אלפונס קאר
 | |
| לידה |
24 בנובמבר 1808 פריז, הקיסרות הראשונה  |
|---|---|
| פטירה |
29 בספטמבר 1890 (בגיל 81) סן-רפאל, צרפת |
| מדינה |
צרפת |
| מקום קבורה |
Alphonse-Karr cemetery |
| שם עט |
Pierre Rosenkranz |
| מקום לימודים |
תיכון קונדורסה |
| שפות היצירה |
צרפתית |
| תקופת הפעילות |
מ-1832 |
| צאצאים |
Thérèse Alphonse Karr |
| פרסים והוקרה |
|
| חתימה |
 |
  | |
ז'אן-בטיסט אלפונס קאר (בצרפתית: Jean-Baptiste Alphonse Karr; 24 בנובמבר 1808 – 29 בספטמבר 1890) היה סופר ועיתונאי צרפתי.
אלפונס קאר נולד בפריז, למד בקולז' בורבון שבעיר והפך למורה באותו קולז'. ב-1832 פרסם את הרומן הראשון שלו "תחת עצי הטיליה" שנשא אופי אוטוביוגרפי. בעקבות רומן זה החל לפרסם מאמרים בעיתון "לה פיגארו". הנובלה "שעה אחת מאוחר מדי" הופיעה ב-1833, ואחריה הופיעו רומנים נוספים בעלי אופי אוטוביוגרפי.
ב-1836 השתתף בכתב עת לספרות בשם "יומן פריז" שנוסד על ידי אונורה דה בלזאק ונסגר אחרי שישה חודשים. באותה שנה פרסם את הרומן "סיפור הרומאים של אטרטה" - מה שגרם לפרסומם של צוקי אטרטה בנורמנדי שהפכו לאתר ציור שהתחבב על ציירים רבים ובהם קלוד מונה וגוסטב קורבה.
ב-1839 הפך לעורך העיתון "לה פיגארו", שבו כתב מאמרים רבים. באותה שנה ייסד ירחון סאטירי בשם "הצרעות" שהופיע עד 1849. אמרותיו הפכו לשם דבר. לדוגמה: "ככל שזה משתנה, זה נשאר אותו דבר". כאשר הוצע לבטל את עונש המוות אמר: "הבה נניח לרוצחים לעשות את הצעד הראשון."
אלפונס קאר התנגד לנפוליאון השלישי שקיבל סמכויות דיקטטוריות ב-1851. הוא עזב את פריז ועבר להתגורר בעיר ניס שבריביירה הצרפתית, שם המשיך ביצירתו הספרותית. ב-1854 חכר אדמה חקלאית בסביבות ניס כדי להשביח זנים של צמחים ועצי פרי (זן האגס "אלפונס קאר" נקרא על שמו). הוא עסק בהשבחת פרחים בעיקר מסוג דליה, הפך לאיש עסקים, ייסד את המסחר בפרחים בריביירה הצרפתית ופתח חנות לממכר פרחים, פרי וירקות. הוא עסק גם בדייג כתחביב ועשה שימוש בהתנסותו זו כדי לכתוב את הנובלות "ערביי סנט אדרס" (1853) ו-"לחוף הים" (1860). זיכרונותיו בשם "יומן האונייה" הופיעו ב-1879–1880.
אלפונס קאר מת ב-1890 בסנט רפאל שבריביירה הצרפתית.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- כתבי אלפונס קאר בפרויקט גוטנברג (באנגלית)