אליס אין צ'יינס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אליס אין צ'יינס

אליס אין צ'יינס בהופעה מ-2018
אליס אין צ'יינס בהופעה מ-2018
מקום הקמה סיאטל עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות סיאטל, וושינגטון, ארצות הברית
תקופת הפעילות 19872002
2005
סוגה גראנג', הבי מטאל, מטאל אלטרנטיבי, סלאדג' מטאל
חברת תקליטים קולומביה רקורדס
www.aliceinchains.com
פרופיל ב-IMDb
חברים
ויליאם דובאל
ג'רי קאנטרל
מייק אינז
שון קיני
חברים לשעבר
ליין סטאלי
מייק סטאר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אליס אין צ'יינסאנגלית: Alice in Chains) היא להקת גראנג' משפיעה שהוקמה בסוף שנות השמונים בסיאטל, וושינגטון, ארצות הברית. הלהקה נחשבת לאחת מארבע הלהקות המצליחות ביותר שיצאו מסצנת הגראנג' של סיאטל, ביחד עם נירוונה, פרל ג'אם וסאונדגארדן. שלא כמו רוב חברותיה לסצנה, שורשיה המוזיקליים של הלהקה נעוצים בהבי מטאל הרבה יותר מאשר בפאנק או ברוק של שנות השבעים, אך למרות זאת מקושרת הלהקה לסצנת הגראנג' באופן הדוק.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקריירה המוקדמת (1987-1990)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1987 פגש ליין סטאלי את הגיטריסט וכותב השירים ג'רי קאנטרל במסיבה. השניים התחברו ולבסוף הציע קאנטרל לסטאלי להצטרף אליו ללהקתו "Diamond Lie" שאליה הצטרף גם חברו של קאנטרל הבסיסט מייק סטאר. השלושה צירפו אליהם את המתופף שון קיני.

הלהקה החדשה כתבה חומרים מקוריים והופיעה במועדונים בסיאטל, ולבסוף אימצה את השם "אליס אין צ'יינס" ("אליס בשלשלאות"). השם הגיע מלהקתו הקודמת של סטאלי שנקראה "Alice N' Chains" (שם שבא כמחווה ללהקת ההארד רוק Guns N' Roses). מטרתו של סטאלי הייתה ליצור להקה פארודית שחבריה ילבשו בגדי נשים ויינגנו ת'ראש מטאל.

הלהקה חתמה על חוזה בקולומביה רקורדס ב-1989 ואחרי שהקליטה מספר דמואים בתחילת 1989, הוציאה הלהקה ביולי 1990 את המיני-אלבום הראשון שלה We Die Young. שיר הנושא של המיני-אלבום זכה להשמעות רבות בתחנות רדיו של מטאל וסלל את הדרך ליציאתו מאוחר יותר באותה השנה של אלבום הבכורה, Facelift. האלבום הניב מתוכו את הלהיט "Man in the Box" בעל המנגינה החורקת והמידבקת שהווידאו קליפ שצולם עבורו התקבל היטב ב-MTV. האלבום הגיע למעמד של אלבום זהב עד לסוף השנה, כאשר הוא נתמך על ידי הופעות חימום של הלהקה לוואן היילן ולאיגי פופ.

הפריצה (1991-1994)[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלהקה הפתיעה כאשר הוציאה ב-1992 את המיני-אלבום האקוסטי Sap, כאשר היא מארחת בו זמרים אורחים כאן וילסון מלהקת הארט שהצטרפה אל סטאלי וקאנטרל בשירים "Brother" ו"Am I Inside", וכן מרק ארם ממאדהאני וכריס קורנל מסאונדגארדן ששרו ב-"Right Turn" שהקרדיטים עליו ניתנו לאליס מאדגארדן. כריס קורנל שר גם בשיר "Brother".

