ביג
 | |
| בימוי |
פני מרשל  |
|---|---|
| הופק בידי | ג'יימס ברוקס |
| תסריט |
אן ספילברג גארי רוס |
| עריכה |
ברי מלקין |
| שחקנים ראשיים |
טום הנקס אליזבת פרקינס רוברט לוג'יה |
| מוזיקה |
הווארד שור |
| צילום |
בארי זוננפלד |
| מדינה |
ארצות הברית |
| חברת הפקה |
Gracie Films |
| חברה מפיצה | פוקס המאה ה-20 |
| שיטת הפצה |
וידאו על פי דרישה |
| הקרנת בכורה | 3 ביוני 1988 |
| משך הקרנה |
104 דק' |
| שפת הסרט |
אנגלית |
| סוגה |
קומדיה רומנטית, סרט פנטזיה, סיפור התבגרות, סרט דרמה |
| תקציב | 18,000,000 $ |
| הכנסות | 151,668,774 $ |
| הכנסות באתר מוג'ו | big |
| פרסים | 3 פרסי סאטורן לשחקן ראשי, שחקן המשנה ולכתיבה |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
ביג (באנגלית: Big, גדול) הוא סרט קומי בכיכובו של טום הנקס שיצא לאקרנים ב-1988. הסרט זיכה את טום הנקס בפרס סאטורן ובמועמדות לפרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר.
עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ג'וש בסקין הוא ילד בן 13 מניו ג'רזי, שמאז ומתמיד סבל מגובהו הנמוך. כשביקר עם משפחתו בפארק שעשועים, ניסה להרשים נערה בוגרת ממנו וביקש לעלות על אחד המתקנים. ג'וש נענה בשלילה בנימוק כי גובהו הנמוך לא מאפשר זאת. כשהוא מושפל ומצוברח מהתשובה הוא נתקל במכונת משחקים שמתיימרת להגשים משאלות. הוא מביע משאלה להיות "גדול". להפתעתו כאשר הוא מתעורר למחרת, הוא הופך לגבר כבן 30 (טום הנקס). אמו, שרואה להפתעתה גבר זר בבית, חושבת כי הוא פורץ שחטף את ג'וש, והיא מבריחה אותו מהבית. ג'וש בורח מהבית ושוכר חדר במלון זול בניו יורק בסיועו של חברו הטוב, בילי. במקביל הוא מתקבל לעבודה בחברה המפתחת צעצועים.
בהיותו ילד בגוף של מבוגר, ג'וש פוגש במקרה את בעלי החברה, מר מקמילן, אשר מתלהב מההבנה הרבה בה ניחן ג'וש בכל הנוגע לצעצועים. בסצנה שהפכה לאחת המפורסמות והמזוהות ביותר עם הסרט, הם מנגנים ביחד דואט (השיר "Heart and Soul") על פסנתר גדול המופעל באמצעות הרגלים. מר מקמילן מחליט לקדם את ג'וש לתפקיד החלומות: סגן נשיא לפיתוח מוצרים. ג'וש מושך את תשומת-ליבה של אחת העובדות בחברה, סוזן לורנס (אליזבת פרקינס), בחורה נאה בת 27, אשר מתאהבת בו. הרומן בין השניים מתחיל להתפתח למורת רוחו של חברהּ של סוזן, דבנפורט פול. ג'וש וסוזן מבלים זמן רב ביחד, כשהוא מתמודד עם האתגרים החדשים בעולמו כ"בוגר". רעיונותיו ועצותיו למר מקמילן בכל הקשור לייצור הצעצועים מתבררים עד מהרה כגאוניים ומוצלחים מאוד מבחינה עסקית, אך ככל שג'וש מתקדם ומצליח בעולמו החדש, חברו בילי חש מוזנח וחושב כי ג'וש מתחיל לשכוח מי הוא באמת.
