ג'יימס בונד
ג'יימס בונד (באנגלית: James Bond), או סוכן 007, הוא הגיבור והפרוטגוניסט של סדרת ספרי ריגול מאת הסופר הבריטי איאן פלמינג. פלמינג שירת במודיעין הצי הבריטי במהלך מלחמת העולם השנייה, ומשירותו זה דלה רעיונות לכתיבת שנים עשר ספרים ושני קובצי סיפורים קצרים[1]. בעקבות הספרים הופקה סדרת סרטים פופולרית ביותר שגיבורה הוא המרגל הבריטי, סוכן הוד מלכותה, ג'יימס בונד. הדמות, שנוצרה בשנת 1952, מככבת גם במשחקי וידאו, חוברות קומיקס ותסכיתי רדיו. הספרים והסרטים אודות ג'יימס בונד נעים בין ריאליזם לבין מדע בדיוני. זיכיון הסרטים מדורג במקום השישי ברשימת הזיכיונות שוברי הקופות הגדולים בכל הזמנים, לפי Box Office Mojo.
יצירת הסדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעת פרסום "קזינו רויאל" (Casino Royal) בשנת 1953, היה פלמינג כבן 45, ומאז ועד 1964 נהג לפרוש ל"גולדן איי" (Golden Eye), בית הקיץ שלו בג'מייקה, לכתיבת ספר בונד חדש. פלמינג היה חובב צפרות והיה ברשותו עותק של מגדיר לעופות קאריביים שנכתב על ידי האורניתולוג האמריקאי ג'יימס בונד, שהתמחה בעופות באיים הקאריביים. פלמינג קרא לגיבור ספריו ג'יימס בונד על פי שמו. פלמינג עצמו הסביר לאשתו של בונד (האמיתי) את המניע לבחירת שם זה: "שם זה - קצר, לא רומנטי, אנגלו-סקסי ועם זאת גברי - הוא בדיוק השם שהיה נחוץ לי".
בונד הוא יציר דמיונו של פלמינג, אך ייתכן כי היה מבוסס על מספר דמויות שאכן היו קיימות במציאות, כשהבולטות בהן הן דושקו פופוב, סוכן כפול לשעבר שריגל לטובת הבריטים במלחמה הקרה, סידני ריילי, רב מרגלים אנגלי אשר ביצע פעולות ריגול ברוסיה ומת במוסקבה ב-1925 במבצע חשאי, וכן סר פיצרוי מקלין (אנ'), איש הקומנדו הבריטי והשירות האווירי המיוחד בעת מלחמת העולם השנייה, אשר הפך לשליחו האישי של וינסטון צ'רצ'יל, ראש ממשלת בריטניה, במבצעים חשאיים ובהם הקשר עם טיטו והפרטיזנים ביוגוסלביה במהלך המלחמה[2]. ביוגרפים רבים של פלמינג מסכימים כי הדמות מבוססת באופן חלקי על פלמינג עצמו, שהיה לו רקע בעולם הביון והיה ידוע בסגנון החיים הראוותני שלו. לאחר מותו של פלמינג, המשיכו כחצי תריסר סופרים לכתוב ספרים ותסריטים בהם מככב בונד.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בונד נולד לאב סקוטי ולאם שווייצרית באחוזת סקייפול (Skyfall) שבסקוטלנד[3]. כיוון שפלמינג שינה מספר אירועים במהלך הכתיבה, לא ברור תאריך לידתו המדויק, אך חוקרים הסיקו כי נולד בשנת 1917, 1920, 1921 או 1924. גילו אינו ברור, אם כי מוערך כי הוא בן 37, לפי דבריו בספר "מונרייקר". בונד הוא נצר למשפחת אצולה, אך לא ברור כיצד. המוטו המשפחתי הוא "Orbis non sufficit ", "העולם אינו מספיק", בלטינית. אביו היה סוחר נשק לאחר מלחמת העולם הראשונה ובעקבות זאת מרבית ילדותו שהה במדינות רבות ורכש שפות. הוריו נהרגו במפולת שלגים במהלך טיפוס כשהיה בן 11. בונד למד בפנימיית איטון המפורסמת ולאחר לימודיו הצטרף ל-MI6 ב-1938 (לפי הספר "גולדפינגר"). את שרותו הצבאי עשה כקצין מודיעין בצי הבריטי והגיע לדרגת קומנדר. בספר "Win, lose or die" הוא הועלה זמנית לדרגת קפיטן וחזר לשירות מילואים בצי מודרני (שנת 1989). במהלך מלחמת העולם השנייה, כך נרמז מספר פעמים בספרי הסדרה, שירת בונד ביחידת "הקומנדו ה-30"[4] או בשמה האחר כוח תקיפה 30 (אנ'), אשר הקים פלמינג[5]. פלמינג כינה את לוחמי היחידה "אינדיאנים אדומים" ו"אינדיאנים"[6]. יחידת "הקומנדו ה-30" מנתה מתנדבים מן הצי, מהנחתים ומהצבא הבריטי. רבים ממבצעי היחידה מסווגים כסודיים ביותר עד לימים אלו.
