ברטי פוגטס

ברטי פוגטס
Hans-Hubert Vogts

מידע אישי
לידה	30 בדצמבר 1946 (בן 77) ביטגן שבגרמניה
שם מלא	הנס-הוברט פוגטס
גובה	1.68 מטר
עמדה	מגן ימני
מועדוני נוער
1954–1965 VfR ביטגן
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
1965–1979 בורוסיה מנשנגלדבך 419 (32)
נבחרת לאומית כשחקן
1967–1978 מערב גרמניה 96 (1)
קבוצות כמאמן
1979–1990 1986–1990 1990–1998 2000–2001 2001–2002 2002–2004 2007–2008 2008–2014 2015– נבחרת גרמניה בכדורגל עד גיל 21 גרמניה (עוזר מאמן) גרמניה באייר לברקוזן כווית סקוטלנד ניגריה אזרבייג'ן ארצות הברית (יועץ טכני)
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

פוגטס (משמאל) במרדף אחרי יוהאן קרויף במשחק הגמר בגביע העולם ב-1974

הנס-הוברט 'ברטי' פוגטס (בגרמנית Hans-Hubert "Berti" Vogts; נולד ב-30 בדצמבר 1946) הוא כדורגלן עבר גרמני, ששיחק לאורך כל הקריירה בעמדת המגן הימני בבורוסיה מנשנגלדבך, זכה עמה בחמש אליפויות הבונדסליגה, שני גביעי אופ"א וגביע גרמני אחד, ונחשב לאחד השחקנים החשובים של הקבוצה בכל הזמנים. פוגטס היה חלק חשוב בנבחרת גרמניה המערבית במהלך שנות ה-70, אז השתתף בחמישה טורנירים גדולים, וזכה עם הנבחרת ביורו 1972 ובמונדיאל 1974.

לאחר פרישתו, פוגטס החל בקריירה עשירה במיוחד כמאמן כדורגל, ועבד במשך 19 שנים באימון נבחרות גרמניה השונות, מתוכן שמונה שנים כמאמן נבחרת גרמניה הבכירה, עמה זכה כמאמן ביורו 1996. לאחר מכן אימן שנה אחת בבאייר לברקוזן, וגם בנבחרות נוספות ככווית, סקוטלנד, ניגריה ואזרבייג'ן. כיום פוגטס הוא היועץ הטכני של נבחרת ארצות הברית.