הלהקה קיבלה חשיפה נוספת לאחר שאחד משיריהם החדשים, "?Would", הופיע במסגרת פסקול הסרט "סינגלס" של הבמאי קמרון קרואו, שמציג את חיי הרווקות בסיאטל של תחילת שנות ה-90. יציאתו המוקדמת של הסינגל סייעה לבניית הציפיות לקראת אלבומה הבא של הלהקה.

האלבום Dirt יצא בסתיו 1992 והציג את הצליל הכבד ביותר, העמוס ביותר בעבודת גיטרות והרווי ביותר בדיסטורשנים של הלהקה עד אז. הוא זכה לביקורות מעולות וכן להצלחה מסחרית, הגיע למעמד של אלבום פלטינה עד לסוף השנה ונותר אלבומה המצליח ביותר של הלהקה עד היום. למרות זאת, הטקסטים הקודרים של האלבום, שעסקו בעיקר בבידוד מהחברה ובהתמכרות לסמים, העצימו את גלי השמועות שעסקו בהתמכרותו של ליין סטאלי להרואין. במהלך סיבוב ההופעות לקידומו של האלבום, מייק סטאר עזב את הלהקה בעקבות לוח הזמנים הצפוף שלה ועבר ללהקה בשם "Sun Red Sun". סטאר הוחלף במהרה בידי מייק אינז שעבד בעבר עם אוזי אוסבורן.

הלהקה הקליטה ב-1993 שני שירים נוספים, "?What the Hell Have I" ו"A Little Bitter", שהופיעו בפסקול הסרט "אחרון גיבורי הפעולה" של ארנולד שוורצנגר. במהלך הקיץ של 1993 חברה אליס אין צ'יינס ללהקות פרימוס, טול, ורייג' אגיינסט דה מאשין, במסגרת פסטיבל המוזיקה האלטרנטיבית לולפלוזה. במהלך הפסטיבל הלהקה התקבלה בברכה וזכתה לביקורות טובות על הופעותיה. אך לולפלוזה 1993 היה סבב ההופעות האחרון של אליס אין צ'יינס, שנאלצה להפסיק להופיע מחמת מצבו של ליין סטאלי, שהתמכרותו להרואין יצאה כבר מכלל שליטה.

אחרי הוצאת Dirt שהיה בעל צליל כבד ורועש, ציפה עולם המוזיקה לעוד יצירה כבדה, זועמת ורועשת של אליס אין צ'יינס. הלהקה הפתיעה שוב את המעריצים ואת המבקרים כאחד כשהוציאה בינואר 1994 את המיני-אלבום Jar of Flies, שהציג חזרה אל הצליל הרך והאקוסטי של Sap, עם מנגינות מורכבות ונגיעות קלות של כלי מיתר. Jar of Flies הפך למיני-אלבום הראשון והיחיד בהיסטוריה שהגיע למקום הראשון במצעד האלבומים הנמכרים ביותר בארצות הברית. שירי האלבום נכתבו והוקלטו במשך שבוע אחד.

אמצע שנות התשעים (1995-1997)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליין סטאלי הופיע עוד פעמים אחדות במסגרת הסופרגרופ מד סיזן, שכללה מוזיקאי גראנג' נוספים והוציאה אלבום בשם Above ב-1995.

בנובמבר 1995 הוציאה אליס אין צ'יינס את האלבום הנושא את שמה, Alice in Chains, שמכונה גם Tripod או Three בגלל תמונת העטיפה שלו, שמציגה כלב עזוב בעל שלוש רגליים, וכן מפני שזהו אלבומה השלישי של הלהקה. הלהקה הציגה באלבום זה התפתחות נוספת בצליל שלה, עם מנגינות מעט מורכבות יותר מאשר בעבר. האלבום חיקה את קודמו כאשר הגיע למקום הראשון במצעד האלבומים הנמכרים, אך הלהקה שוב לא הצליחה לצאת לסיבוב הופעות לשם קידום האלבום, עובדה שיצרה גל נוסף של השערות בנוגע למצבו של סטאלי.