מספרו של בונד, אותו קיבל ב-1952, מורכב מהקידומת "00", המסמנת רישיון להרוג תוך כדי עבודה[7]. ומהספרה 7, שנלקחה ממספר קו האוטובוס שהוביל למשרדו של פלמינג. לפי הספר "קזינו רויאל", בונד קיבל את הקידומת עקב חיסול שני סוכני אויב בדם קר[8]: מפענח צפנים יפני במרכז רוקפלר בניו יורק וסוכן כפול נורווגי שעבד בעבור הביון הגרמני[9]. במספר סרטים חובר בונד לסוכני "00" אחרים, כגון: 002, 003, 006, 009. בונד משרת בשירות האזרחי של הוד מלכותה במשרד ההגנה ולו שתי מזכירות, אך באופן מסורתי הן אינן מופיעות בסרטים, ושורותיהן מועברות למזכירתה של M, גברת מאניפני. לבונד הוענקה חברות במסדר מיכאל הקדוש וג'ורג' הקדוש והוא משרת בחיל המילואים של הצי המלכותי.
בונד משתף פעולה לעיתים קרובות עם סוכן ה-CIA פליקס לייטר אך ממעט באופן עקרוני בעבודה עם שותפים. הוא התחתן פעם אחת, בסרט "בשרות הוד מלכותה", והתאלמן בסופו, ובנוסף נישא פיקטיבית בסרט "אתה חי רק פעמיים". כמו כן הציע נישואין לאחר משימתו הראשונה כסוכן, בספר "קזינו רויאל", אך מתברר לבסוף כי האישה, ווספר לינד, הייתה סוכנת כפולה.
כיוון שלמד בחו"ל טרם מות הוריו, הוא שולט בגרמנית וצרפתית. בסרט "העולם אינו מספיק" הוא דובר גם רוסית, בסרט "אתה חי רק פעמיים" הוא שולט גם ביפנית. בונד היה מצטיין בלימודי שפות המזרח באוניברסיטת קיימברידג' ואוקספורד ובסרט "קוונטום של נחמה" הוא שולט אף בספרדית. מקטע הפתיחה של הסרט "למות ביום אחר" נראה שהוא יודע מעט קוריאנית.
בדרך כלל סיפור הכיסוי שלו הוא שבונד סוכן של חברת יוניברסל, ייצוא, אם כי לפעמים הוא מתחזה לסוכן ביטוח.
עיטורים ותארים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בסרט "אתה חי רק פעמיים" מופיעים על מדי חיל הים של בונד אותות מערכה ממלחמת העולם השנייה ואות "מסדר מייקל וג'ורג'". בסוף הספר "האיש בעל אקדח הזהב" הוא מקבל תואר אבירות במסדר זה. בסרט "רצח בעיניים" הוא מקבל את מדליית "מסדר לנין" אבל לא מורשה לענוד אותה. בסרט "המרגל שאהב אותי" הוא עונד את צלב השירות המצוין ואת אות מלחמת רודזיה. בסרט "מחר לנצח" מופיעים על מדיו אותות מערכה ממלחמת יוגוסלביה ואות מסדר האימפריה הבריטית. בספר Death is forever הוא הופך לאביר גם במסדר זה וזוכה בעיטור "Croix de Guerre" הצרפתי על הצלת חיי מנהיגי העולם. בנוסף על כך בספר "For special service" בונד עוטה מדי גנרל אמריקאי עם אות מלחמת וייטנאם. בהערות לספר "Win, lose or die" מצוין שכנראה עשה שירות חשאי במלחמת פוקלנד.
