אצטדיון נתניה

אצטדיון נתניה
כינוי אצטדיון היהלום
מיקום נתניה, ישראל
קואורדינטות 32°17′40″N 34°51′52″E / 32.294397°N 34.864433°E / 32.294397; 34.864433
אבן יסוד 2005
תקופת הפעילות 30 באוקטובר 2012 – הווה (11 שנים)
עלות הבנייה כ-240 מיליון ש"ח
בעלים עיריית נתניה
מפעיל עיריית נתניה
משטח דשא
אדריכל גולדשמידט ארדיטי בן נעים אדריכלים
קבוצות מכבי נתניה (2012–היום)
הפועל חדרה (2018–היום) (זמני)
נבחרת ישראל (משחקים נבחרים)
מכבי הרצליה (2023 - היום) (זמני)
מושבים 13,610[1]
ממדי משטח 68X105
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
תצלום של אצטדיון נתניה
תצלום אוויר של האצטדיון וסביבתו
מראה היציע המזרחי

אצטדיון נתניה הוא אצטדיון כדורגל בעיר נתניה. האצטדיון נחנך בסוף שנת 2012, נבנה בעלות של כ-250 מיליון שקל,[2] ומכיל 13,610 מקומות ישיבה. האצטדיון משמש כאצטדיון ביתי למכבי נתניה והחליף את אצטדיון הקופסה אשר שימש את הקבוצה עד להקמתו. לעיתים מארח האצטדיון גם את משחקי נבחרת ישראל, ומאז 2021 זהו מגרשה הביתי של נבחרת ישראל עד גיל 19.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האישור לבניית האצטדיון התקבל בשנת 2003 כששר הפנים אברהם פורז אישר את תוכניות ההקמה. במכרז שניהלה עיריית נתניה זכתה חברת "רמט" שבנתה גם את אצטדיון טדי בירושלים. מועד השלמת הבנייה המקורי היה אוגוסט 2008 אולם אי עמידה בלוח הזמנים שינתה את תאריך הפתיחה הצפוי למרץ 2009. כתוצאה מכך היה חשש שמכבי נתניה, המיועדת להשתמש באצטדיון, תיאלץ לפתוח את עונת 2008/2009 באצטדיון חלופי, היות שגם אצטדיון הקופסה היה צפוי להיהרס עד אז.[3] חששות אלו התבדו לבסוף והקבוצה המשיכה לשחק באצטדיון הקופסה עד תום בניית האצטדיון החדש. בשנת 2009 התגלו מחלוקות כספיות בין העירייה לחברת רמט שבעקבותיהן הופסקה הבנייה.[4] לבסוף עזבה רמט את הפרויקט ואת העבודה המשיכה חברת א. דורי אשר נבחרה במכרז חדש.

המועצה להסדר ההימורים בספורט השקיעה כ-30 מיליון שקלים לטובת בניית האצטדיון, ויתר המימון הגיע ממכירת השטח של אצטדיון הקופסה שנהרס ובמקומו ייבנו בנייני מגורים.

משחק הבכורה באצטדיון נערך ב-4 בנובמבר 2012, בו ניצחה מכבי נתניה 2-1 את הפועל תל אביב. חלוץ מכבי נתניה, אחמד סבע, זכה להיות השחקן הראשון שכבש שער באצטדיון החדש. לפני תחילת המשחק התקיים טקס הפתיחה של האצטדיון בו גזרה ראש עיריית נתניה, מרים פיירברג את הסרט וחנכה את האצטדיון באופן רשמי.[5]

ב-8 במאי 2013, האצטדיון אירח את גמר גביע המדינה, בו הפועל רמת גן זכתה בגביע השני בתולדותיה מול עירוני קריית שמונה בתוצאה 4:2 בבעיטות הכרעה.

ביוני 2013 לקח האצטדיון חלק באירוח משחקי אליפות אירופה בכדורגל עד גיל 21. ביולי 2015 לקח האצטדיון חלק באירוח משחקי אליפות אירופה בכדורגל נשים עד גיל 19.

ב-12 ביולי 2018 נערך באצטדיון טקס הפתיחה של אליפות העולם בלקרוס, 2 משחקי הפתיחה של הטורניר, ישראל נגד ג'מייקה וארצות הברית נגד אירוקוי וב-21 ביולי נערך משחק הגמר של הטורניר בין ארצות הברית לקנדה.

בעקבות ההרחבה באצטדיון בלומפילד בשנים 20162019 שימש האצטדיון כמגרשה הזמני של מכבי תל אביב.

ב-7 בספטמבר 2020 אירחה לראשונה במסגרת רשמית נבחרת ישראל באצטדיון את נבחרת סלובקיה במסגרת ליגת האומות, במשחק לא היה קהל בעקבות מגפת הקורונה, המשחק הסתיים בתוצאה 1–1.

