אן דה מונמורנסי
 | |||||||
| לידה |
15 במרץ 1493 שנטילי, צרפת  | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
12 בנובמבר 1567 (בגיל 74) פריז, ממלכת צרפת | ||||||
| מדינה |
צרפת | ||||||
| בן או בת זוג |
Madeleine of Savoy | ||||||
| שושלת בית מונמורנסי | |||||||
| |||||||
| פרסים והוקרה | |||||||
|
מרשל צרפת | |||||||
| חתימה |
 | ||||||
  | |||||||
אן דה מונמורנסי (צרפתית: Anne de Montmorency; 15 במרץ 1493 - 12 בנובמבר 1567) היה מפקד צבא ומדינאי צרפתי. בן לבית מונמורנסי.
חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בעיירה שאנטיאי שמצפון לפריז לאב שהיה בעל מעמד מיוחד בחצרו של לואי השנים עשר מלך צרפת. היה בן טיפוחיה של המלכה אן מברטאן, אשת המלך, שהעניקה לו את שמה (אן) כשמו הראשון. קיבל את חינוכו בחצר המלכות יחד עם פרנסואה (פרנסואה הראשון מלך צרפת לעתיד).
כאשר פרנסואה הראשון עלה על כס המלוכה (1 בינואר 1515) דה מונמורנסי הפך לדמות חשובה בחצר המלכות. באותה שנה, כאשר המלך השתלט על העיר מילאנו, דה מונמורנסי התלווה אליו כשיצא עם צבאו לאיטליה, והצטיין בקרב מאריניאנו (13 - 14 בספטמבר). ב-1516 נתמנה למושל העיר נובארה שממערב למילאנו. ב-1518 היה אחד מבני הערובה שנשלחו לאנגליה להבטחת פירעון החוב של פרנסואה הראשון להנרי השמיני מלך אנגליה עבור העיר טורנה (כיום בבלגיה). ביוני 1520 היה נוכח ב- "שדה אריג הזהב" שליד העיר קאלה, שם נפגשו שני המלכים ברוב פאר והדר. אחרי כן הופקד על ניהול המשא ומתן בין שתי הממלכות.
ב-1521 ארגן את ההגנה על העיר מזייה, שבגבולה הצפוני של צרפת, נגד צבא האימפריה הרומית הקדושה. באותה שנה פיקד על צבא השכירים השווייצרי שלחם לצד צרפת באיטליה. ב-1522 הובס בקרב ביקוצ'ה בצפון איטליה, אך למרות זאת זכה בתואר "מרשל של צרפת" כאות הוקרה על גבורתו. ב-1524 התלווה שוב לפרנסואה הראשון במערכה לכיבוש מילאנו, אך ב-24 בפברואר 1525 נלקח בשבי למדריד ביחד עם המלך לאחר שצבא המלך הובס בקרב פאביה בידי צבאו של קרל החמישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה. דה מונמורנסי השתתף במשא ומתן שהביא להסכם מדריד ששם קץ למלחמה הראשונה בין פרנסואה הראשון לבין קרל החמישי.
ב-1536 דה מונמורנסי השתתף בהגנה על חבל פרובאנס נגד קרל החמישי שפלש עם צבאו לצרפת, אחרי שפרנסואה הראשון פלש לדוכסות סבויה. ב-1538 נתמנה דה מונמרנסי למפקד העליון של הצבא הצרפתי. הוא ניסה להביא לפשרה בין שני המלכים, אך בהשפעת אן דה פיסלה הדוכסית ד'אטאמפ, שהייתה מאהבתו של פרנסואה הראשון, סר חינו של מונמורנסי בעיני המלך, וב-1541 הוא נאלץ לפרוש מחצר המלכות.
ב-1547 עם מות פרנסואה הראשון, ועם הכתרתו של אנרי השני למלך צרפת, דה מונמורנסי הפך ליד ימינו של המלך החדש. ב-1552 הוא לחם נגד צבא האימפריה הרומית הקדושה בחבל לורן, וכבש את הערים מץ, טול וורדן.אך ב-10 באוגוסט 1557 נחל מפלה בקרב סן-קנטן ונפל בשבי הספרדים.
במלחמות הדת בצרפת בין הקתולים לבין הפרוטסטנטים היה דה מונמורנסי אחד מאנשי הטראומוויראט הקתולי שכלל גם את פרנסואה הדוכס מגיז ואת סנט אנדרה. דה מונמורנסי נלקח בשבי על ידי הפרוטסטנטים בקרב דרה (19 בדצמבר 1562), אך יחד עם אחיינו גאספאר דה קוליני, שהיה אחד ממנהיגי הפרוטסטנטים, השתתף בשיחות שהובילו להסכם אמבואז בין הצדדים הלוחמים (19 במרץ 1563).
ב-10 בנובמבר 1567 דה מונמורנסי הוביל את צבאו לניצחון על הפרוטסטנטים בקרב סן דני שבו נפצע באופן אנוש, וכעבור יומיים מת מפצעיו בפריז.
למרות היותו קתולי נתן את חסותו לברנר פּאליסי ופעל לשחרורו ממעצר.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אן דה מונמורנסי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)