סדרת הספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסדרה התפרסמה בעקבות ריאיון עם נשיא ארצות הברית ג'ון פ. קנדי, שכאשר נשאל מה הוא אוהב לעשות בשעות הפנאי, השיב כי הוא אוהב לקרוא את איאן פלמינג. הצהרה זו החלה גל של התעניינות בסדרת הספרים שנחשבה למצליחה מאוד. בשנות ה-60 של המאה ה-20 ראו אור בעברית מספר ספרי "ג'יימס בונד" בהוצאת מ. מזרחי ובהם "ד"ר נו", "המרגלת שאהבה אותי" ו"יהלומי הפשע" - שמו העברי של "יהלומים לנצח". בשנת 1985 הוציאה הוצאת מודן את "לעיניך בלבד", אסופה של חמישה סיפורים קצרים. בשנת 1988 הוציאה הוצאת מודן את "גולדפינגר" ואת "סהרון" - שמו העברי של "מונרייקר".
בשנת 1988 קיבל סופר ספרי המתח והריגול ג'ון גארדנר את ההיתר להקים לתחייה את דמותו של ג'יימס בונד, ובעקבות כך יצא הספר "סקורפיון" (בעברית נקרא הספר "סקורפיוס").
בשנת 2005 החל הסופר צ'ארלי היגסון בכתיבת ספרים על ג'יימס הנער, כתלמיד בפנימיית איטון בשנות ה-30. עד עתה יצאו חמישה ספרים, מתוכם תורגמו לעברית שני ספרים: "סנפיר הכסף", ו"קדחת דם".
בשנת 2007 הוציאה ידיעות ספרים שלושה ספרים בהוצאה מחודשת: "מרוסיה באהבה", "ד"ר נו", ו"קזינו רויאל".
בשנת 2011 הוציא הסופר האמריקאי ג'פרי דיבר ספר חדש הממקם את בונד במאה ה-21 בשם "קארט בלאנש", הספר תורגם לעברית באותה שנה על ידי צפריר גרוסמן בהוצאת אופוס.
סדרת הסרטים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מרבית סרטי "ג'יימס בונד" הופקו על ידי חברת EON Productions והמפיקים אלברט ברוקולי והארי זלצמן. סרטים אלו נחשבים רשמיים כיוון ש-EON היא בעלת הזכויות על הזיכיון של "ג'יימס בונד". סדרת הסרטים הפכה פס ייצור ל"שוברי קופות" ומוקד משיכה לכוכבניות המתחרות על תפקיד "נערת בונד" המתחלפת מדי סרט.
מרבית סרטי ג'יימס בונד היו בהפקה בריטית בלבד בתקופה של קונרי, לייזנבי ומור. אולם אלה החדשים יותר עם דלטון, ברוסנן וקרייג הם בעיקר הפקות בריטיות-אמריקאיות.
רשימת הסרטים הרשמיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| מספר | שם הסרט | שנה | בתפקיד ג'יימס בונד | הכנסות | ||
|---|---|---|---|---|---|---|
| הכנסות בארצות הברית | הכנסות כוללות | הכנסות מכרטיסים ($)[דרושה הבהרה] | ||||
| 1 | ד"ר נו | 1962 | שון קונרי | $16,100,000 | $59,600,000 | 72.1 מיליון |
| 2 | מרוסיה באהבה | 1963 | $24,800,000 | $78,900,000 | 95.3 מיליון | |
| 3 | גולדפינגר | 1964 | $51,100,000 | $124,900,000 | 130.1 מיליון | |
| 4 | כדור הרעם | 1965 | $63,600,000 | $141,200,000 | 166 מיליון | |
| 5 | אתה חי רק פעמיים | 1967 | $43,100,000 | $111,600,000 | ||
| 6 | בשרות הוד מלכותה | 1969 | ג'ורג' לייזנבי | $22,800,000 | $87,400,000 | 62.4 מיליון |
| 7 | יהלומים לנצח | 1971 | שון קונרי | $43,800,000 | $116,000,000 | 70.3 מיליון |
| 8 | חיה ותן למות | 1973 | רוג'ר מור | $35,400,000 | $161,800,000 | 91.6 מיליון |
| 9 | האיש בעל אקדח הזהב | 1974 | $21,000,000 | $97,600,000 | 51.6 מיליון | |
