בועז יזרעאלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בועז יזרעאלי
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1 באוקטובר 1960 (בן 63)
תל אביב-יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בועז יזרעאלי (נולד ב-1 באוקטובר 1960) הוא סופר ועיתונאי ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יזרעאלי נולד בתל אביב. למד סוציולוגיה וקולנוע באוניברסיטת תל אביב. עבד בתפקידים שונים בעיתון "דבר". כותב מאמרי דעה וביקורת ספרים בעיתון "הארץ". עד כה פרסם חמישה קובצי סיפורים: "נביחות באלכסון" (כתר, 1994); "איפה כולם" (ידיעות אחרונות, 1997); "אדריכל" (הקיבוץ המאוחד, 2004), "השכן המסוכן" (הקיבוץ המאוחד, 2008); "בריכת התנינים" (עם עובד, 2017). וכן נובלה אחת, "פרזיט" (לוקוס, 2024).

יזרעאלי פרסם סיפורים בכתבי עת שונים, בין השאר בכתב העת "קשת החדשה", ב"דחק - כתב עת לספרות טובה" ובאנתולוגיות של סיפורים ישראלים, בעברית, בספרדית ובאיטלקית. ספרו הראשון, 'נביחות באלכסון', נבחר כספר השנה על ידי המבקרת יהודית אוריין. בספר זה, הכולל שמונה סיפורים קצרים המערבים אלימות והומור, התווה יזרעאלי קו ריאליסטי-אבסורדי שאותו פיתח ושכלל בספריו הבאים. בספרו "השכן המסוכן" הפליג יזרעאלי אל מחוזות דמיון רחוקים כדי לחשוף את האבסורדיות של עולמנו. המבקרים שנדרשו לסיפוריו של יזרעאלי חזרו וציינו את שליטתו המרשימה בז'אנר הסיפור הקצר[1].

בקיץ 2023 קרא יזרעאלי לציבור לקרוא יותר ולכתוב פחות: "עדרי הכותבים רמסו את הגדרות שהציבה השיטה הישנה, שבה עורכים בהוצאות הספרים החליטו מה ראוי לפרסום ומה לא", "נוצר מצב שבו אינספור ספרים נכתבים ויוצאים לאור — ובכל זאת נראה שלא קורה כלום"[2].

בספרו "מזכר פנימי" כותב הסופר והמבקר אמנון נבות על סיפוריו של יזרעאלי: "זוהי סיפורת שלוקחת את המציאות הקארברית צעד אחד נוסף למקום שבו ההקשרים והקשרים בין סיבה ומסובב מתרופפים והוודאויות מקבלות מימד של הפשטה. יחד עם זאת (ואין כאן סתירה) יש בה מבט אמיץ וממוקד במציאות שלמדנו לחלוף על פניה בהסבת מבט"[3].

על המחבר ויצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

על "נביחות באלכסון"[עריכת קוד מקור | עריכה]

על "איפה כולם"[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אדף, שמעון. בגנות הנמנעות. הארץ, מוסף ספרים, גיליון 247, 19 בנובמבר 1997.
  • גוטקינד, נעמי. "איפה כולם" ומאיפה המחבר? הצופה, י' באלול תשנ"ז, 12 בספטמבר 1997, עמ' 6.
  • הופמן, חיה. שר הביטחון ביפן. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת - תרבות, ספרות, אמנות, כ"ו באב תשנ"ז, 29 באוגוסט 1997, עמ' 26.
  • נבות, אמנון. אבל הסופר חי וקיים. מעריב, מוסף שבת - ספרות וספרים, י"ח בטבת תשנ"ח, 16 בינואר 1998, עמ' 31.

על "אדריכל"[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פריד, ירון. פליאה מבודחת. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת - ספרות, י"ח בניסן תשס"ד, 9 באפריל 2004, עמ' 28.

על "השכן המסוכן"[עריכת קוד מקור | עריכה]

על "בריכת התנינים"[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שי שחורי דקל, יזרעאלי בועז, סופר ועיתונאי, באתר לקסיקון הקשרים, ‏03.01.2019
  2. ^ אתר למנויים בלבד בועז יזרעאלי, כל אחד יכול לפרסם היום ספר. אבל לא כל זכות חייבים לממש, באתר הארץ, 19 באוקטובר 2022
  3. ^ אמנון נבות, מזכר פנימי, תל אביב: דחק הוצאה לאור, 2011, עמ' 25
ערך זה הוא קצרמר בנושא סופרים ישראלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.