בריזה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
A - בריזת ים, B- בריזת יבשה

בְּרִיזָה (רוח ים) היא רוח מקומית, המתפתחת במהלך שעות היממה עקב סירקולציה תרמית הנוצרת כתוצאה מהפרשי טמפרטורה בין הים והיבשה.

בריזת ים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך שעות היום, היבשה מתחממת בקצב מהיר בהרבה מהים, בגלל קיבול החום הסגולי הנמוך של היבשה לעומת קיבול החום הסגולי הגבוה של הים. עקב כך האוויר הסמוך ליבשה מתחמם, מה שגורם לצפיפות נמוכה של עמודת האוויר מעל היבשה. בישראל טמפרטורת מי הים התיכון בחודשי הקיץ היא 30-28 מעלות צלזיוס, ואילו הפרשי הטמפרטורות בין היום ללילה ביבשה גדולים יותר. בגלל אפקט זה, תיווצר רמה ברומטרית ברום מעל היבשה שתגרום נשיבת רוח לכיוון השקע הברומטרי ברום מעל הים, הרוח הנושבת ברום לכיוון הים תיצור רמה בפני הים ושקע בפני היבשה וכך תיווצר סירקולציה של הרוח. האוויר הנושב מכיוון הים מביא מולקולות מים שהתאדו מהים ליבשה. על פני השטח תורגש רוח קרה ולחה המגיעה מכיוון הים.

לרוב, "בריזה" סתם, היא כינוי לבריזת ים ("רוח ים" בעברית).

בריזת יבשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תהליך הפוך מתרחש בשעות הלילה, עקב קירור מהיר של היבשה, מפאת קיבול החום הסגולי הנמוך של היבשה לעומת קיבול החום הסגולי הגבוה של הים. בפני השטח תורגש רוח קרה ויבשה הנושבת מכיוון היבשה לכיוון הים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בריזה בוויקישיתוף
ערך זה הוא קצרמר בנושא מדעי כדור הארץ. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.