אנטוניו מוניוס מולינה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אנטוניו מוניוס מולינה
Antonio Muñoz Molina
לידה 10 בינואר 1956 (בן 68)
אובדה, ספרד עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Antonio Muñoz Molina עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ספרד עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת גרנדה, אוניברסיטת מדריד, Escuelas Profesionales de la Sagrada Familia עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה ספרדית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה רומן, פרוזה, מסה עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות The Polish Rider (book), בפסקה זו 3 רשומות נוספות שטרם תורגמו עריכת הנתון בוויקינתונים
הושפע מ הבום הלטינו-אמריקאי, ויליאם פוקנר עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג אלווירה לינדו (1994–?) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס נסיך אסטוריאס לספרות (2013)
  • הבן האהוב של אובדה (20 בספטמבר 1997)
  • פרס ירושלים (2013)
  • דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת ברנדייס (2010)
  • פרס הספרות הלאומי לסיפורת (1992)
  • פרס הים התיכון (2012)
  • דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת חאאן (2007)
  • פרס המבקרים (1988)
  • Mariano de Cavia' Price (2003)
  • דוקטור לשם כבוד (2006)
  • פרס Femina לספרות (1998)
  • פרס הספרות הלאומי לסיפורת (1988)
  • פרס פלנטה (1991)
  • פרס מדיסיס זר (6 בנובמבר 2020)
  • בפסקה זו 2 רשומות נוספות שטרם תורגמו עריכת הנתון בוויקינתונים
antoniomuñozmolina.es
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אנטוניו מוניוס מולינהספרדית: Antonio Muñoz Molina; נולד ב-10 בינואר 1956) הוא סופר ספרדי וחבר האקדמיה המלכותית הספרדית. מתגורר בעיר ניו יורק שבארצות הברית. ב-2004 ו-2005 כיהן כמנהל מכון סרוונטס בניו יורק.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוניוס מולינה נולד בעיר אובדה שבנפת חאאן (Jaén) אנדלוסיה. הוא למד היסטוריה באוניברסיטת גרנדה ועיתונאות במדריד. את כתיבתו הספרותית החל ב-1980.

ב-1984 יצא לאור ספרו הראשון El Robinsón urbano, אוסף מאמרי עיתונות. הטורים שלו הופיעו בקביעות בעיתון אל פאיס הספרדי וביומון הגרמני די ולט.

הרומן הראשון שלו "בֵאָטוּס אילֶה או מותו וחייו של משורר" פורסם ב-1986. הוא מתאר עיירה דמיונית בשם מג'ינה המבוססת על עיר הולדתו באנדלוסיה, ומופיעה ביצירותיו המאוחרות יותר.

ב-1987 זכה בפרס הלאומי הספרדי לספרות עבור ספרו "החורף בליסבון", שהוא הומאז' (מחווה) לז'אנר של הסרט האפל ולמוזיקת ג'אז. על ספרו El jinete polaco, קיבל ב-1991 את פרס פלאנטה וב-1992 שוב את הפרס הלאומי לספרות.

ספרו "ירח מלא", עליו זכה בפרס פמינה, הוא ספר מתח פסיכולוגי, על מפקח משטרה המנסה ללכוד סוטה שהתעלל בילדה ורצח אותה. בספרו "ספרד" (במקור: Sefarad) הוא שוזר זה בזה את סיפוריהם של פליטים ונרדפים בספרד ומחוצה לה, יחד עם זכרונותיו מעיירת הולדתו ואנשים שהכיר. חלקם אנשים מוכרים כמו פרנץ קפקא ופרימו לוי וחלקם אלמונים. הספר Beltenebros הוא סיפור אהבה וקנוניה פוליטית המתרחש במדריד אחרי מלחמת האזרחים[1][2]. ספרו "בלעדיה", מתאר את חייו היומיומיים של שרטט בעיר חאאן, תוך התעמקות באינטריגות בחיי נישואיו.

ב-2013 זכה מוניוס מולינה בפרס ירושלים[3] והחליט לתרום את כספי הזכייה בפרס לעמותת “יד ביד” שעוסקת בחינוך יהודי־ערבי[4].

רעייתו היא הסופרת והתסריטאית אלווירה לינדו.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • El Robinsón urbano, 1984.
  • Diario de Nautilus, 1985.
  • Beatus Ille, 1986.
  • El invierno en Lisboa, 1987.
  • Las otras vidas, 1988.
  • Beltenebros, 1989.
  • El jinete polaco, 1991.
  • Los misterios de Madrid, 1992.
  • Nada del otro mundo, 1993.
  • El dueño del secreto, 1994.
  • Las apariencias, 1995.
  • Ardor guerrero, 1995.
  • La huerta del Edén, 1996.
  • Pura alegría, 1996.
  • Plenilunio, 1997.
  • Carlota Fainberg, 1999.
  • En ausencia de Blanca, 2001.
  • Sefarad, 2001.
  • La vida por delante, 2002.
  • Las ventanas de Manhattan, 2004

ספריו שתורגמו לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • החורף בליסבון - תרגמה טל ניצן, הוצאת עם עובד, 1997
  • ירח מלא - תרגמה טל ניצן, הוצאת עם עובד, 1998
  • אשרי האיש - תרגמה טל ניצן, הוצאת עם עובד, 2001[5]
  • ספרד - תרגמה פרידה פרס-דניאלי, הוצאת עם עובד, 2008[6]
  • בלעדיה - תרגמה יערית טאובר, הוצאת כתר, 2010[7]
  • הפרש הפולני - תרגמה טל ניצן, הוצאת עם עובד, 2013[8]
  • כצל נטוי - תרגמה ליה נירגד, הוצאת מודן, 2017[9]

מאמרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אסתי סגל, ‏ריגוש ספרד, באתר גלובס, 28 ביולי 2008
  2. ^ עמר לחמנוביץ, יריד הדמדומים, באתר ישראל היום, 20 באוקטובר 2022
  3. ^ מרב יודילוביץ', פרס ירושלים לסופר הספרדי אנטוניו מולינה, באתר ynet, 7 בינואר 2013
  4. ^ מיה סלע, מולינה יתרום את כספי הפרס לעמותה יהודית־ערבית, באתר הארץ, 20 בפברואר 2013
  5. ^ ביקורת: מאת שירי לב-ארי, החדר שבו הזמן מתחיל ללכת, באתר הארץ, 3 במרץ 2002
  6. ^ ביקורת: אבנר שץ, אנוכי בסוף מערב, באתר הארץ, 31 באוגוסט 2008
    דן לחמן, ספרד / אנטוניו מוניוס מולינה, באתר e-mago‏, 7 בפברואר 2011
  7. ^ ביקורת נועה לימונה, "בלעדיה" מאת אנטוניו מוניוס מולינה: בלנקה הכפולה, באתר הארץ, 2 בפברואר 2011
    ניסים קלדרון, מי שמביט בי מאחור, באתר ynet, 17 באפריל 2011
  8. ^ ביקורת: אתר למנויים בלבד עינת טלמון, מאה שנים של בדידות, הגרסה הספרדית, באתר הארץ, 2 בפברואר 2014
  9. ^ ביקורת: אריק גלסנר, "כצל נטוי": רומן של חקיין מוכשר, באתר ynet, 27 במאי 2017