ביטוח ישיר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ביטוח ישיר היא שיטה לתפעול חברת ביטוח שבה מתקיים קשר ישיר בין חברת הביטוח ובין הלקוח, הן בשלב מכירת הביטוח והן בשלב מימושו (הגשת תביעה על ידי הלקוח). שיטה זו חדשה יחסית, לעומת השיטה המסורתית שבה סוכן ביטוח מקשר בין חברת הביטוח ובין הלקוח.

בתחילת קיומו של הביטוח הישיר נעשה הקשר בין הלקוח ובין החברה בעיקר בטלפון, ולווה במשלוח מסמכים בדואר ובפקס. עם התפתחות האינטרנט משמש גם כלי זה למכירה של ביטוח ישיר ולמתן שירות למבוטחים.

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

במדינת ישראל מספר חברות ביטוח ישיר. פעילותן ספגה התנגדות עזה של סוכני הביטוח, שראו בהצלחתן איום על מקור פרנסתם. חלוצת הביטוח הישיר בישראל היא איי.די.איי. חברה לביטוח, שהחלה לפעול בנובמבר 1994, והיא הבעלים והמתפעלת של המותגים "ביטוח ישיר" ו"ביטוח 9".

במהלך השנים הוקמו חברות נוספות הפועלות בשיטת ביטוח ישיר, כגון המותג העולמי AIG הפועל בישראל משנת 1997, וגם חברות הפועלות בשיטה המסורתית הקימו יחידות לשיווק ביטוח ישיר. בשנת 2007 הייתה איי.די.איי חברת הביטוח הראשונה בישראל המאפשרת רכישה של ביטוח דרך האינרנט. קבוצת מגדל אחזקות ביטוח ופיננסים הקימה את המותג "איחוד ישיר", והשקיעה רבות בקידומו, אולם בתחילת 2013, עם השתלטותו של שלמה אליהו על הקבוצה, ביטלה פעילות זו, והודיעה שתתבסס רק על מכירה באמצעות סוכנים.[1] בשנת 2018 החלו לפעול חברות "ליברה" ו-"ווישור" הפועלות בשיטת ביטוח ישיר.

החברות לביטוח ישיר עוסקות בביטוח רכוש (ביטוח דירה, ביטוח רכב), וגם בתחומי ביטוח אחרים, כגון ביטוח חיים וביטוח משכנתא.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]