הלהקה קיימה את הופעתה הראשונה מזה שלוש שנים במסגרת סדרת ההופעות האקוסטיות MTV Unplugged. למרות שבריאותו הלקויה של סטאלי הייתה ברורה לעין, ההופעה זכתה לשבחים רבים. שיריה הכבדים יותר של הלהקה זכו לעיבודים אקוסטיים מרעננים, ועם הלהקה הופיע גיטריסט נוסף, סקוט אולסן מלהקת הארט, על מנת להעשיר את צליל הגיטרות. בהופעה אף הוצג שיר חדש בשם "The Killer Is Me", והיא יצאה כאלבום וגם כ-DVD ב-1996. האלבום הגיע למקום השלישי במצעדי המכירות.

לאחר ההופעה האקוסטית הופיעה הלהקה ארבע פעמים נוספות כלהקת חימום במסגרת מופעי האיחוד של להקת קיס, כשהאחרונה שבהן היא גם הופעתה האחרונה של אליס אין צ'יינס עם ליין סטאלי כסולן. היא התקיימה בקנזס סיטי ב-3 ביולי 1996.

הקפאת הפעילות ומותו של ליין סטאלי (1998-2005)[עריכת קוד מקור | עריכה]

קאנטרל ניסה לשמור על קשר עם סטאלי, אך היה ברור אז כי מצבו הבריאותי של סטאלי לא יניח לו לשוב אל אולפן ההקלטות במשך הזמן הנראה לעין. קאנטרל החל לעבוד על חומרים חדשים והוציא את אלבום הסולו הראשון שלו, Boggy Depot, ב-1998. מכיוון ששון קיני ומייק אינז (וכן המפיק של הלהקה טובי רייט) תרמו משמעותית ליצירתו של האלבום, מעריצים רבים של אליס אין צ'יינס מתייחסים אליו כאל מעין "אלבום אבוד" של הלהקה.

ב-1998 התאחד סטאלי עם שאר חברי הלהקה בפעם האחרונה לשם הקלטתם של שני שירי חדשים, "Get Born Again" ו-"Died". השירים הוקלטו לכבוד יציאתו של מארז תקליטורים בשם Music Bank, שכולל את שיריה של הלהקה מכל הזמנים. המארז כולל 48 שירים הכוללים גם שירים נדירים, דמואים ישנים ואת רוב השירים שלא נכללו באלבומים. מאוחר יותר באותה שנה יצא האוסף הראשון של הלהקה, Nothing Safe - The Best Of The Box, שכלל 14 קטעים מתוך המארז ועוד דמו אחד שלא מופיע בו. שני השירים החדשים הם השירים האחרונים שהקליט סטאלי בחייו, והמארז הוא החומר המוקלט החדש האחרון שהוציאה הלהקה. אלבום ההופעה היחיד של הלהקה (לא כולל ההופעה האקוסטית), Live, יצא ב-2000, וב-2001 יצא אוסף נוסף בן עשרה שירים בשם Greatest Hits. ב-2004 הוכרז על כוונה להוציא אלבום אוסף כפול בשם The Essential Alice in Chains, שיצא לבסוף ב-5 בספטמבר 2006.

במשך זמן רב בידד את עצמו סטאלי מן העולם בגלל מותה של חברתו וארוסתו לשעבר מזיהום בקטריאלי שנגרם כתוצאה משימוש בסמים. התקוות המועטות שעדיין נשארו לאיחודה של הלהקה נגוזו ב-20 באפריל 2002 כאשר נמצאה גופתו של סטאלי בדירתו בסיאטל. סיבת מותו המשוערת היא מנת יתר של הרואין וקוקאין. תאריך מותו נקבע ל-5 באפריל, שהוא גם יום השנה למותו של אייקון גראנג' נוסף, קורט קוביין מנירוונה.

קאנטרל הקדיש לסטאלי את אלבומו השני מ-2002, Degradation Trip. רשימת השירים כמעט והושלמה עוד טרם מותו של סטאלי, אבל קאנטרל הוסיף לאלבום מספר שירים שמביעים את צערו הגדול על מות חברו.

