לכבוד ולתהילה על תמיכתה בשחקנים ושחקניות צעירים.

ב-30 ביולי 1923 הייתה לאישה הראשונה מאז ומעולם שהופיעה על שער טיים מגזין. סגנונה הטבעי והאינדיבידואלי עמד בניגוד לרגשנות הבולטת של ברנאר והשתיים היו יריבות במשך שנים רבות.

דוזה נפטרה בגיל 65 בפיטסבורג, פנסילבניה בשעת מסע הופעות בארצות הברית.

לקריאה נוספת

• אליאונורה דוזה, ביוגרפיה מאת הלן שיהי (2003)
• המסתורין בתיאטרון: אליאונורה דוזה מאת אוה לגלאליין (1973)
• נשף המסכות האחרון מאת אנטוניו אורלנדו רודריגז (2005)

קישורים חיצוניים

• אליאונורה דוזה, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
• אליאונורה דוזה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• אליאונורה דוזה, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• אליאונורה דוזה, באתר Discogs (באנגלית)