| 10 | המרגלת שאהבה אותי | 1977 | $46,800,000 | $185,400,000 | 83.1 מיליון | |
| 11 | מונרייקר | 1979 | $70,300,000 | $210,300,000 | 85.1 מיליון | |
| 12 | לעינייך בלבד | 1981 | $54,800,000 | $195,300,000 | 70.3 מיליון | |
| 13 | אוקטופוסי | 1983 | $67,900,000 | $187,500,000 | 59.5 מיליון | |
| 14 | רצח בעיניים | 1985 | $50,300,000 | $152,400,000 | 42.9 מיליון | |
| 15 | 007 באזור המסוכן | 1987 | טימותי דלטון | $51,200,000 | $191,200,000 | 48.9 מיליון |
| 16 | רישיון להרוג | 1989 | $34,700,000 | $156,200,000 | 39.1 מיליון | |
| 17 | גולדן איי | 1995 | פירס ברוסנן | $106,400,000 | $353,400,000 | 81.2 מיליון |
| 18 | מחר לנצח | 1997 | $125,300,000 | $346,600,000 | 75.5 מיליון | |
| 19 | העולם אינו מספיק | 1999 | $126,900,000 | $390,000,000 | 77.1 מיליון | |
| 20 | למות ביום אחר | 2002 | $160,900,000 | $456,000,000 | 78.6 מיליון | |
| 21 | קזינו רויאל | 2006 | דניאל קרייג | $230,600,000 | $594,200,000 | 86.8 מיליון |
| 22 | קוונטום של נחמה | 2008 | $200,000,000 | $586,090,727 | ||
| 23 | סקייפול | 2012 | $200,000,000 | $1,108,600,000 | ||
| 24 | ספקטר | 2015 | $196,000,000 | $880,700,000 | ||
| 25 | לא זמן למות | 2021 | $160,891,007 | $774,153,007 | ||
רשימת הסרטים הלא-רשמיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| שם | שנה | בתפקיד ג'יימס בונד | הכנסות בארצות הברית | הכנסות כוללות | הכנסות מכרטיסים ($) |
|---|---|---|---|---|---|
| קזינו רויאל — פרק טלוויזיה | 1954 | בארי נלסון | לא מצוין | לא מצוין | לא מצוין |
| קזינו רויאל — פרודיה | 1967 | דייוויד ניבן | $25,000,000 | $44,000,000 | 36.1 מיליון |
| לעולם אל תאמר לעולם לא | 1983 | שון קונרי | $55,400,000 | $160,000,000 | 50.8 מיליון |
שחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בסרטי "ג'יימס בונד" הרשמיים שישה שחקנים שונים גילמו את בונד: שון קונרי, ג'ורג' לייזנבי, רוג'ר מור, טימותי דלטון, פירס ברוסנן, ודניאל קרייג. בהפקות לא רשמיות גולם בונד על ידי שחקנים נוספים, בהם פיטר סלרס ודייוויד ניבן שגילמו את תפקידו בסרטי פרודיה על הדמות.
מוטיבים[עריכת קוד מקור | עריכה]
סדרת הסרטים משופעת במוטיבים החוזרים במרבית סרטי הסדרה. המשפט החוזר בכמעט[10] כל הסרטים הוא "השם הוא בונד, ג'יימס בונד", והפך לאחד מהמשפטים הידועים בקולנוע. אמרה ידועה נוספת היא הדרך בה הוא מזמין את הוודקה-מרטיני שלו: "מנוער, לא מעורבב" (Shaken, not stirred)[11].
מוטיבים נוספים בסרטי בונד כוללים פלירטוט עם המזכירה הקבועה של M מנהל/ת סוכנות הביון, היא גברת מאניפני, ותצוגת העזרים המיוחדים שבהם מצייד את בונד האחראי על מחלקת הפיתוח בסוכנות הביון, מר Q. הצגה זו משמשת בסרטי בונד רבים כאתנחתא קומית ובסרטים "העולם אינו מספיק" ו"למות ביום אחר", אף צורף הקומיקאי הנודע ג'ון קליז בתור עוזרו של מר Q.
הרשע ארנסט סטאברו בלופלד מופיע ברבים מסרטי "ג'יימס בונד".