איחוד (2005-היום)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב־2005 הופיעו קאנטרל, אינז וקיני במסגרת קונצרט צדקה בסיאטל למען נפגעי הצונאמי שפגע בדרום אסיה. סולן להקת דמג'פלאן לשעבר, פט לחמן, תיפקד כסולן הלהקה. במשך ההופעה תיפקדו כסולנים גם ווס סקנטלין מלהקת פאדל אוף מאד ומיינארד ג'יימס קינן מלהקת טול. אן וילסון שרה את החלק מן השיר "Brother" שאותו ביצעה במסגרת האלבום. חברי הלהקה הודיעו כי נהנו לנגן שוב ביחד, אך קאנטרל ציין כי הנגינה ללא סטאלי "הותירה חור גדול" לדבריו והוא אינו רואה איחוד נוסף של אליס אין צ'יינס באופק, למרות שאינו פוסל זאת על הסף.

ב-10 במרץ 2006 הופיעו שלושת חברי אליס אין צ'יינס עם הזמר ויליאם דובאל מלהקת "Comes With The Fall" כסולן, במסגרת קונצרט שמפיק ערוץ VH1. הקונצרט הופק במטרה לחלוק כבוד לצמד הרוקריות מסיאטל, אן וננסי וילסון מלהקת הארט. באתר של ג'רי קאנטרל הוכרז על סיבוב הופעות שתקיים הלהקה באירופה בקיץ 2006 במסגרת מספר פסטיבלים.

בראיון מ-2006 ציין שון קיני כי הוא מעוניין לכתוב חומר חדש אך לא תחת השם אליס אין צ'יינס. ב-2006 אף נפתח אתר רשמי חדש ללהקה. הלהקה קיימה סיבוב הופעות במהלך 2006 כשאת עמדת הסולן ממלא ויליאם דובאל. בספטמבר 2006 יצא אלבום האוסף הכפול "The Essential Alice in Chains", שבמקור היה מיועד לצאת ב-2004. האלבום כולל 28 שירים ובנוסף את The Nona Tapes לראשונה על גבי די.וי.די.

אלבום האולפן הרביעי של הלהקה, "Black Gives Way To Blue", יצא ב-29 בספטמבר 2009, ובו שר דובאל כסולן הראשי.

ב-8 במרץ 2011 נמצאה גופתו של בסיסט הלהקה לשעבר, מייק סטאר בסולט לייק סיטי. סטאר בן ה-44 נעצר שלושה שבועות קודם לפטירתו על אחזקת סמים ותרופות ללא מרשם.[1][2][3]

ב-28 במאי 2013, יצא אלבום האולפן החמישי של הלהקה "The Devil Put Dinosaurs Here", מתוכו יצאו הסינגלים Hollow ו-Stone.

הלהקה הופיעה בישראל לראשונה ב-17 ביולי 2018 בקיסריה.[4][5] ב-24 באוגוסט 2018 יצא אלבום האולפן השישי של הלהקה "Rainier Fog".

חברי ההרכב[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברים לשעבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיני-אלבומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הופעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מארזי DVD וקלטות וידאו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Quinn, Ben (9 במרץ 2011). "Mike Starr, legendary Alice in Chains bass player, found dead". The Guardian. {{cite news}}: (עזרה)
  2. ^ Goodman, Dean (8 במרץ 2011). "Former Alice in Chains rocker Mike Starr dies". Reuters. {{cite news}}: (עזרה)
  3. ^ Metcalf, Jr. Dan. "Former 'Alice in Chains,' 'Celebrity Rehab' star dies in Salt Lake City" ABC News, March 8, 2011
  4. ^ עמי פרידמן, אליס אין צ'יינס בקיסריה: הלהקה שחזרה מהמתים, באתר ynet, 18 ביולי 2018
  5. ^ מני אבירם‏, הרבה זמן לא ראיתי אושר טהור כמו בהופעה של אליס אין צ'יינס, באתר וואלה!‏, 18 ביולי 2018