אריה רודריגז
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
| ||
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. | |
אריה רודריגז, 2013 | |
לידה |
15 במרץ 1946 (בן 78) אלכסנדריה, מצרים |
---|---|
מדינה | ישראל |
אריה רודריגז (נולד ב-15 במרץ 1946 באלכסנדריה) הוא סופר ישראלי.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
רודריגז, בן יחיד להוריו, עלה איתם ארצה ממצרים בשנת 1957.
בשנותיו הראשונות בארץ, שיחק בתיאטרון ילדים בעיר מגוריו באר שבע בניהולו של מנהל בית ספרו,שמשון לימון. ב-1963 פרש מלימודיו התיכוניים והחל לעבוד בעבודות פקידות שונות. לאחר פרסום קובץ סיפוריו הראשון "גן האגמים" (1977) התקבל לעבודה כספרן באוניברסיטת בן-גוריון, בה המשיך לעבוד עד סוף 1992. בשנת 1994 עבר עם משפחתו לירושלים.
בין השנים 2002–2004 יצא לאור (בשלוש מהדורות מורחבות) ספרו "ספר הסומא" בשיתוף בית חינוך עיוורים בירושלים, והוא הקדיש אותו לאביו שהתעוור בסוף ימיו. הספר עוסק בנושא העיוורון ביהדות, באגדה ובהלכה.
אחרי קובץ סיפוריו הראשון פורסמו שני קבצים נוספים: "הקיפאון הגדול" (1985), "המארחים" (1989) וספר הגות בשם "החורבה הנטושה" (2007). בשנת 2012 יצא לאור בהוצאת "גוונים" הרומן הקצר הראשון שלו "הבית בעיירה".
בשנות הארבעים לחייו התקרב במידה רבה לאמונה היהודית.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קובי נסים, חולות המדבר הארצי - עתון 77, גל' 120–121, ינואר-פברואר 1990. על אריה רודריגז, "המארחים", ספרי עיתון 77 - צ'ריקובר, 1989.