תיאור האצטדיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

המתחם משתרע על שטח של 163 דונם, בעוד האצטדיון עצמו משתרע על פני שטח של 82 דונם. האצטדיון מכיל שני יציעים, מזרחי ומערבי, כאשר כל אחד מהם מכיל קרוב ל-7,000 מקומות ישיבה. מעל היציעים הונחו 2 קורות מתכת מקושתות, התומכות בקורות הנושאות את קירוי המושבים. הן הפכו להיות סימן ההיכר של האצטדיון. בעתיד ניתן יהיה להרחיב את האצטדיון כך שיכיל כ-24,000 מקומות ישיבה, וזאת על ידי הוספת יציעים מאחורי שני השערים.

האצטדיון נבנה על פי תקנים אירופיים ויכול לארח משחקים בינלאומיים. האצטדיון מכיל יציע תקשורת, יציע כבוד ו-36 תאי צפייה. מחוץ לאצטדיון הוקם חניון, פארק היי-טק לעסקים, מרכז מסחרי הכולל גם קומפלקס קולנוע "סינמה סיטי" ובירכת חנון, אתר היסטורי המיועד לשימור. האצטדיון אמור לכלול גם חניונים תת-קרקעיים ועיליים, שטחי שירות, שטחי תפעול נוספים, שטחי מסחר ומשרדים עתידיים ותשתיות נלוות. בקרבת האצטדיון אף הוקמו מגרשי האימונים של "מכבי נתניה".

לצד האצטדיון מיועד להיחנך ב-2024 היכל הספורט העירוני החדש שיכיל עד 2,800 צופים במשחקי כדורסל.

על פי תוכניות הפיתוח של רכבת ישראל, מצפון מזרח האצטדיון מתוכננת בעתיד תחנת רכבת חדשה "המכללות" שתשפר את אמצעי התחבורה לאצטדיון.

משחקים בין-לאומיים באצטדיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

תאריך המשחק תוצאה מסגרת מספר צופים
6 בפברואר 2013 ישראלישראל ישראלפינלנדפינלנד פינלנד 1-2 ידידות 6,150[6]
5 במרץ 2014 ישראלישראל ישראלסלובקיהסלובקיה סלובקיה 3-1 ידידות 7,200[7]
6 ביוני 2017 ישראלישראל ישראלמולדובהמולדובה מולדובה 1-1 ידידות 5,000
24 במרץ 2018 ישראלישראל ישראלרומניהרומניה רומניה 2-1 ידידות 7,925
15 בנובמבר 2018 ישראלישראל ישראלגואטמלהגואטמלה גואטמלה 0-7 ידידות 5,900
7 בספטמבר 2020 ישראלישראל ישראלסלובקיהסלובקיה סלובקיה 1-1 ליגת האומות 2020/2021 0
18 בנובמבר 2020 ישראלישראל ישראלסקוטלנדסקוטלנד סקוטלנד 0-1 ליגת האומות 2020/2021 0
15 בנובמבר 2021 ישראלישראל ישראלאיי פארואיי פארו איי פארו 2-3 מוקדמות מונדיאל 2022 6,800
29 במרץ 2022 ישראלישראל ישראלרומניהרומניה רומניה 2-2 ידידות 6,970

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תמונה פנורמית של אצטדיון נתניה במהלך משחק בין מכבי תל אביב להפועל חיפה
תמונה פנורמית של אצטדיון נתניה במהלך משחק בין מכבי תל אביב להפועל חיפה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אצטדיון נתניה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אודות אצטדיון נתניה, באתר עיריית נתניה
  2. ^ זיו גולדפישר, עלות הקמת האצטדיון החדש בנתניה: רבע מיליארד שקל, באתר nrg‏, 21 בדצמבר 2011
  3. ^ חן מישל, ‏נתניה ביקשה לארח בבלומפילד בעונה הבאה, באתר ONE‏, 23 באפריל 2008
  4. ^ עדי סרדס, אצטדיון חדש למכבי נתניה? לא בקרוב, באתר ynet, 4 במרץ 2009
  5. ^ זאב גולדשמיט, בנין: "סימנו את הטריטוריה שלנו, ניצחון חשוב", באתר ynet, 4 בנובמבר 2012
  6. ^ רפאלוב נתן 1:2 לישראל בתוספת הזמן מול פינלנד, באתר ONE‏, 6 בפברואר 2013
  7. ^ רז אמיר ואסי ממן, ‏גוטמן: חייבים לעשות קפיצת מדרגה בנושא הריכוז, באתר ONE‏, 5 במרץ 2014