קריירת מועדונים

פוגטס נולד בביטגן שבגרמניה, וגדל במועדון העירוני, בו שיחק עד גיל 18. בשנת 1965 עבר לקבוצת בורוסיה מנשנגלדבך של המאמן הנס וייסויילר, שם שיחק 14 עונות. כבר בעונתו הראשונה בקבוצה, 1965/1966, פוגטס היה שחקן הרכב קבוע, וכך גם בעונות הבאות. בעונת 1968/1969 הבקיע פוגטס שמונה שערי ליגה על אף היותו שחקן הגנה, וקבוצתו סיימה במקום השלישי. בעונות 1969/1970 ו-1970/1971, פוגטס היה חלק מתחילת תור הזהב של בורוסיה מנשנגלדבך בבונדסליגה, כאשר זכה עמה בשתי אליפויות רצופות, כשהוא מהווה חלק מחוליית הגנה שכללה את השוער וולפגנג קלף, והמגנים לודוויג מילר, קלאוס-דיטר זילוף והארטוויג בליידיק. בשנת 1971 פוגטס אף נבחר ככדורגלן השנה בגרמניה. לאחר שתי זכיות אלו באליפות, בורוסיה מנשנגלדבך איבדה את הבכורה בליגה לבאיירן מינכן, שהתחרתה איתה על היוקרה הגרמנית בשנות ה-70, וזכתה בשלוש אליפויות רצופות. עם זאת, פוגטס וגלדבאך התנחמו בזכייה בגביע הגרמני בעונת 1972/1973, לאחר ניצחון 2:1 על פ.צ. קלן בגמר בו פוגטס שיחק 90 דקות. בעונת 1974/1975, עונתו האחרונה של וייסויילר בבורוסיה מנשנגלדבך, זכה פוגטס באליפות השלישית שלו במועדון, וגם בגביע אופ"א, לאחר ניצחון במפגש כפול בגמר על טוונטה אנסחדה ההולנדית. פוגטס הוסיף שתי אליפויות נוספות בשתי העונות הבאות, תחת המאמן החדש אודו לאטק, שבנה קבוצה חזקה אף יותר, כשפוגטס הוא חלק ממערך הגנתי שכלל גם את קלף, אולי שטיליקה, הנס-יורגן ויטקמפ, הנס קלינקהמר ופרנק שפר. עם זאת, עונת 1976/1977 הסתיימה באכזבה, כאשר הקבוצה הפסידה בגמר גביע אירופה לאלופות 1977 לליברפול בתוצאה 3:1. בעונת 1977/1978 פוגטס וגלדבאך כמעט זכו באליפות רביעית ברציפות, אך הפסידו אותה לפ.צ. קלן בגין הפרש שערים נחות. בעונת 1978/1979, גלדבאך ופוגטס זכו בגביע אופ"א, לאחר ניצחון במפגש כפול על הכוכב האדום בלגרד, בו שימש פוגטס קפטן. בתום עונה זו, בה נבחר פוגטס ככדורגלן השנה בגרמניה בפעם השנייה בקריירה, פרש פוגטס ממשחק פעיל, לאחר שערך 419 הופעות ליגה במדי בורוסיה מנשנגלדבך, בהן הבקיע 32 שערים, ובנוסף, ערך 64 הופעות במפעלים האירופיים השונים, בהם הבקיע שמונה שערים.

קריירה בינלאומית

פוגטס ערך את הופעת הבכורה במדי נבחרת מערב גרמניה בשנת 1967, וכעבור שלוש שנים השתתף עמה בטורניר הגדול הראשון שלו, מונדיאל 1970. פוגטס היה שחקן הרכב קבוע במונדיאל זה, בו הודחה גרמניה המערבית בחצי הגמר על ידי נבחרת איטליה, לאחר הארכה מרובת שערים. בשנת 1972 פוגטס זכה עם הנבחרת ביורו 1972, אך ישב על הספסל ולא שותף בניצחונות על נבחרת בלגיה בחצי הגמר ונבחרת ברית המועצות בגמר. בשנת 1974 זכה פוגטס עם גרמניה המערבית במונדיאל 1974 לאחר ניצחון 2:1 במשחק הגמר על נבחרת הולנד. פוגטס הפעם היה שותף מלא לזכייה זו, כשפתח בהרכב בכל המשחקים, ונכלל בנבחרת המצטיינים של המונדיאל. בשנת 1976 פוגטס וגרמניה המערבית הגיעו לגמר יורו 1976, בו נוצחו בבעיטות הכרעה על ידי נבחרת צ'כוסלובקיה, לאחר 2:2 בתום 120 דקות. הטורניר הבינלאומי האחרון בו פוגטס השתתף היה מונדיאל 1978. בטורניר זה פוגטס שימש כקפטן הנבחרת של גרמניה המערבית, שהודחה לאחר שלב הבתים השני. על אף האכזבה מההדחה המוקדמת, פוגטס נכלל שוב בנבחרת מצטייני המונדיאל. לאחר טורניר זה, פרש פוגטס מהנבחרת, לאחר שצבר 96 הופעות והבקיע שער אחד.