סוזן מציעה לג'וש לנסח הצעה לייצור קו חדש של צעצועים, אך הוא חושש מהצורך להתמודד לראשונה עם ההיבטים העסקיים בהצעה כזו. סוזן, שבטוחה ברעיונותיו, מציעה לג'וש כי היא תטפל בצד העסקי, וכל שהוא יצטרך לעשות הוא לחשוב על הצעה מפורטת וטובה בהתבסס על ה"חוש" הטוב שיש לו לצעצועים. ג'וש, אשר לראשונה מתחיל להרגיש את הלחץ הטמון בחייו החדשים, מנסה להתוודות בפני סוזן ולהסביר לה כי הוא בסך הכול ילד. סוזן מפרשת את תגובתו כפחדנות וכחשש ממחויבות ומבטלת את דבריו בתחושת אכזבה.
בילי מגלה לג'וש כי מכונת המשאלות שהפכה אותו למבוגר נמצאת בפארק הסמוך. אך ג'וש נמצא בדרך לישיבה חשובה, שבה הוא מציג את הצעתו בפני מר מקמילן ומנהלים בכירים נוספים. באמצע המצגת ג'וש עוזב את החדר. לאחר שסוזן מבינה שמשהו לא בסדר עם ג'וש, היא עוזבת בעצמה את הישיבה, ויוצרת קשר עם בילי אשר מגלה לה לאן ג'וש הלך. כשג'וש מגיע לפארק הוא מוצא את מכונת המשאלות. סוזן, שמגיעה למקום זמן קצר לאחר מכן, מבינה כי מה שסיפר לה היה אמת לאמיתה. היא מנסה לשכנע את ג'וש כי חייו החדשים העניקו לו את האושר שהוא כל-כך רצה ודמיין. סוזן מתאכזבת כשהיא מבינה שהקשר ביניהם עומד להסתיים. ג'וש אומר לה כי הקשר איתה הוא הדבר היחיד בחייו כ"בוגר" שהוא לא רוצה שייפסק, ומציע לה להביע משאלה משלה מול המכונה, אשר תגרום לה להצטרף לחייו כילד. היא מסרבת בציינה כי חייה כילדה בעבר הספיקו לה. לאחר פרידה מרגשת בין השניים, ג'וש חוזר לחייו כילד, הוא שב לביתו ולאימו, ובהמשך אף לבילי.
צוות השחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| שם השחקן | שם הדמות |
|---|---|
| טום הנקס | ג'ושוע "ג'וש" בסקין המבוגר |
| דייוויד מוסקו | בסקין הצעיר |
| אליזבת פרקינס | סוזן לאורנס |
| רוברט לוג'יה | מק'מילן |
| ג'ון הירד | פאול דבנפורט |
| ג'ארד רושטון | בילי קופקי |
| ג'ון לוביץ | סקוטי ברנן |
| מרסדס רוהל | גברת בסקין |
| ג'וש קלארק | מר בסקין |
| קימברלי מ. דייוויס | סינתיה בנסון |
| אוליבר בלוק | פרדי בנסון |
| דברה ג'ו רופ | גברת פטרסון |
| פרנסיס פישר | גברת קופקי |
בעקבות הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ביג זכה לביקורות חיוביות ולשבחים רבים. אתר ביקורות הסרטים Rotten Tomatoes העניק לסרט את הציון 97%. העיתון הניו יורק טיימס שיבח את משחקם של הילדים בסרט, אשר גילמו את ג'וש הצעיר וחברו בילי.
- הסרט הניב שתי מועמדויות לפרס האוסקר בקטגוריית השחקן הטוב ביותר (טום הנקס) והתסריט המקורי הטוב ביותר (אן שפילברג).
- בסדרת הבת של "הצ'יפמאנקס", "הצ'יפמאנקס הולכים לסרטים" (Chipmunks Go to the Movies), אחד הפרקים היה פרודיה על "ביג", בו אלווין רצה להיות גדול ועבר עליו תהליך זהה לזה שעבר על ג'וש, מלבד העובדה שהוא נכנס לעסקי המוזיקה ולא לעסקי הצעצועים.
- בעקבות הסרט הופק "ביג – המחזמר".
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
"ביג", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"ביג", באתר נטפליקס
"ביג", באתר AllMovie (באנגלית)
"ביג", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
"ביג", באתר Box Office Mojo (באנגלית)- "ביג", באתר Metacritic (באנגלית)
- "ביג", באתר אידיבי
- "ביג", באתר דיסני+ סרטים (באנגלית)
"ביג", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
| פרס בחירת הקהל לסרט הקומדיה של השנה | |
|---|---|
|