שלושת הסרטים, "קזינו רויאל", "קוונטום של נחמה" ו"סקייפול" מסבירים כיצד הפך בונד לסוכן, וכיצד צבר את המוניטין שלו, סגנונו והרגליו.
מוזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נעימת הנושא לסרטי "ג'יימס בונד" ("The James Bond Theme") נכתבה על ידי מונטי נורמן והופיעה לראשונה ב"ד"ר נו" ב-1962 בביצוע התזמורת של ג'ון בארי. הנעימה "007" שהופיעה לחלופין בחלק מהסרטים, ו-"On Her Majesty's Secret Service" נכתבו על ידי ג'ון בארי. נעימת הנושא ו-"On Her Majesty's Secret Service" זכו למספר ביצועים מאוחרים יותר בידי מבצעים פופולריים כמובי, פול אוקנפלד וארט אוף נויז.
שירי הנושא לסרטי "ג'יימס בונד" המושמעים בפתיחי הסרטים, לרוב נכתבים במיוחד ומבוצעים על ידי מבצעים בולטים בעולם המוזיקה, והופכים ללהיטים דרך קבע. עם המבצעים שליוו את הסרטים נמנים שירלי בייסי (היחידה שביצעה יותר משיר אחד - היא ביצעה שלושה משירי הנושא: "Goldfinger", "Diamonds Are Forever" ו-"Moonraker"), טום ג'ונס ("Thunderball"), ננסי סינטרה ("You Only Live Twice"), פול מקרטני ("Live and Let Die"), קרלי סימון ("Nobody Does It Better"), דוראן דוראן ("A view to a kill"), א-הא ("The Living Daylights"), טינה טרנר ("Golden Eye"), שריל קרואו ("Tomorrow Never Dies"), גארבג' ("The World Is Not Enough"), מדונה ("Die Another Day"), כריס קורנל ("You Know My Name"), אלישה קיז & ג'ק וייט ("Another Way To Die"), אדל ("Skyfall") סם סמית' ("Writing's On The Wall"), בילי אייליש (No Time To Die) ועוד אמנים רבים.
אביזרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בסרטי "ג'יימס בונד" נעשה שימוש נרחב באביזרים. אביזרים אלה, שלרוב מוצגים בתחילת הסרט, באים לידי שימוש מאוחר יותר, בעיקר ברגעים קריטיים בעלילה. מפעם לפעם נעשה שימוש באביזרים עתידניים כתרמיל ריחוף וכדומה.
אקדח[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתחילת דרכו השתמש בונד בברטה 418. לאחר תקלה מבצעית בספר "מרוסיה באהבה", בה נתקע אקדחו בג'קט שלו, פקד עליו M להחליף את אקדחו. בונד החליף את אקדחו לוולתר PPK, אקדח גרמני. החל מסוף הסרט "מחר לנצח" הוא עושה שימוש בוולתר P99. בסרט "קוונטום של נחמה", החליט הבמאי לחזור לנשקו הקודם, ה-PPK.
שעון[עריכת קוד מקור | עריכה]
שעונו של בונד הכיל בתוכו מספר רב של אופציות, החל מלייזר רב עוצמה, בחצים המחוברים לכבל שישא את משקלו, וכלה בשעון בעל שדה מגנטי להסטת קליעים. פעמים רבות השעון משמש כפרסומת סמויה. השחקנים אשר שיחקו בתפקידי ג'יימס בונד משמשים פעמים רבות כדוגמנים לחברות שעונים מפורסמות. ארבעת שחקני בונד הראשונים השתמשו בשעוני רולקס. רוג'ר מור עשה גם שימוש בשעוני סייקו ופולסר. שני האחרונים עושים שימוש בשעוני אומגה.
כלי רכב[עריכת קוד מקור | עריכה]
אף על פי שבספריו של פלמינג מתואר בונד כבעל מכונית בנטלי אפורה, בסרטים נעשה שימוש רב במכוניות ספורט מהירות כדוגמת אסטון מרטין מסוג אסטון מרטין DB5 ו-BMW.
בשנת 1964 דגם של אסטון מרטין DB5[12] כיכב בסרט גולדפינגר, נהוגה על ידי השחקן שון קונרי. צבעה היה אפור בהיר.
