בלה קפצי
 | |
| לידה |
16 בספטמבר 1921 איוד, ממלכת רומניה  |
|---|---|
| פטירה |
17 בינואר 2010 (בגיל 88) בודפשט, הונגריה |
| ענף מדעי |
ההיסטוריה של הספרות הצרפתית, היסטוריה תרבותית, הוצאה לאור, Hungarian studies, ההיסטוריה של הספרות הרומנית, עידן הנאורות |
| מקום קבורה |
בית הקברות פרקשרטי בבודפשט |
  | |
בֶּלָה קֶפֶּצִי (בהונגרית: Köpeczi Béla; 16 בספטמבר 1921, איוד – 17 בינואר 2010, בודפשט) היה היסטוריון ופוליטיקאי הונגרי. היה שר התרבות ויושב ראש של האקדמיה ההונגרית למדעים.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בלה קפצי נולד בעיירה איוד בטרנסילבניה למשפחה ממוצא הונגרי. בשנת 1946 קיבל תואר בהוראה מאוניברסיטת בודפשט. בשנים 1946–1949 הוא למד בסורבון. כאשר חזר להונגריה, עבד בהוצאה לאור. בשנת 1952 התקבל למפלגת הפועלים הסוציאליסטית של הונגריה ובשנת 1953 קיבל תפקיד בכיר במערכת הצנזורה. בהמשך היה דמות מרכזית במחלקת התרבות של הוועד המרכזי של המפלגה ודמות מפתח בהכללת מדיניות ממשלתית בתרבות המדינה.
בשנים 1965–1988 היה קפצי פרופסור באוניברסיטה, ובשנים 1967–1970 סגן הרקטור.
בשנים 1982–1988 היה שר התרבות של הונגריה.
בתחום ההיסטוריה עסק בעיקר בחקר היסטוריה הונגרית מן המאה ה-17 ועד המאה ה-20. המחקרים היו ברוח אידאולוגיה הקומוניסטית. נושא נוסף במחקריו היה מלחמת העצמאות של הונגריי טרנסילבניה נגד שלטון בית הבסבורג, חקר אירועי ההיסטוריה הציבורית והתרבותית של המאה העשרים ובחינת היחסים ההיסטוריים ההונגריים-צרפתיים. בהתבסס בעיקר על מחקריו הארכיוניים בחו"ל, הוא סיכם את ההיסטוריה הדיפלומטית של אימרה תאוקולי (1677–1685), מלחמת העצמאות של פרנץ ראקוצי (1703-1711) והגירת ראקוצ'י.
בשנת 1967 התמנה קפצי לחבר בהתכתבות באקדמיה ההונגרית למדעים, ובשנת 1976 הוא הפך לחבר מן המניין. במהלך שנות ה-70 של המאה ה-20 היה סגן המזכ"ל של הארגון. לאחר 1988 שימש כיו"ר המועצה ההונגרית, ומשנת 1989 עד 1998 היה יו"ר ועדת אונסק"ו ההונגרית. בשנת 1989 הוא נבחר לחבר כבוד באקדמיה הפורטוגזית.
פרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Esze Tamás. Budapest, Művelt Nép, 1952, 82 p. (Esze Tamással)
- II. Rákóczi Ferenc. Budapest, Művelt Nép, 1955, 407 p. (R. Várkonyi Ágnessel)
- II. Rákóczi Ferenc válogatott levelei. Szerk. Köpeczi Béla. Budapest, Bibliotheca, 1958, 367 p
- II. Rákóczi Ferenc politikai és erkölcsi végrendelete. Szerk. Borzsák István és Köpeczi Béla. Budapest, Akadémiai, 1984, 555 p. (ביחד עם אישטוואן בורז'אק)
- A bujdosó Rákóczi. Budapest, Akadémiai, 1991, 572 p
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קורות חיים (בהונגרית)