קריירת אימון

לאחר פרישתו ממשחק פעיל בשנת 1979, מונה פוגטס כמאמן נבחרת גרמניה המערבית עד גיל 21, תפקיד אותו מילא עד לשנת 1990. בנוסף, החל משנת 1986 מונה פוגטס כעוזרו של פרנץ בקנבאואר באימון נבחרת גרמניה המערבית הבכירה, וסייע בהצלחתה של הנבחרת לזכות במונדיאל 1990. לאחר זכייה זו, פרש בקנבאואר מאימון הנבחרת, שהפכה בינתיים לנבחרת גרמניה המאוחדת, ופוגטס ירש את מקומו כמאמן הראשי, תפקיד אותו מילא במשך שמונה שנים, בהן הדריך את הנבחרת בארבעה טורנירים גדולים. בקנבאואר אמר לאחר איחוד גרמניה שאחרי שנבחרת גרמניה המערבית זכתה במונדיאל 1990, "גרמניה המאוחדת תהיה בלתי מנוצחת לאורך שנים רבות, וצר לי על שאר העולם". אמירה זו שמה מעמסה כבדה על כתפיו של פוגטס, שאכן זכה להיות המאמן הגרמני הראשון שקלט שחקנים מגרמניה המזרחית בנבחרת המאוחדת, כמו אנדראס תום, תומאס דול ואולף קירסטן. ביורו 1992 פוגטס והנבחרת הגרמנית לא הצליחו לעמוד בהבטחתו של בקנבאואר, כאשר הפסידו בגמר בצורה מפתיעה לנבחרת דנמרק בתוצאה 2:0. גם מונדיאל 1994 לא האיר פנים לפוגטס ולנבחרת גרמניה, שהודחה במפתיע ברבע הגמר, לאחר הפסד 2:1 לנבחרת בולגריה. ביורו 1996 פוגטס בנה נבחרת איכותית במיוחד שזכתה לבסוף בתואר, לאחר שהדיחה בחצי הגמר את נבחרת אנגליה המארחת בפנדלים, וניצחה בגמר 2:1 את נבחרת צ'כיה לאחר שער זהב של אוליבר בירהוף. לאחר זכייה זו, עלו המניות של פוגטס בגרמניה, והוא אימן את הנבחרת גם במונדיאל 1998, אך בדיוק כמו במונדיאל הקודם, כשלה הנבחרת ברבע הגמר כאשר הובסה 3-0 על ידי נבחרת קרואטיה. הביקורות כלפי פוגטס לאחר הכישלון במונדיאל זה הלכו וגברו, ובספטמבר 1998 אולץ להתפטר ממשרתו.

לאחר מספר שנים בהן לא אימן, מונה פוגטס בנובמבר 2000 כמאמנה של באייר לברקוזן, וסיים עם הקבוצה במקום הרביעי בבונדסליגה, שהוביל לפליי אוף העלייה לליגת האלופות. למרות זאת, פוטר בתום העונה, והוחלף בקלאוס טופמולר. לאחר פיטוריו מבאייר לברקוזן, מונה באוגוסט 2001 כמאמנה של נבחרת כווית, שם אימן במשך שישה חודשים, עד שקיבל הצעה מנבחרת סקוטלנד, שהתחרתה במוקדמות יורו 2004. פוגטס סיים את בית המוקדמות במקום השני, כאשר נבחרתו שיחקה באותו בית עם נבחרתו לשעבר גרמניה, שסיימה ראשונה בבית. סקוטלנד שיחקה בפלייאוף מול נבחרת הולנד וניצחה 1:0 במשחק הביתי בסקוטלנד, אך הובסה בגומלין בתוצאה 6:0, ונשארה מחוץ ליורו 2004. פוגטס נשאר בתפקידו כמאמן נבחרת סקוטלנד גם למוקדמות מונדיאל 2006, אך הביקורות כלפיו הלכו וגברו, לאחר מספר הפסדים במשחקי ידידות. תוצאת תיקו מול נבחרת מולדובה באוקטובר 2004 פגעה קשות בסיכוייה של סקוטלנד להעפיל למונדיאל 2006, וכעבור חודש פוגטס התפטר מתפקידו למרות שנשארה לו עוד שנה וחצי בחוזה, וטען ליחס מנצל ובלתי מכבד מהתאחדות הכדורגל הסקוטית ומהתקשורת. תשעה ימים לאחר התפטרותו של פוגטס, צנחה סקוטלנד למקום ה-77 בדירוג פיפ"א, שהיה הנמוך ביותר בתולדותיה.

