אנוכיות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אָנוֹכִיּוּת (או אֵגוֹאִיזְם) זהו מצב בו האדם שם אך ורק את עצמו, צרכיו ומחשבותיו בראש מעייניו, והוא הראשון לסדר העדיפויות שלו, באופן קבוע. אדם אנוכי עשוי להתעלם מתחושותיהם, צורכיהם ונקודות המבט של האחרים. אנוכיות קיצונית שמהווה הפרעת אישיות קבועה יחסית וכוללת עיסוק מוגזם של האדם בעצמו וביכולותיו, מכונה הפרעת אישיות נרקיסיסטית.

התכונה ההפוכה לאנוכיות היא זולתנות (אלטרואיזם), המבטאת הענקה והתחשבות בזולת ללא תמורה.

אנוכיות מזווית מוסרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – אגואיזם אתי

אדם יכול לנהוג באנוכיות כיוון שאינו יכול להבטיח כי כל שאר האנשים בעולם לא יתנהגו באנוכיות. דוגמה טובה לכך הוא האובייקטיביזם של איין ראנד, שמתמקד ב"אנוכיות רציונלית" (שהיא מכורח המציאות בחברה), בכך שהאדם לא ינהג בצורה שתפעל לפי האינטרס המיידי שלו, אלא לפי מה שיועיל לו בטווח הארוך.

אנוכיות קבוצתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגם שאנוכיות מדברת על תכונה שיש לאדם אחד - בחברה המודרנית גם קבוצת אנשים עשויה להיות מואשמת באנוכיות. זאת כאשר עולה תחושה שהקבוצה דואגת לצרכיה בלבד וכמעט ואינה מתקשרת עם קבוצות אחרות, או שחבריה אינם מתקשרים תכופות עם בני אדם הנמצאים מחוץ לקבוצה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]