אריה לרנר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אריה לרנר
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 7 בפברואר 1909
זדולבונוב, אוקראינה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 29 באפריל 1973 (בגיל 64)
ירושלים, מדינת ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות היהודי בהר הזיתים עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים הגימנסיה העברית "הרצליה" עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אריה לֶרנֶר (7 בפברואר 1909, תרס"ט29 באפריל 1973, תשל"ג) היה מבקר אמנות ישראלי, מבקר האמנות של עיתון "דבר" במשך שנים ועורך המוסף דבר לספרות ואמנות, ומתרגם פורה, בעיקר של ספרות ילדים. מפעילי אגודת הציירים והפסלים בישראל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לרנר נולד בט"ז בשבט תרס"ט (1909) בעיירה זְדוֹלְבּוּנוֹב שבפלך ווהלין של האימפריה הרוסית (כיום באוקראינה), בנו של המשורר העברי בן דור התחייה יעקב לרנר. בשנת 1925 עלה לארץ ישראל ולמד בגימנסיה "הרצליה" (במחזור י"ג, יחד עם נתן אלתרמן ונחום בוגר לאחר סיום לימודיו נסע ללמוד מדעי הרוח באוניברסיטת לונדון, וקיבל תואר ראשון. במהלך לימודיו עבד באגודות הנוער היהודי מטעם ההסתדרות הציונית ובתלמוד תורה עברי, וכן התמנה כעוזרו של משה קליינמן, עורך עיתונה של ההסתדרות הציונית, "העולם", ובו החל לפרסם מאמרים על אמנות. נישא לציירת חנה לרנר לבית רובינשטיין (תרס"ט–תשנ"ח 1997).[1]

בשנת 1937 שב לארץ ישראל, והחל לעבוד בעיתון "דבר", שבו עבד במשך 35 שנה, עד פרישתו לגמלאות בשנת 1971. תחילה עבד כמתרגם מברקי-חדשות מאנגלית ומצרפתית, ולאחר מכן היה עורך חדשות ולבסוף מבקר האמנות של העיתון. במשך עשר שנותיו האחרונות בעיתון היה עורך מוסף "דבר לספרות ואמנות".

לרנר היה פוליגלוט, ששלט, פרט לעברית ויידיש, אנגלית וצרפתית, גם ברוסית, בפולנית, באיטלקית, בספרדית, בגרמנית ובלטינית. בין תרגומיו: אנתולוגיה מדברי וינסטון צ'רצ'יל, "הנסיך הקטן" לאנטואן דה סנט-אכזופרי, "קורות האמנות" לארנסט גומבריך, "עליזה בארץ הפלאות", מחזות ופרקי יומן מאת אז'ן יונסקו, וספרוני ילדים רבים.

לרנר היה חבר הוועדה לקביעת תערוכות אמנים באגודת העיתונאים בתל אביב, ופעיל במיוחד באגודת הציירים והפסלים. ב-1948, מיד לאחר כיבוש צפת על ידי "ההגנה" במלחמת העצמאות, היה מהאבות המייסדים של קריית האמנים צפת, ויחד עם אשתו, הציירת חנה לרנר, היה בין חמשת מייסדיה ומתיישביה הראשונים. לאחר שחרור ירושלים במלחמת ששת הימים פעל לרנר לשיכון אמנים בעיר העתיקה, והוא עצמו עזב את ביתו בצפת ואת דירתו בתל אביב וקבע עם אשתו את משכנם ברובע היהודי בעיר העתיקה. כן יזם את הקמת בית הסופר ע"ש חיים הזז ברובע היהודי.

נפטר מהתקף לב בכ"ז בניסן תשל"ג (1973) בביתו שבירושלים. נטמן בבית העלמין בהר הזיתים.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעריכתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שרה ארליכמן, בידי טמאים: מכתבים לאחות מעמק הבכא; תורגם מכתב יד פולני על ידי נ’ רבן; ערוך בידי אריה לרנר, תל אביב: הוצאת המשמרת הצעירה למפלגת פועלי ארץ ישראל, תש"ו. (זיכרונות מתקופת השואה)
  • אריה רזניק, פסלים: מבחר מיצירותיו (1942–1962); עריכה ומבוא: אריה לרנר ; צילומים: י’ צפריר, תל אביב: אמנים בישראל, תשכ"ג.
  • אריה לרנר (עורך); (המלביה"ד: משה פרידמן), ספר קוסטופול: חייה ומותה של קהילה, תל אביב: ארגון יוצאי קוסטופול בישראל, תשכ"ז. (ספר יזכור לקהילת קוסטופול)

