אנכי
 | |
| תפקיד | אל החכמה, הכישרונות, האומניות והמאגיה |
|---|---|
| תרבות |
מיתולוגיה מסופוטמית  |
| אלים מקבילים |
אאה, פאלאס, אוגמיוס |
| אחים |
אנליל |
| בן או בת זוג |
נינחורסג |
| צאצאים |
נינגל, Asalluhi, Nanshe, Gibil |
  | |
אֶנְכִּי הוא אל החכמה, הכישרונות, האומניות והמאגיה במיתולוגיה השומרית. הוא ידוע גם כפטרון המים המתוקים,[1] ואכן בחותם גליל אכדי מסוף האלף השלישי לפנה"ס מצויר אנכי כשנחלי מים עם דגים זורמים מכתפיו[2] כייצוג של שלטונו על המים המתוקים. ייתכן שהקישור בין המים לבין החכמה והאומניות נוצר בעקבות היכולת ליצור מתוך מים וחומר לבנים ופסלונים - יכולת שיוצרת אומנות ודורשת חכמה.[3] בת-זוגו הייתה האלה האם נינחורסג, בסיפורי בריאה מן המיתולוגיה השומרית כמו "אנכי ונינחורסג". בתקופה הבבלית הקדומה (1600-2000 לפנה"ס) התאחדה דמותו של אנכי עם דמותו של האל הקדום אֶאָה[4] בתהליך הקרוי סינקרטיזם – זיהוי של אל אחד עם אל אחר, שהיה נפוץ מאוד בעולם הקדום.[5]
אטימולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
שמו המלא של אנכי הוא En-ki-(a)k ותרגומו: "אדון/מנהל (של) הארץ". פירוש המילה En הוא אדון,[6] ואת המילה Ki אפשר לתרגם ביתר דיוק ל: "כל העולם הנמצא מתחת לפני האדמה" מפני שאנכי קשור למים המתוקים שמתחת לפני האדמה ושם הוא שוכן. הוא קיבל את הכינוי: "אדון/מנהל הארץ" אולי מפני שהמים המתוקים שבתחומו מפרים את האדמה ומאפשרים לגדל בה צמחים.[7]
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפולחן של אנכי התפשט ברחבי דרום מסופוטמיה לאורך האלף השלישי לפנה"ס וכבר בסוף האלף השלישי היה לאנכי מקדש גדול בעיר אור. גם לאחר הכיבוש של שומר על ידי בבל בתחילת האלף השני לפנה"ס אנכי אומץ על ידי הבבלים ונבנה לו מקדש בעיר בבל, מקדש שנאמר עליו שהיה הקשר בין האדמה לבין המים המתוקים שמתחת לפני האדמה. אנכי המשיך לשמש כאל מרכזי ומקדשיו המשיכו להיות פעילים לאורך התקופה האשורית והתקופה הבבלית המאוחרת.[8] אנכי נחשב כאל הפטרון של העיר ארידו, שהייתה גם המרכז הפולחני שלו, שם שכן מקדשו המרכזי שנודע בשם אֶ-אֶנְגֻר וגם בשם אֶ-אָבְּזוּ, ובנוסף היו לו מקדשים רבים בכל דרום מסופוטמיה.[9] פולחנו של אנכי מתואר בצורה עמומה במעשה על אַדַפּה, כוהן של אנכי, שבו מסופר כיצד הכוהן אופה לחם ודג דגים כחלק מפולחנו של אנכי,[10] ובנוסף ישנן עדויות כיצד המלך השומרי שולגי השתמש במים מעירו של אנכי, ארידו, בטקסי היטהרות.[11]
קווים לדמותו[עריכת קוד מקור | עריכה]
מקום משכנו של אנכי הוא באבזו - המים מתחת לפני הקרקע שמקושרים אל בארות, מעיינות ומקווי מים מתוקים, ואחרי התאחדותו של אנכי עם אאה מקום משכנו של אנכי מקושר גם לחושך ולחימר. תיאורים קדומים מתארים את אנכי כאל של כישורים טכניים, שפע וסדר, וגם כבעל יחס נדיב ודואג לאנושות, וייתכן שמשום כך אנכי היה אל מרכזי בהשבעות לחשים עתיקים וטקסי היטהרות. בנוסף לכך, לאנכי מיוחסים כוחות ריפוי קסומים, וישנם סיפורים על אנכי שהדריך את בנו באומנות הרפואה ונתן לו עצות כיצד לטפל באיש חולה.[12]
פוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אנכי הושפע גם מהפוליטיקה המקומית של עירו – ארידו, שהייתה ביריבות עם העיר ניפור. התחרות בין הערים יצרה יריבות בינו לבין האל אנליל, האל המרכזי של ניפור, ושכתוב של המיתוסים המקומיים. במיתוס ציפור האנזו מסופר שציפור האנזו המיתית גנבה את לוחות הגורל מאנליל ואחר כך הובסה על ידי בנו של אנליל, נִנֻרְתַּ, שהשיב את סדר העולם לכנו. הסיפור הזה שוכתב מחדש באנומה אליש שם מתואר איך היה זה דווקא האל מַרְדוּךְ, מצאצאיו של אנכי, שהביס את תיאמת וכנגו שהחזיקו באותם לוחות גורל, במקומו של ננרת המקושר לעיר ניפור.[13]
מיתולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
במיתולוגיה המסופוטמית אנכי מוזכר ומופיע במיתוסים רבים. בסיפור אנכי ונינמח' אנכי מתואר כאל הבורא את האדם כדי להקל על מלאכתם של האלים הסובלים מעבודות הפרך הארציות.[14] בסיפור המבול הבבלי "אתרח'סיס", האל אנליל מבקש להשמיד את בני האדם שטורדים את מנוחת האלים על ידי מבול, ואנכי מתגלה בחלום אל את'רחסיס ומצווה עליו לבנות ספינה כדי להציל את עצמו מהשיטפון וכך אנכי מציל למעשה את המין האנושי מכליון.[15] עוד מסופר על אנכי שהוא השקה את האדמה והפרה את העולם כשהיה העולם עקר ושומם[16] ושזרעו שנשפך על האדמה הצמיח צמחים רבים.[17] מיתוס נוסף מספר על אדפה, בן העיר ארידו, מכשף וכוהן של אנכי, שהסתכסך עם האל אַנוּ אדון השמיים, לעזרתו נחלץ אנכי שמדריך אותו בהתמודדות מול אנו.[18] גם בסיפור הבריאה הבבלי, "אנומה אליש", אנכי (שמופיע בשם אאה) משחק תפקיד מרכזי, ובעזרת לחש הורג את אפסו שתכנן להשמיד את האלים.[19] אנכי ידוע גם כאל שברא את "שבעת חכמי קדם", יצורים מיתולוגיים שחציים דג וחציים אדם שנשלחו מאנכי לחצרות המלכים לפני המבול כדי ללמד את האנושות את ערכי הציוויליזציה ולגלות לבני האדם סודות חכמה ומאגיה.[20] המשרת של אנכי היה הווזיר איסימוד (או אוסמו/אסימו), האל בעל שני הפנים (כמו האל הרומאי יאנוס כמה מאות שנים אחר-כך).[דרוש מקור] שמו החורי של איסימוד הוא Izzumi או Ushmu. הוא התגורר מתחת לאדמה במים המתוקים של אאה, אבל משמש גם כשליח של אאה לעולם שמעל האדמה, כלומר עבר בין שני העולמות, גם בעולם השאול וגם בעולם החיים.[דרוש מקור] דמותו מופיעה בחותם הגליל של הסופר אדה (Adda). איסימוד הוא המלח המשיט את סירתו של אנכי במיתוס המסופוטמי 'אנכי ונינחורסג'.[דרוש מקור]
אנכי והיהדות[עריכת קוד מקור | עריכה]
האשורולוג סימו פרפולה ניסה לטעון שהדת האשורית הייתה מונותאיסטית החל מסוף האלף השני לפני הספירה. לטענתו אשור היה האל המונותאיסטי, וכל שאר האלים בפנתיאון היו רק התגלמויות של מידותיו של האל אשור ולא אלים ממש בזכות עצמם, מה שהיווה את ההשראה לתפיסת האלוהות הקבלית הגורסת שאלוהים מופיע ומיוצג על ידי ספירות שונות. לפי שיטתו של פרפולה, המידה שאנכי מגלם אצל האל אשור הייתה למעשה ההשראה לספירת בינה הקבלית. בעולם המחקר השיטה הזו לא זכתה לתמיכה רבה.[21]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Kramer, S.N. and Maier, J.R. (1989), Myths of Enki, the Crafty God (Oxford).
