בנימין ביינוש פינקל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בנימין ביינוש פינקל
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן. נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 1913
מיר, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 13 בפברואר 1990 (בגיל 77 בערך)
ירושלים, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה הר המנוחות עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה בלארוס עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 13 בפברואר 1990 עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות חרדים ליטאים עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקידים נוספים ראש ישיבה עריכת הנתון בוויקינתונים
אב אליעזר יהודה פינקל עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב בנימין ביינוש פינקל (מכונה: ר' בייניש; ה'תרע"ג, 1913 - י"ח בשבט ה'תש"ן, 13 בפברואר 1990) היה ראש ישיבת מיר בירושלים וחבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה.

תולדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בעיירה מיר שבבלארוס לרב אליעזר יהודה פינקל, ולמלכה, בתו של הרב אליהו ברוך קמאי, שכיהן אז כראש הישיבה וכרבה של העיירה מיר. בהיותו בן שנה פרצה מלחמת העולם הראשונה, והוא עבר עם משפחתו לעיר סטויבץ, יחד עם תלמידי ישיבת מיר. כעבור זמן עברה הקבוצה לפולטבה. עם סיום המלחמה נפטר סבו ראש הישיבה הרב קמאי, ואביו התמנה תחתיו כראש הישיבה. לאחר מלחמת העולם הראשונה עבר עם משפחתו, יחד עם תלמידי הישיבה, לווילנה, שם שהו עד אמצע שנת ה'תרפ"א (1921). בקיץ ה'תרפ"א שב עם משפחתו למיר, ואביו חידש את פעילותה של הישיבה במקום. בבחרותו למד בישיבת מיר, והיה מתלמידיו של אביו.

בשנת ה'תש"א (1941) עלה לארץ ישראל עם קבוצת תלמידים בראשות אביו, והוא התיישב בירושלים. הוא סייע לאביו בהקמת הישיבה בירושלים, ולאחר מכן סייע לו במשך עשרות שנים באחזקתה. בשנת ה'תש"ב (1942) נישא לאסתר יענטא, בתו של הרב שמואל גריינימן, שבשנות ה-20 כיהן כמנהלה של ישיבת מיר וסייע לאביו באחזקתה (הייתה מפורסמת בירושלים בשם הרבנית פינקל וייעצה לאנשים רבים בעניני רפואה והועיל להם, אסתר נפטרה בגיל 90, בכ"ח באב ה'תשע"ז[1]). במשך תקופה התגורר בבני ברק והתפלל בבית הכנסת של החזון איש[2].

לאחר פטירת אביו הרב אליעזר יהודה פינקל, בי"ט בתמוז ה'תשכ"ה, התמנה תחתיו כראש הישיבה ומנהלה. לצדו עמד גיסו, הרב חיים שמואלביץ. בתקופתו יזם בישיבת מיר את שיטת ההספק, שכונתה "הדף", לפיה יש להשלים לימוד של חמישה דפי תלמוד מדי שבוע. נודע בענוותנותו ובצניעותו הרבה עד כדי כך שגדולי הדור התבטאו עליו: שהוא גאון בהצנע לכת להסתיר מעלותיו[דרוש מקור]. במשך שנים נהג להתפלל מדי יום בכותל המערבי.

לאחר הקמת דגל התורה, בשנת ה'תשמ"ט (1988), הזמינו הרב שך להצטרף כחבר במועצת גדולי התורה של דגל התורה.

נפטר בשנת ה'תש"ן. בהלווייתו שיצאה מישיבת מיר בצהרי היום הספידו הרב אלעזר מנחם מן שך על יד בנין ישיבת מיר.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הותיר אחריו חמש בנות, שכולן נשואות לרבנים ילידי ארצות הברית:

  • חתנו הגדול, בעל בתו לאה, הרב נתן צבי פינקל, התמנה לאחר פטירתו לראש הישיבה.
  • הרב נחמן ליבוביץ, ר"מ בישיבה.
  • הרב נתן ישראל גלושטיין, ר"מ בישיבה.
  • הרב בנימין קרליבך (נינו של הרב שלמה קרליבך מליבק), ר"מ בישיבה.
  • הרב אהרן שרגא הלוי לופיאנסקי, ראש ישיבה בארצות הברית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אליעזר היון, אם ממלכת מיר: הרבנית אסתר פינקל ע"ה הלכה לבית עולמה, באתר חרדים10, ‏כ"ח אב התשע"ז / 20.08.2017
  2. ^ ראו: תלמידי ישיבות פליטים, באתר ארכיון המדינה, עמ' 105