ברכה סרי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ברכה סרי
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

ברכה סֶרי (ז' בתמוז ת"ש - ט"ו באייר תשע"ג; 13 ביולי 1940 - 25 באפריל 2013) הייתה משוררת וסופרת ישראלית. כלת פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים לשנת תש"ע.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברכה סרי נולדה בצנעא שבתימן למשפחה דתית, אחת משבעה ילדים. אביה משה (מוסא) היה בעל חנות, מתלמידיו של הרב יחיא קאפח, מנהיג הזרם הדרדעי[1]. משפחתה של אמה חמאמה ובראשם אביה יהודה סרי חיו כבר בארץ ישראל, לאחר שעלו בשנת 1932. עלתה לישראל עם משפחתה בהיותה בת עשר, והם התיישבו בשכונת התימנים שעל יד קריית אתא. למדה בסמינר למורות. בשנת 1963 החלה ללמוד באוניברסיטה העברית בירושלים וקיבלה שם תואר ראשון בלשון ובלשנות ותואר שני בלשון עברית ובלשנות שמית.

נישאה לצעיר אמריקאי בשם פתחיה מנקס, ילדה בן ובת, וכעבור שלוש שנים התגרשה.

בין השנים 1989–1997 חייתה בברקלי שבקליפורניה.

על כתיבתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתיבתה של סרי סובבת סביב מספר תחנות מרכזיות, בהן: יהדות, מזרחיות, פמיניזם ושמאל פוליטי.

את ראשית עיסוקה האמנותי והספרותי החלה סרי בכתיבת סיפור קצר בשם "קריעה" שהתפרסם בשנת 1980 בכתב העת "נגה" תחת שם העט "פועה מרי-דור". סיפור זה עובד למחזה על ידי אמיר אוריין (1987) וזכה לשבחים רבים. עם זאת, סיפור זה הקים על סרי רבים ובודד אותה מהקהל אליו פנתה והקהילה התימנית והמזרחית החרימה אותה.

כתיבתה של סרי שזורה במוטיבים פוליטיים המשלבים בין עמדה פוליטית שמאלית ומזרחיות. פרסמה את הספר "שבעים שירי שוטטות" שם הראתה סוג אחר של פואטיות, כתיבה בסגנון דור הביט ששילבה מסורות תימניות, פמיניזם, ואמירה של אישה מזרחית מסוג אחר - אישה שמגדירה את העולם הנשי בחברה שלה ואל מול החברה כולה ולא מתפשרת. היא עברה לכתוב ולחבר את המאבק החברתי והצורך בהגדרתו אל מול הבזבוז וחוסר המוסר של כוחות הכיבוש. בנושאים אלו המשיכה עם ציר הכתיבה הפמיניסטית והראתה בספרה "פרה אדומה" את ההקשרים בין פטריארכליות ופטרונות של השמאל.

לצד כתיבתה, הקימה סרי הוצאת ספרים משלה, הוצאת האור הגנוז, לאחר שנדחתה על ידי הוצאות השירה המרכזיות. בספריה ניתן לראות עיצוב חדשני עם רעיונות שמאתגרים את עיצוב ספרי השירה. שירתה הפכה לאינטרטקסטואלית במודעות עצמית גבוהה. בכל ספר היא משלבת טקסטים מהתנ"ך שמדברים על עולם האישה תוך הסבת המבט למצבה של האישה המזרחית שלא ויתרה על המסורת. שירתה מביאה חיבור של יהדות, רוחניות עם התרסה והגדרה עצמית. היא משלבת כתיבה חברתית בדומה לכתיבתה של הפעילה החברתית והמשוררת ד"ר ויקי שירן. היא אף אורגת לתוך שירתה את הכתיבה על תמות מהיהדות כמו כתיבתה של המשוררת חביבה פדיה. יצירתה אינה מסתגרת במגדל השן ולא נכנסת לגטאות יהודיים או חברתיים אלא יוצרת שירה אינטרדיסציפלינרית, פוסטמודרניסטית ופמיניסטית.

ברכה סרי נכללה באנתולוגיה של השירה המזרחית - מאה שנים, מאה יוצרים: אסופת יצירות עבריות של יוצרים מן המזרח במאה ה-20 (בעריכת סמי שלום שטרית, הוצאת בימת קדם לספרות, כרך א', 1998).

בשנת 2009, יצא לאור הסרט "המלכה חנטרישה"[2][3], הסרט עסק בכתיבתה של סרי והשתתף בתחרות רוח החופש בפסטיבל הקולנוע ירושלים בו זכה בסרט התיעודי הטוב ובפרס על שם ויקי שירן בפסטיבל הבינלאומי לסרטי נשים ברחובות[4]. הסרט הוקרן בערוץ 10 וערוץ 2[5].

ספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שבעים שירי שוטטות, ירושלים: הוצאה עצמית, 1983.
  • פרה אדומה, תל אביב: הוצאת ברירות, 1990.
  • קידושין (ספר הברית והחסד - חלק א'), ירושלים: הוצאת האור הגנוז, 2000.
  • נורית: שיעורים בתורת העבודה (ספרי הברית והחסד - חלק ב'), ירושלים: הוצאת האור הגנוז, 2001.
הספר עוסק בנשים: דמויות של נשים שהשפיעו על המחברת, ביוגרפיות נשיות, ציטוטים, נשים בתנ"ך ופסוקים מ"אשת חיל". בספר שילוב בין אמונה יהודית ופמיניזם מודרני. כותרת המשנה של הספר "שיעורים בתורת העבודה" מצביעה על כך שהספר מהווה מדריך רוחני למבקשי דרך, גברים ונשים כאחד.
  • תפילות ושתיקות (ספרי הברית והחסד - חלק ג'), ירושלים: הוצאת האור הגנוז, 2002.
  • עדנה: חניה ומסע בחמישים שערים, ירושלים: הוצאת האור הגנוז, 2005.
  • בינה, ירושלים: הוצאת האור הגנוז, 2006.
  • בת יין, ירושלים: הוצאת האור הגנוז, 2007.
  • יקום פורקן התש"ע, ירושלים: הוצאת האור הגנוז, 2011.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מנשה ענזי, "מבט היסטורי חטוף על חיי ברכה סרי", בתוך: הנרייט דהאן כלב (עורכת), בסוד ברכה: יצירתה של ברכה סרי, ירושלים: הוצאת כרמל, תשע"ג 2013, עמ' 289–301
  2. ^ המלכה חנטרישה - ישראלה שאער מעודד, נבדק ב-2022-01-23
  3. ^ קולנוע - המלכה חנטרישה, באתר www.habama.co.il
  4. ^ שאער מעודד ישראלה וסרטה "המלכה חנטרישה" (A), באתר www.saltarbutartzi.org.il
  5. ^ הרשות השנייה - עידוד היצירה - ארכיון הפקות - רצועה מהחיים - המלכה חנטרישה, באתר www.rashut2.org.il