ארנסט קונוואלד
.jpg) | |
| לידה |
14 באפריל 1868 וינה, האימפריה האוסטרו-הונגרית  |
|---|---|
| פטירה |
12 בדצמבר 1939 (בגיל 71) וינה, גרמניה הנאצית |
| מוקד פעילות |
וינה, ברלין |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת וינה |
  | |
ארנסט קונוואלד (בגרמנית: Ernst Kunwald, 14 באפריל 1868 - 12 בדצמבר 1939) היה מנצח אוסטרי.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ארנסט קונוואלד נולד ומת בווינה. הוא למד משפטים באוניברסיטת וינה וקיבל תואר דוקטור למשפטים בשנת 1891. כמו כן למד פסנתר אצל תאודור לשטיצקי והלחנה אצל הרמן גרדנר. בקונסרבטוריון של לייפציג שבגרמניה למד אצל המלחין סלומון יאדאסזון.
קונוואלד ניצח על אופרה ברוסטוק (1895-97), בזונדרסהאוזן (1897-98), באסן (1898-1900), בהאלה (1900-01), במדריד (1901-02), בפרנקפורט (1902-05) ובקרולאופר בברלין 1905-06).
קונוואלד כיהן כעוזר מנצח של הפילהרמונית של ברלין בשנים 1907 עד 1912. הוא ניצח על התזמורת הסימפונית של סינסינטי בשנים 1912 עד 1917 ועל פסטיבל מאי של סינסינטי בין 1914 ל-1917. גישתו לניצוח הייתה שונה מאוד מזו של קודמו בסינסינטי, לאופולד סטוקובסקי התוסס. הרמן תומאן, ממשמיציו של סטוקובסקי, כתב בביקורת ב"סינסינטי אנקוויירר" שקונוואלד "...איננו רואה צורך לנקוט בתכסיסי וודוויל כדי לרצות את הקהל". ביצועי בכורה בסינסינטי תחת שרביטו של קונוואלד כללו את הסימפוניה השלישית של מאהלר ואת סימפוניית האלפים של ריכרד שטראוס. כמו כן ניצח על ההקלטה הראשונה של התזמורת, לחברת קולומביה, ב-13 בינואר 1917: הברקרולה מתוך סיפורי הופמן של ז'אק אופנבך.
כניסת אמריקה למלחמת העולם הראשונה הנחיתה מהלומה על הקריירה של המנצח האוסטרי בסינסינטי. ב-17 בנובמבר 1917 תבעו "בנות המהפכה האמריקאית" מן הממונה על ביטחון הציבור בפיטסבורג לאסור על קונוואלד לנצח על תזמורתו בעירן. שירות המרשלים של ארצות הברית עצר אותו ב-8 בדצמבר 1917 ושחרר אותו מן המעצר למחרת היום. הוועד המנהל של התזמורת קיבל באותו זמן את התפטרותו ממשרת המנצח. ב-12 בינואר 1918 הושם בהסגר בהתאם ל"חוק זרים עוינים" ונכלא בפורט אוגלתורפ בג'ורג'יה. במחנה ההסגר הצטרף אליו מנצח אחר, קרל מוק, שנאסר ב-25 במרץ 1918. הראיה שעל פיה נשלח קונוואלד למעצר לא הובהרה מעולם במלואה, אבל ייתכן שניצוח על מוזיקה גרמנית וגאווה במולדתו נחשבו לגילויי תעמולה שלא בשעתם. הוא ניצח על ההמנון האמריקאי לפני קונצרט אחרי שאמר לתזמורת ולקהל (שהיו בו גרמנים רבים), שאהדתו נתונה לארצו הוא. המידע הזה צוין במזכר מיום 19 בדצמבר 1917 ששלח ג'. אדגר הובר לתובע הכללי של ארצות הברית.
אחרי גירושו ניצח קונוואלד בקניגסברג (1920-27) ואחר על תזמורת הקונצרטהאוס של ברלין (1928-31).
רשימת ביקורת על קונצרט בניצוחו עם הפילהרמונית של ניו יורק בפברואר 1906 תיארה אותו כ"לא מנצח דגול; לא כזה המצטיין ברגשות נעלים או בחוש דק לרבדים העמוקים במוזיקה; אבל הוא מנצח מוכשר, מבחינות רבות מנצח אינטליגנטי, מנצח עז ונמרץ".
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Adam, Thomas and Will Kaufman. Germany and the Americas, 2005, page 632.
- Baker's Biographical Dictionary of Musician, 2001.
- Canarina, John. Pierre Monteux, Maitre, 2003 (page 61).
- “Dr. Kunwald Conducts”, New York Times, February 10, 1906, page 6.
- “Dr. Kunwald Sent to Internment Camp”, New York Times, January 13, 1918, page 3.
- Mueller, John H. The American Symphony Orchestra, 1951, page 117.
- New International Yearbook: A Compendium of the World's Progress, 1919, page 467.
- Osborne, William. Music in Ohio, 2004, page 217.
- Rust, Brian and Tim Brooks. The Columbia Master Book Discography Volume IV, page 147.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ארנסט קונוואלד, באתר Discogs (באנגלית)