בינואר 2007 חתם פוגטס על חוזה של ארבע שנים כמאמן נבחרת ניגריה. פוגטס העפיל עם ניגריה לגביע אפריקה לאומות 2008, אך ניגריה הודחה ברבע הגמר לאחר הפסד 2:1 לנבחרת גאנה, באליפות שהייתה לחלשה ביותר של ניגריה מאז גביע אפריקה לאומות 1982. לאחר הטורניר, פוגטס התפטר מתפקידו. באפריל 2008 מונה פוגטס כמאמן נבחרת אזרבייג'ן, שם חתם על חוזה לשנתיים. לאחר השגת תוצאות מרשימות, על אף אי העפלה לטורניר גדול, הוארך חוזהו של פוגטס בשנתיים נוספות. במקביל, פוגטס הועסק כיועץ ספורטיבי לנבחרת ארצות הברית על ידי מאמנה הגרמני יורגן קלינסמן, תפקיד אותו מילא במונדיאל 2014, כאשר עדיין היה מאמן נבחרת אזרבייג'ן. באוקטובר 2014, לאחר סדרת תוצאות חלשות ששיאן בתבוסה 6:0 לנבחרת קרואטיה במוקדמות יורו 2016, התפטר פוגטס מתפקידו כמאמן נבחרת אזרבייג'ן, לאחר שספג ביקורות נוקבות על אובדן הסיכויים להעפיל ליורו 2016.

במרץ 2015 מונה פוגטס כיועץ טכני בנבחרת ארצות הברית, שוב תחת המאמן יורגן קלינסמן.

במקביל לעיסוקו כמאמן, פוגטס משמש פרשן כדורגל בטלוויזיה הגרמנית.

תארים

כשחקן

עם בורוסיה מנשנגלדבך:

• אליפות הבונדסליגה (5): 1969/1970, 1970/1971, 1974/1975, 1975/1976, 1976/1977
• הגביע הגרמני: 1972/1973
• גביע אופ"א (2): 1974/1975, 1978/1979

עם נבחרת גרמניה המערבית:

• יורו 1972
• מונדיאל 1974

תארים אישיים:

• כדורגלן השנה בגרמניה (2): 1971, 1979
• נבחרת הטורניר של מונדיאל 1974
• נבחרת הטורניר של מונדיאל 1978

כמאמן

עם נבחרת גרמניה:

• יורו 1996
• מאמן השנה של המגזין וורלד סוקר

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ברטי פוגטס בוויקישיתוף

• פרופיל, באתר Transfermarkt
• פרופיל, באתר Fussballdaten.de (בגרמנית)
• פרופיל, באתר WorldFootball.net
• פרופיל, באתר National Football Teams
• פרופיל, באתר FootballDatabase.eu
• פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt

ברטי פוגטס

נבחרת מערב גרמניה – מונדיאל 1970 (מקום שלישי) 1 מאייר • 2 הוטגס • 3 שנלינגר • 4 בקנבאואר • 5 שולץ • 6 ובר • 7 פוגטס • 8 האלר • 9 זלר • 10 הלד • 11 פיכטל • 12 אובראט • 13 מילר • 14 ליבודה • 15 פאטזקה • 16 לורנץ • 17 להר • 18 זילוף • 19 דיטריך • 20 גרבובסקי • 21 מנגליץ • 22 וולטר • מאמן: שן נבחרת מערב גרמניה – יורו 1972 (תואר ראשון) 1 מאייר • 2 קלף • 3 בקנבאואר • 4 בלה • 5 ברייטנר • 6 הוטגס • 7 שוורצנבק • 8 פוגטס • 9 בונהוף • 10 הנס • 11 קופל • 12 נצר • 13 גרבובסקי • 14 היינקס • 15 קרמרס • 16 להר • 17 מילר • 18 וימר • מאמן: שן נבחרת מערב גרמניה – מונדיאל 1974 (אלופת העולם) 1 מאייר • 2 פוגטס • 3 ברייטנר • 4 שוורצנבק • 5 בקנבאואר • 6 הוטגס • 7 וימר • 8 קולמן • 9 גרבובסקי • 10 נצר • 11 היינקס • 12 אובראט • 13 מילר • 14 הנס • 15 פלוהה • 16 בונהוף • 17 הולצנביין • 18 הרצוג • 19 קאפלמן • 20 קרמרס • 21 ניגבור • 22 קלף • מאמן: שן נבחרת מערב גרמניה – יורו 1976 (מקום שני) 1 מאייר • 2 פוגטס • 3 דיץ • 4 שוורצנבק • 5 בקנבאואר • 6 וימר • 7 בונהוף • 8 הנס • 9 מילר • 10 ביר • 11 הולצנביין • 12 וורם • 13 דאנר • 14 בונגארץ • 15 פלוהה • 16 נוגלי • 17 קאלץ • 18 קארגוס • מאמן: שן נבחרת מערב גרמניה – מונדיאל 1978 1 מאייר • 2 פוגטס • 3 דיץ • 4 רוסמן • 5 קאלץ • 6 בונהוף • 7 אברמצ'יק • 8 צימרמן • 9 פישר • 10 פלוהה • 11 רומניגה • 12 שוורצנבק • 13 קונופקה • 14 ד.מילר • 15 ביר • 16 קולמן • 17 הולצנביין • 18 צווה • 19 וורם • 20 ה.מילר • 21 קארגוס • 22 בורדנסקי • מאמן: שן נבחרת גרמניה – יורו 1992 (מקום שני) 1 אילגנר • 2 רויטר • 3 ברמה • 4 קולר • 5 בינץ • 6 בוכוואלד • 7 מולר • 8 הסלר • 9 פלר • 10 דול • 11 רידלה • 12 קפקה • 13 תום • 14 הלמר • 15 פרונטצק • 16 זאמר • 17 אפנברג • 18 קלינסמן • 19 שולץ • 20 ורנס • מאמן: פוגטס נבחרת גרמניה – מונדיאל 1994 1 אילגנר • 2 שטרונץ • 3 ברמה • 4 קולר • 5 הלמר • 6 בוכוואלד • 7 מולר • 8 הסלר • 9 רידלה • 10 מתאוס • 11 קונץ • 12 קפקה • 13 פלר • 14 ברטולד • 15 גאודינו • 16 זאמר • 17 ואגנר • 18 קלינסמן • 19 קירסטן • 20 אפנברג • 21 באסלר • 22 קאן • מאמן: פוגטס נבחרת גרמניה – אלופת אירופה 1996 (תואר שלישי) 1 קפקה • 2 רויטר • 3 בודה • 4 פרוינד • 5 הלמר • 6 זאמר • 7 מולר • 8 שול • 9 בוביץ' • 10 הסלר • 11 קונץ • 12 קאן • 13 באסלר • 14 באבל • 15 קולר • 16 שניידר • 17 ציגה • 18 קלינסמן • 19 שטרונץ • 20 בירהוף • 21 איילטס • 22 רק • 23 טוט • מאמן: פוגטס נבחרת גרמניה – מונדיאל 1998 1 קפקה • 2 ורנס • 3 היינריך • 4 קולר • 5 הלמר • 6 תון • 7 מולר • 8 מתאוס • 9 קירסטן • 10 הסלר • 11 מארשל • 12 קאן • 13 ירמיס • 14 באבל • 15 פרוינד • 16 האמאן • 17 ציגה • 18 קלינסמן • 19 רויטר • 20 בירהוף • 21 טרנאט • 22 להמן • מאמן: פוגטס נבחרת ניגריה – גביע אפריקה לאומות 2008 1 אניימה • 2 יובו • 3 טאיוו • 4 קאנו • 5 נוואנרי • 6 שיטו • 7 אוטקה • 8 איגביני • 9 מרטינס • 10 מיקל • 11 אודמווינגי • 12 אג'ידה • 13 אפולאבי • 14 אולופינג'אנה • 15 אוצ'ה • 16 אטוהו • 17 מקינווה • 18 אובינה • 19 אמגהארה • 20 אוקונוקוו • 21 ארומוייגבה • 22 אפאם • 23 איינוגבה • מאמן: פוגטס