אפריקה המערבית הצרפתית
 | |
 | |
| ממשל | |
|---|---|
| משטר | מושבה צרפתית |
| שפה נפוצה | צרפתית |
| עיר בירה |
סן-לואי (1895–1902) דקר (1902–1960) 16°01′04″N 16°29′14″W / 16.017861°N 16.487161°W 14°41′34″N 17°26′48″W / 14.6927777777778°N 17.4466666666667°W |
| גאוגרפיה | |
| יבשת | אפריקה |
| היסטוריה | |
| הקמה | |
| הקמה | 1895 |
| פירוק | |
| כינון הרפובליקה הצרפתית החמישית | 1958 |
| ישות קודמת |
 אימפריית ואסולואימפריית טוקולור אימפריית קונג |
| ישות יורשת |
 גינאה הרפובליקה של דהומיי וולטה עילית חוף השנהב מאוריטניה פדרציית מאלי ניז'ר |
| שטח בעבר | 4,689,000 קמ"ר (נכון ל־1958) |
| כלכלה | |
| מטבע | פרנק CFA מערב אפריקני (XOF) |
  | |
אפריקה המערבית הצרפתית (בצרפתית: Afrique-Occidentale française) הייתה פדרציה של שמונה מושבות צרפת במערב אפריקה בשנים 1895–1958.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
חוק צרפתי שחוקק ב-20 במאי 1894 הסדיר את הקמתו של משרד הקולוניות שאחראי על כל שטחי צרפת שאינן באירופה. במסגרת זו הוחלט על הקמת גוף מנהלי המאחד את מושבות צרפת במערב אפריקה. ב-16 ביוני 1895 הוקמה אפריקה המערבית הצרפתית בשלבים שבסיום הקמתה היא הייתה איחוד של סנגל הצרפתית, סודאן הצרפתית, גינאה הצרפתית, וולטה עילית הצרפתית וחוף השנהב הצרפתית. מושבו של המושל הכללי נקבע בעיר סן-לואי (כיום בשטח סנגל). הבנק של סנגל נבחר לשמש כבנק של אפריקה המערבית בשנת 1901. בשבע השנים הראשונות המושל הכללי של אפריקה המערבית הצרפתית שימש גם כמושל סנגל אולם בגלל עומס הוחלט בשנת 1902 לפצל את התפקיד. באותה שנה הועבר משרד המושל הכללי מהעיר סן-לואי לעיר דקר ושם הוא נשאר עד לפירוק אפריקה המערבית הצרפתית.
ב-1903 הוקמה מערכת החינוך של אפריקה המערבית ובמהלך מלחמת העולם הראשונה הוקם "הצבא השחור" שפיקח על הקולוניה בזמן שרוב הכוחות הצרפתיים הופנו לסייע ללחימה באירופה. "הצבא השחור", ששמו שונה ל-Tirailleurs sénégalais, שימש מאז כצבא אפריקה המערבית. ב-1904 המושבה הייתה מורכבת מ-6 מדינות: סנגל, סנגל עילית וניז'ר, מאוריטניה הצרפתית, גינאה, חוף השנהב ודהומיי הצרפתית. ב-1916 הצטרפה טוגולנד הצרפתית וב-1919 וולטה עילית הצרפתית. בשנת 1921 חיו באפריקה המערבית הצרפתית 12,283,000 תושבים, ללא טוגו שם חיו 673,000 תושבים נוספים.
ב-1940 בזמן שהמושבות של אפריקה המשוונית הצרפתית תמכו בצרפת החופשית, מושל אפריקה המערבית הצרפתית פייר בואסון תמך בצרפת של וישי ולכן ניסו בעלות הברית לכבוש את נמל דקאר שהייתה נקודה אסטרטגית ששימשה את הצי הצרפתי שתמך במשטר וישי. הניסיון שנודע בשם הקרב על דקר נכשל ופייר בואסון וכל אפריקה המערבית המשיכה לתמוך במשטר וישי. בסוף 1942 הוא הצטרף למחנה אדמירל דרלאן שמונה למושל צפון אפריקה הצרפתית על ידי צבא צרפת החופשית, למרות שבתחילה נלחם בהם כנציג שלטון וישי. לאחר רציחתו של דרלאן הוא הצטרף למחנה אנרי ז'ירו. לאחר האיחוד של גנרל ז'ירו וגנרל דה גול תחת הועד הצרפתי לשחרור לאומי (צר'), אפריקה המערבית מתאחדת תחת שלטונו של שארל דה גול.
הפדרציה התפרקה לאחר משאל העם משנת 1958 שבו המדינות השונות מצביעות על חלוקת הפדרציה לרפובליקות עצמאיות, מלבד גיאנה שהצביעה על עצמאותה. עד שנת 1960, שאר המדינות הצביעו גם כן על עצמאותם כך שהפדרציה הפסיקה להתקיים בשנת 1960. בשנת 1958 ארבע הרפובליקות וולטה עילית (היום בורקינה פאסו), דהומיי (היום בנין), ניז'ר וחוף השנהב הקימו גוף בשם איחוד סאהל-בנין (צר') שבמאי 1959 הפך לקונסיי דה ל'אנטאנט, ארגון אזורי שעליו הצטרפה גם טוגו ב-1966.
גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפדרציה שכנה בשטח של 4,689,000 קמ"ר שרובו היה בסהרה ובהקמתו כלל 10 מיליון תושבים ובפירוקו כ-25 מיליון בני אדם. השטח כלל שטחים במדבר סהרה (בעיקר במאוריטניה, ניז'ר ומאלי), את אגן נהר סנגל את רוב אגן הניז'ר ואת רוב השטח המערבי של הסאהל. בשטח היה גם אזור טרופי בחוף השנהב ובגינאה ושטח הררי בהרי אייר ובפוטה ג'אלון (Fouta Djallon) שבגינאה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אפריקה המערבית הצרפתית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
