ברוך בן שמואל
| לידה |
1100  |
|---|---|
| מקום פעילות | מגנצא |
| תקופת הפעילות |
? – 25 באפריל 1221 |
| השתייכות | ראשונים |
| תחומי עיסוק | הלכה, פרשנות התלמוד, פיוט |
| תפקידים נוספים | חתימת תקנות שו"ם |
| רבותיו | רבי אליעזר ממיץ (בעל היראים) |
  | |
רבי ברוך בן שמואל ממגנצא היה רב, פוסק, פרשן תלמוד ופייטן במאה ה-12 ובתחילת המאה ה-13.[1]
היה תלמידו של ר' אליעזר ממיץ[2][3] וכן תלמידם של רבנו יהודה בן קלונימוס ממגנצא, של רבנו אפרים מרגנשבורג ושל ר' משה הכהן ממגנצא, והוא מצטט אותם לעיתים קרובות.
ר' ברוך ממגנצא היה מגדולי חכמי אשכנז של דורו והוא אף אחד החותמים על תקנות שו"ם שנערכו במגנצא בשנת ד'תתק"פ.
ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
לדעת יעקב נחום אפשטיין הוא מחבר התוספות הנדפסים על מסכת סוטה. מלבד זאת, חיבר ספר הלכתי בשם ספר החכמה שצוטט בראשונים, ואף שימש בסיס לכתיבת "כללי התלמוד" של הרב בצלאל אשכנזי, שגם הזכירו בספרו שיטה מקובצת. הספר איננו נמצא בידינו כיום. כמו כן, חיבר גם פירוש למסכת נדרים שגם הוא אבד, אך הוזכר אצל פרשנים אחרים, כמו הרמב"ן והרשב"א. ידוע לנו שכתב גם תשובות הלכתיות, וחלקן מצויות בידינו ושמורות בארכיונים בגרמניה.
פיוטים שכתב[עריכת קוד מקור | עריכה]
נשתמרו בסידור התפילה האשכנזי רבים מפיוטיו. ביניהם, השיר "ברוך אל עליון" המיועד לסעודות שבת, קינה לתשעה באב, ומספר פיוטי סליחות (כולל אני הוא השואל) ויוצרות. פיוטיו כונסו בידי אברהם מאיר הברמן (ראה להלן).
בנוסף לפיוטיו, כתב שיר שקול על סוגיית "אילן דעולא" (תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף כ"ו, עמוד ב'), והדפיסו המהרש"א בחידושיו למסכת בבא בתרא דפו"ר, והודפס גם בנספחים לש"ס וילנא.
סגנונו[עריכת קוד מקור | עריכה]
פיוטי רבי ברוך משמשים דוגמה להשפעת הפיוט הספרדי על זה האשכנזי, והשפעה זו ניכרת בצורה חזקה בפיוטי רבי ברוך, בין היתר במשקלם.[2] בפיוטיו הושפע במיוחד מרבנו אפרים בן יצחק מרגנשבורג.[4]
לשון פיוטיו דומה ללשון הפיוט הקדום, והוא משתמש, דרך משל, בכינויים רבים ובלשון נופל על לשון. אולם, נוסף על שימוש בפסוקים ובלשון המקרא, המקובלת בפיוט, הוא מרבה להשתמש גם בביטויים מלשון המשנה והתלמוד, ומביא לעיתים אף ביטויים פילוסופיים.[4][5]
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
הברמן כותב כי נודעו לנו שמות שנים מבניו. האחד, ר' שמואל מבונבורק שהיה אף הוא חכם ופייטן ושמו נזכר בספרות הפוסקים, והשני שמו יעקב.[6] מצבת נינו, נכדו של רבי שמואל מבמברג, נתגלתה בוירצבורג.[7]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שמחה עמנואל, "ר' ברוך ממגנצא: דמותו של חכם על-פי שרידי כתביו", בתוך סוגיות במחקר התלמוד, ירושלים תשס"א, עמ' 125–163.
- אברהם מאיר הברמן, "פיוטי רבינו ברוך בן שמואל ממגנצא", ידיעות המכון לחקר השירה העברית ו (תש"ו), עמ' מח–קס, באתר היברובוקס.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הערך "ברוך בן שמואל ממגנצא" באתר "דעת"
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ במספר מקורות נמסר (בעקבות צונץ) יום פטירתו כב' באייר ד'תתקפ"א (אפריל 1221), אולם תאריך זה מבוסס כנראה על זיהוי שגוי של מצבה. ראו על כך במאמרו של עמנואל (להלן, 'לקריאה נוספת'), עמ' 127–128.
- ^ 1 2 אברהם מאיר הברמן, פיוטי רבינו ברוך בן שמואל ממגנצא, ידיעות המכון לחקר השירה העברית ו, תש"ו, עמ' מט
- ^ יש שחלקו, וטענו שרבי ברוך לא היה תלמידו של ר' אליעזר ממיץ אלא קרובו. אפרים אלימלך אורבך, בעלי התוספות: תולדותיהם, חיבוריהם, שיטתם, ירושלים: מוסד ביאליק, 1986, פרק ח, עמ' 426. וכן אביגדור אפטוביצר מבוא לספר ראבי"ה, ירושלים: מקיצי נרדמים, תרצח, פרק ח, עמוד 319 ועמודים 330-329.
- ^ 1 2 הברמן, פיוטי רבינו ברוך, עמ' נו
- ^ שולמית אליצור, "השיבוץ החידודי: עלייתו וגלגוליו של השיבוץ המתואם והשיבוץ שונה ההוראה למן הפיוט בארץ ישראל ועד למחברות עמנואל הרומי", בתוך חביבה ישי (עורכת), שירת דבורה: מתנת ידידות והוקרה לפרופסור דבורה ברגמן (באר שבע: הוצאת אוניברסיטת בן-גוריון, תשע"ט), עמ' 21.
- ^ הברמן, פיוטי רבינו ברוך, עמ' נ.
- ^ אברהם (רמי) ריינר, "עד הגל ועדה המצבה: לרגל הופעת הספר 'מצבות וירצבורג מן התקופה הקודמת למגפת המוות השחור'", ירושתנו ו (תשע"ב), עמ' שכא.