ארווין סאבו
 | |
| לידה |
23 באוגוסט 1877 סלניצה, סלובקיה  |
|---|---|
| פטירה |
29 בספטמבר 1918 (בגיל 41) בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית |
| שם לידה |
Schlesinger Sámuel Ármin |
| מדינה |
הונגריה |
| מקום קבורה |
בית הקברות קרפשי |
| שפות היצירה |
הונגרית |
  | |
ארווין סאבו (במקור שמואל ארמין שלזינגר, בהונגרית: Szabó Ervin; סלניצה 23 באוגוסט 1877 – בודפשט, 30 בספטמבר 1918) היה סוציולוג, ספרן, מנהל ספרייה, משפטן, מהפכן אנרכו-סינדיקליסטי יהודי-הונגרי, מנהיגם האינטלקטואלי של הסוציאליסטים המהפכניים.[1] הוא היה מן המרצים בחוג יום ראשון.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
משנת 1901 ארווין היה מעובדי הספרייה של בודפשט ומשנת 1911 מנהלה. הוא כתב בעיתון נפסבה (קול העם-Népszava) שופר המפלגה הסוציאל-דמוקרטית ההונגרית משנת 1900 ויצר את המדור הספרותי של העיתון. הוא בא ממשפחה בורגנית מרוששת. למד משפטים באוניברסיטת בודפשט ואחר כך באוניברסיטת וינה; כבר בתקופה זו הצטיין בעבודתו הסטטיסטית והספרנותית. הוא קיבל את הדוקטורט בשנת 1899. לאחר מספר שנים של התמחות, הצטרף לספרייה המטרופוליטנית כלומר סיפריית הבירה בודפשט והיה כאמור למנהלה משנת 1911. הוא תכנן רשת תרבותית מקיפה, וברוחו החל לבנות רשת ספריות. הוא ניסה להנגיש את המוסד למגוון רחב של אנשים, ובמיוחד למעוטי יכולת. בעבודתו עקב אחר הדוגמה של הספרייה הציבורית האנגלית. תחת הנהגתו נולדה ספרייה מודרנית למדעי החברה. רק כמה שנים לאחר המהדורה הצרפתית הראשונה של מערכת הספרייה העשרונית העולמית, כלומר שיטת UDC (ראשי תיבות של: Universal Decimal Classification - מיון עשרוני אוניברסלי) היא שיטה למיון וסימון ספרים הנהוגה בחלק מהספריות, הדומה לשיטת דיואי, ומהווה מעין הרחבה שלה. בשנת 1912, הוא הציג את הגרסה ההונגרית הראשונה של שיטת UDC בספרייה הראשית של בודפשט.[2]
סאבו החל את עבודתו המדעית בשנת 1903. משנת 1906 היה סגן נשיא "האגודה למדעי החברה". בסדנה ההונגרית הראשונה לסוציולוגיה הוא דיווח באופן קבוע על סוגיותיה של תנועת הפועלים הבינלאומית דרך כתב העת "המאה העשרים". הוא כתב גם מאמרים בגרמנית עבור Neue Zeit ובצרפתית עבור Mouvement Socialiste. הוא יצר קשר עם ז'ורז' סורל, קרל קאוטסקי, פרנץ מהרינג, גיאורגי פלחנוב, ובסוף 1904 בפריס עם גארדל והסינדיקליסטים הצרפתים, כמו גם עם סוציאליסטים מהגרים רוסים רבים. בשנות מלחמת העולם הראשונה, למרות מחלתו הקשה, הוא הפך למנהיג הרוחני של התנועה האנטי מיליטריסטית. הוא סיים במיטתו את יצירתו ההיסטורית הגדולה, "קרבות חברתיים ומפלגות במהפכה ההונגרית 48-49".
