אמיר כווית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אמיר כווית
איוש נוכחי משעל אל-אחמד אל-ג'אבר א-סבאח
תאריך כניסה לתפקיד 16 בדצמבר 2023
תחום שיפוט כוויתכווית כווית
איוש ראשון סבאח בן ג'אבר א-סבאח הראשון
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אמיר כווית הוא האמיר העומד בראש אמירות כווית. אמירי כווית משתייכים לבית סבאח שעלתה לשלטון בשנת 1752, כאשר לפניהם שלט באזור שבט בני ח'אלד (بني خالد). האמיר הוא ראש המדינה, הוא נמצא מעל הרשות המחוקקת, הרשות השופטת והרשות המבצעת של הממשלה.

עד שנת 1961, ראשי המדינה היו שייח'ים. בשנה זו הכריז על עצמו השייח' עבדאללה א-סאלם א-סבאח כאמיר. דבר זה השתקף בחוקת כווית שהתקבלה ואושרה ב-11 בנובמבר 1962. על פי החוקה ראש המדינה הוא האמיר והוא זה אשר ממנה את ראש הממשלה ובסמכותו בין השאר לפזר את הפרלמנט ולמנות בכירים בצבא.

יורש העצר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הירושה לכס המלכות של כווית מוגבלת לצאצאיו של מובארכ א-סבאח. על האמיר המכהן למנות יורש עצר בתוך שנה מיום כניסתו לכס המלוכה; המינוי זקוק לאישור על ידי רוב חברי הפרלמנט של כווית, האספה הלאומית. אם נסיך הכתר החדש לא מצליח לזכות באישור האספה הלאומית, האמיר מגיש שלושה בני משפחה זכאים לבדיקה, והאסיפה בוחרת אחד להיות נסיך הכתר. האספה קובעת גם את משכורתו של האמיר.[1]

נסיך הכתר צריך להיות חבר בכיר בבית סבאח. תפקיד האמיר מתחלף באופן מסורתי בין שני הענפים העיקריים של בית סבאח, אל-אחמד ואל-סאלם. ראש הממשלה ממונה על ידי האמיר, אולם מינויו של ראש הממשלה מחייב אישור מרוב חברי הפרלמנט של האספה הלאומית.

תפקיד האספה הלאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאספה הלאומית הזכות החוקתית לאשר או לסרב למינוי אמיר על פי סעיף 4 לחוקת כווית. כמו כן לפרלמנט הסמכות להדיח אמיר מתפקידו. כך הוציא הפרלמנט את סעד אל-סבח מתפקידו בשנת 2006 עקב מחלתו. ב-2009 הגדיר ערן סגל את הפרמלט כ"החזק ביותר" מהפרלמנטים במזרח התיכון.[2]

שכרו השנתי של האמיר נקבע על ידי האספה הלאומית והוא עומד על 50 מיליון דינר כוויתי.[3]

אמירי כווית[עריכת קוד מקור | עריכה]

שייח'ים[עריכת קוד מקור | עריכה]

# תמונה שם תקופת כהונה הערות
התחלה סיום
1
סבאח בן ג'אבר א-סבאח הראשון 1752 1762
2
עבדאללה בן סבאח א-סבאח הראשון 1762 3 במאי 1814
3
ג'אבר בן עבדאללה א-סבאח 1814 1859
4
סבאח בן ג'אבר א-סבאח השני 1859 נובמבר 1866
5 עבדאללה בן סבאח א-סבאח השני נובמבר 1866 מאי 1892
6 מוחמד א-סבאח א-סבאח מאי 1892 17 במאי 1896 נרצח
7
מובארכ בן סבאח א-סבאח 18 במאי 1896 28 בנובמבר 1915
8
ג'אבר אל-מובארכ א-סבאח 28 בנובמבר 1915 5 בפברואר 1917
9
סאלם אל-מובארכ א-סבאח 5 בפברואר 1917 22 בפברואר 1921
10
אחמד אל-ג'אבר א-סבאח 29 במרץ 1921 29 בינואר 1950 נפטר
11
עבדאללה א-סאלם א-סבאח 29 בינואר 1950 19 ביוני 1961 הכריז על עצמו כאמיר

אמירים[עריכת קוד מקור | עריכה]

# תמונה שם תקופת כהונה הערות
התחלה סיום
1
עבדאללה א-סאלם א-סבאח 19 ביוני 1961 24 בנובמבר 1965 שלט לפני כן כשייח
2
סבאח א-סאלם א-סבאח 24 בנובמבר 1965 31 בדצמבר 1977 גלה לערב הסעודית, בין 2 באוגוסט 1990 ל-15 במרץ 1991,
בעקבות הפלישה העיראקית לכווית
3
ג'אבר אל-אחמד אל-ג'אבר א-סבאח 31 בדצמבר 1977 15 בינואר 2006 נפטר
4
סעד אל-עבדאללה א-סאלם א-סבאח 15 בינואר 2006 24 בינואר 2006 הודח על ידי האספה הלאומית וויתר בו זמנית על שלטונו עקב מחלה,
נפטר ב-13 במאי 2008
5
סבאח אל-אחמד אל-ג'אבר א-סבאח 29 בינואר 2006 29 בספטמבר 2020 נפטר
6
נוואף אל-אחמד אל-ג'אבר א-סבאח 30 בספטמבר 2020 16 בדצמבר 2023 נפטר
7 משעל אל-אחמד אל-ג'אבר א-סבאח 16 בדצמבר 2023 הווה

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Robert F. Worth (2008). "In Democracy Kuwait Trusts, but Not Much". New York Times.
  2. ^ Eran Segal. "Kuwait Parliamentary Elections: Women Making History" (PDF). Tel Aviv Notes. p. 1. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2015-01-04.
  3. ^ "Show us the money - Oil Revenues, Undisclosed Allocations and Accountability in Budgets of the GCC States" (PDF).