- Espak, Peeter (2010) The God Enki in Sumerian Royal Ideology and Mythology. Dissertationes Theologiae Universitatis Tartuensis
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- (Ancient Mesopotamian Gods and Goddesses: Enki/Ea (god
- Enki and Ninhursag - בריאת החיים והחולי
- Enki and Ninmah - בריאת האדם
- Enki and Inanna
- אנכי, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אביגדור ויקטור הורוויץ, "לדיוקנו של האל המסופוטמי", מתוך: מנחם קיסטר, יוסף גייגר, נדב נאמן ושאול שקד (עורכים), אלי קדם: הפוליתיאזים בארץ ישראל ושכנותיה מן האלף השני לפנה"ס ועד התקופה המוסלמית (ירושלים: יד יצחק בן צבי, 2008), עמ' 11
- ^ "לדיוקנו של האל המסופוטמי", עמ' 26
- ^ "לדיוקנו של האל המסופוטמי", עמ' 16
- ^ Peeter Espak, The god Enki in Sumerian Royal Ideology and Mythology (Tartu: Tartu university press, 2010) page 165
- ^ אביגדור ויקטור הורוויץ, "לדיוקנו של האל המסופוטמי", מתוך: מנחם קיסטר, יוסף גייגר, נדב נאמן ושאול שקד (עורכים), אלי קדם: הפוליתיאזים בארץ ישראל ושכנותיה מן האלף השני לפנה"ס ועד התקופה המוסלמית (ירושלים: יד יצחק בן צבי, 2008), עמ' 7
- ^ "לדיוקנו של האל המסופוטמי", עמ' 9
- ^ "לדיוקנו של האל המסופוטמי", עמ' 11
- ^ Hannes D. Galter. "The Mesopotamian god Enki/Ea", Religion Compass (March 2015, volume 9 issue 3) page 68
- ^ Hannes D. Galter. "The Mesopotamian god Enki/Ea", Religion Compass (March 2015, volume 9 issue 3) page 66
- ^ ש. שפרה ויעקב קליין, בימים הרחוקים ההם: אנתולוגיה משירת המזרח הקדום (תל אביב: עם עובד 2006), עמ' 133 שורות 10–15, הערה 6
- ^ Peeter Espak, The god Enki in Sumerian Royal Ideology and Mythology (Tartu: Tartu university press, 2010) page 63
- ^ Hannes D. Galter. "The Mesopotamian god Enki/Ea", Religion Compass (March 2015, volume 9 issue 3) page 66-67
- ^ אביגדור ויקטור הורוויץ, "לדיוקנו של האל המסופוטמי", מתוך: מנחם קיסטר, יוסף גייגר, נדב נאמן ושאול שקד (עורכים), אלי קדם: הפוליתיאזים בארץ ישראל ושכנותיה מן האלף השני לפנה"ס ועד התקופה המוסלמית (ירושלים: יד יצחק בן צבי, 2008), עמ' 17-18
- ^ ש. שפרה ויעקב קליין, בימים הרחוקים ההם: אנתולוגיה משירת המזרח הקדום (תל אביב: עם עובד 2006), עמ' 81-82
- ^ בימים הרחוקים ההם: אנתולוגיה משירת המזרח הקדום, עמ' 120
- ^ בימים הרחוקים ההם: אנתולוגיה משירת המזרח הקדום, עמ' 57-60
- ^ בימים הרחוקים ההם: אנתולוגיה משירת המזרח הקדום, עמ' 67
- ^ בימים הרחוקים ההם: אנתולוגיה משירת המזרח הקדום, עמ' 133-135
- ^ בימים הרחוקים ההם: אנתולוגיה משירת המזרח הקדום, עמ' 11-12
- ^ בימים הרחוקים ההם: אנתולוגיה משירת המזרח הקדום 186, שורה 19 הערה 3
- ^ אביגדור ויקטור הורוויץ, "לדיוקנו של האל המסופוטמי", מתוך: מנחם קיסטר, יוסף גייגר, נדב נאמן ושאול שקד (עורכים), אלי קדם: הפוליתיאזים בארץ ישראל ושכנותיה מן האלף השני לפנה"ס ועד התקופה המוסלמית (ירושלים: יד יצחק בן צבי, 2008), עמ' 31-32
| מיתולוגיה מסופוטמית | ||
|---|---|---|
| הפנתאון השומרי והאכדי | אבזו – אפסו (אנ') • אוּתוּ – שַמַש (אנ') • איננה – אשתר • אנו • אנכי – אאה • אנליל • אשור • מרדוך • נינגל (אנ') – נִכַּל • נינורתה • נינחורסג – בלת־אילי • נינליל • נינקאסי • נינתינוגה (אנ') • נרגל • ננה – סין • שלמנו • תיאמת • דומוזיד – דואוזו (תמוז) | 
|
| יצירות ספרותיות חשובות | אנומה אליש • הוראות שורופק • עלילות גילגמש | |
| גיבורים | אותנפישתים • אנכידו • גילגמש • זיאוסודרה | |