הוא תמך במהפכה פרולטרית אלימה ולא נטולת טרור. הוא השתתף בעבודת הקבוצה (סוציאליסטים מהפכניים) שניסו להתנקש בחייו של ראש הממשלה אישטוואן טיסה.[3]
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – משפחת פולאני (פולצ'ק)
ארווין סאבו נולד בשם שמואל ארמין שלזינגר במשפחה יהודית מתבוללת כבנם של דיולה שלזינגר ולואיזה פולצ'ק. בני דודיו היו אדן פור, ארנה זיידלר, קרל פולאני ומיכאל פולני.[4]
הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
כהוקרה על עבודתו כמפתח ספריות, נקראה לראשונה ספריית בודפשט על שמו לזמן קצר בשנת 1919, בתקופת הרפובליקה הסובייטית, ובשנת 1946. בשנת 1948 ניתן לכיכר לפני הספרייה השם ארווין סאבו.[5] בתקופה 1972–1991 נקראה על שמו מדליית הזיכרון עבור ספרנים וארכיבאים מצטיינים. בשנת 1977 הוצא בול בשווי 1 פורינט לזכרו. בספטמבר 2010 העלתה עמותה של היסטוריונים ימניים את נושא שינוי שם הספרייה,[6] מה שעורר דיון סוער.[7]
כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- היעקובינים ההונגרים (נפסווה, 1902)
- סינדיקליזם וסוציאל-דמוקרטיה (ספריית המאה העשרים, כרך 35, 1908)
- קרב ההון והעבודה ב: הספרייה המודרנית: סוציולוגיה, פוליטיקה (אתנאום, 1911)
- איחוד המכס המרכז האירופי בהארה אנגלית (1916)
- קרבות חברתיים ומפלגתיים במהפכה ההונגרית של 48-49 (Bécsi Magyar Kiadó, 1921)
- כתבים נבחרים של ארווין סאבו (קושוט, 1958)
- קובץ מאמריו ומחקריו של ארווין סאבו על מדעי הספרנות ומדיניות התרבות שפורסם בהונגרית 1900–1918 (ספריית הספרנים 1, 1959)
- התכתבות של ארווין סאבו 1–2 (Kossuth, 1977-1978)
- איפה האמת? מחקרים (Seeder, 1977)
- כתביו ההיסטוריים של ארווין סאבו (Gondolat, 1979)
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מרטה ר. 'גיליץ: המודלים לחיקוי של נעורינו. ביבליוגרפיה נבחרת על הלוחמים הגדולים של תנועת העבודה ההונגרית. Bp., ספריית Ervin Szabó מבודפשט, 1965
- יאנוס גיורגיאק: השאלה היהודית בהונגריה. Bp., Osiris, 2001.
- לקסיקון ביוגרפי הונגרי עורכת ראשית: אגנש קניירש. מו"ל אקדמי, 1967-1969.
- האייקון הגדול ההונגרי. Főszerk. László Ériesős (המאות 1–5) ), Gábor Berényi (מהדורה 6) ), Lászlóné Lány (8-). Bp., Akadémiai Kiadó, 1993-.
- לקסיקון יהודי הונגרי. עורך: פיטר אויווארי. 1929
- הלקסיקון הגדול של רוואי. Bp., Révai, 1911-.
- הלקסיקון החדש של Révai. Főszerk. הקולגה איסטוון טרסולי. שקסארד, תינוקות, 1996-.
- יוזף סיניאי: חייהם ויצירותיהם של סופרים הונגרים. עמ '1891-1914. ויקטור הורניאסקי
- אנציקלופדיה ביוגרפית הונגרית חדשה. Főszerk. László Markó. Bp., מועדון הספרים ההונגרי.
- לקסיקון ספרותי הונגרי חדש. עורך ראשי: פטר לאסלו. 1994.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ג'רג' ליטוואן: ארווין סאבו, מוסר הסוציאליזם. ביוגרפיה. (סוף המאה, 1993 )
- ארווין סאבו בקטלוג המוזיאון לספרות על שם פטפי
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ארווין סאבו, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Mekkora kommunista volt Szabó Ervin?, index.hu
- ^ Barátné Hajdu Ágnes: A magyar ETO-kiadás munkálatai. In: Könyv, könyvtár, könyvtáros. 16. évfolyam (2007) 2007/2
- ^ Szakács Árpád (2010-10-29). "Hogyan akarta Szabó Ervin meggyilkolni Tisza Istvánt?" (בהונגרית). tortenelemportal.hu.
- ^ Geni
- ^ Budapest lexikon II. (L–Z). Főszerk. Berza László. 2., bőv. kiadás. Budapest: Akadémiai. 1993. 421. o. ISBN 963-05-6410-6
- ^ Miért viseli egy kommunista ideológus nevét a budapesti könyvtárhálózat?
- ^ Lásd pl.: Balázs Eszter - Konok Péter: Szabó Ervin - Egy öntörvényű baloldali értelmiségi, Konok Péter: Az igazi Szabó Ervin - egy ismerős nevű ismeretlen (אורכב 14.12.2019 בארכיון Wayback Machine), illetve Tamás Gáspár Miklós: A Szabó Ervin Könyvtár neve (אורכב 26.09.2010 בארכיון Wayback Machine)