תרגום[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תמונות פנים באמנות הולאנד: בצירוף מבוא ודברי הסבר מאת טנקרד בורניוס; מאנגלית: אריה לרנר, תל אביב: לאם ('אוצר האמנות לפבר'), תש"ח.
  • דגא: בצירוף מבוא ודברי הסבר מאת ר"ה וילנסקי; עברית: א’ לרנר, תל אביב: לאם ('אוצר האמנות לפבר'), [תש"-י].
  • וינסטון צ'רצ'יל – מנהיג במערכה: פרקי זכרונות, מסות, מאמרים ונאומים בהם עיקרי דבריו על הציונות וארץ ישראל; ערוך ומתורגם בידי אריה לרנר, תל אביב: דבר, תש"א.
  • אנטואן דה סנט-אכזופרי, הנסיך הקטן; תרגם מצרפתית אריה לרנר; הציורים מאת המחבר, תל אביב: עם עובד ('לילד'), תשי"ב.
  • א. ה. גומבריך, קורות האמנות; מאנגלית: חנוך קלעי ואריה לרנר, תל אביב: עם עובד, תשט"ז. (מהדורה ב: תשכ"ה 1964)
  • אז'ן יונסקו, הווה עבר עבר הווה: פרקי יומן מקוטע; תרגם מצרפתית וצירף מבוא ואחרית-דבר אריה לרנר, ירושלים: שוקן, תשל"א 1971.
  • אז'ן יונסקו, השיעור: ומערכונים אחרים; תורגם מצרפתית על ידי אריה לרנר, ירושלים: אריאל, [1985?]. (התוכן: "השיעור"; "הרביעייה"; "תצוגת מכוניות"; "בתולה שהגיעה לפרקה"; פגם בהשכלה")

לילדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אופל וילר וסביל דויצ'ר, הקוסם בנגינות: מוצרט; ספר בעברית אריה לרנר; הציורים: מרי גרינולט, תל אביב: מ’ ניומן ('ספרית יובל'), תש"ה 1945.
  • אופל וילר וסביל דויצ'ר, פרנץ שוברט וחבריו העליזים; ספר בעברית אריה לרנר; ציורים: מרי גרינולט, תל אביב: מ’ ניומן, תש"ז 1946.
  • אופל וילר וסביל דויצ'ר, בטהובן הלוחם בנגינות; מאנגלית - אריה לרנר; ערוך בידי ירחם לוריא; ציורים: מרי גרינולט, תל אביב: מ’ ניומן ('יובל'), תש"י.
  • ק. וב. ג’קסון, תבת הצעצועים; ציורים מאת א. וילקין; מצרפתית: א. לרנר, תל אביב: עמוס ('ספרית פז'), [תשכ"-?].
  • פיֶר פרובסט, שלשה אריונים; עברית: א’ לרנר, תל אביב: עמוס ('ספרית ורד'), תשכ"ב.
  • וולט דיסני, שלגיה: על פי אגדות גרים; עברית: א’ לרנר, תל אביב: עמוס ('ספרית פז'), תשכ"ג.
  • מ’ ריד וא’ אוסולד, הבה נספרה; נסח עברי: א’ לרנר ; ציורים מאת ו’ לא-מון, תל אביב] : עמוס ('ספרית פז'), תש"ל.
  • מריון קונג’ר, יום בגן החיות; ציורים מאת טיבור ג’רג’לי; נסח עברי: א’ לרנר, תל אביב: עמוס ('ספרית פז'), תש"ל.
  • ג'ן ורנר, עליזה בארץ הפלאות; העבוד והציורים: וולט דיסני; עברית: א’ לרנר, תל אביב: עמוס, תש"ל.
  • ל’ וודקוק, מצעד השלישיות; ציורים: א’ וילקין; נסח עברי: א’ לרנר, תל אביב: עמוס ('ספרית פז'), תש"ל.
  • וולט דיסני, היפהפייה הנרדמת; עברית: א’ לרנר, תל אביב: עמוס ('ספרית פז'), תש"ל.
  • קתרין ובירון ג’קסון, גם אלו תינוקות; ציורים מאת אדל ורבר; עברית: א’ לרנר, תל אביב: עמוס ('ספרית פז'), תש"ל.
  • מעשה בילד קטן שלא היה אכלן; סֻפר וצֻיר בידי אליזבת ברוזובסקה; עברית: א’ לרנר, תל אביב: עמוס, [תש"ל לערך].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]