בשנת 1987 דגם של אסטון מרטין V8 כיכב בסרט 007 באזור המסוכן.
פרודיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
על סדרת "ג'יימס בונד" נעשו מספר פרודיות, בהן הסרטים "האיש שלנו פלינט" בכיכובם של ג'יימס קובורן וגילה גולן משנת 1966 וסרט ההמשך "אני אוהב את פלינט" מ-1967, סדרת סרטי "אוסטין פאוורס" בכיכובו של מייק מאיירס, וסדרת סרטי "ג'וני אינגליש" בכיכובו של רואן אטקינסון. גם בישראל נעשו מספר פרודיות, בהן הסרטים "המוסד הסגור" ו"המוסד" של אלון גור אריה שכוללים מוטיבים רבים מסרטי בונד כולל פתיח מצולם מלוע קנה אקדח של צחי הלוי שלא מוצא את הנשק, פרק של "זהו זה!" הנושא את השם "ד"ר נו" בכיכובם של מוני מושונוב וגידי גוב ופרק שעוסק בבונד עצמו שבו בונד (גידי גוב) שב לשירות לאחר שהוא יוצא לפנסיה ונהיה סנילי על מנת להילחם ברשע בגילומה של אלקסיס מ"שושלת" (בכיכובו של דב גליקמן).
סדרת בת[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1991 יצאה סדרת בת של ג'יימס בונד בשם "ג'יימס בונד הצעיר" העוסקת באחיינו של בונד. ומבוססת על רומן שיצא בשנת 1967 בשם "הרפתקאותיו של ג'יימס בונד הצעיר 003 וחצי" שכתב ר.ד. מסקוט. בסדרה השתתפו רבים מאויביו של בונד כגון: מלתעות וניק-נק.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של ג'יימס בונד (באנגלית)
ג'יימס בונד, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
ג'יימס בונד, ברשת החברתית אינסטגרם- אלי אשד, האמת על ג'יימס בונד סקירה מקיפה על פלמינג, יצירתו ותרגומיהם השונים לעברית, 24 בנובמבר 2006
- אלי אשד, רקוויאם לג'יימס בונד - על ההמשכים לספרי ג'יימס בונד, 16 בספטמבר 2008
- אורי קליין, קוונטום של נחמה: מי אתה בונד, ג'יימס בונד, באתר הארץ, 12 בנובמבר 2008
- אלי שאולי, 007 קמ"ש, באתר ישראל היום, 3 בפברואר 2012
- ישראל פישר, כסף. הרבה כסף, באתר TheMarker, 1 ביוני 2012
- עפר סקר, ג'יימס בונד: שירי הנושא הטובים ביותר בסדרה, באתר וואלה!, 7 באוקטובר 2012
- נועה הרשקוביץ, ג'יימס בונד חוגג 50 ומשיק את "סקייפול", באתר וואלה!, 14 באוקטובר 2012
- נועה מנהיים, 50 שנה לד״ר נו - הנוסחה המנצחת של ג'יימס בונד, באתר הארץ, 26 באוקטובר 2012
- מיכאל יעקובסון, כאן צילמו את "סקייפול": סצינה אחר סצינה, מאיסטנבול עד נגסאקי, באתר Xnet, 7 בנובמבר 2012
- אור בר שלום, עכבר העיר אונליין, כוכב פופ: איך הפך ג'יימס בונד למותג התרבותי הכי מצוטט?, באתר הארץ, 2 בנובמבר 2015
אורי קליין, השם הוא בונד. ג'יימס בונד: האם 53 שנה אנחנו צופים באותה דמות חד ממדית?, באתר הארץ, 13 בנובמבר 2015- לילך ירון, עפר פרלמן, המדריך השלם לארכי-נבלים של ג'יימס בונד, באתר הארץ, 25 ביולי 2016
- אומברטו אקו, על תבניות הסיפר בספרי ג’יימס בונד
- דודי פטימר, הדמות שתמשיך לעד: סוד הרלוונטיות של סדרת הסרטים ג'יימס בונד, באתר מעריב אונליין, 11 באוקטובר 2022
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Newsweek Staff On 5/10/08 at 9:34 AM EDT, Spy Lore: Man with The Golden Gun, Newsweek, 2008-05-10 (באנגלית)
- ^ אירי ריקין, "קארט בלאנש" מאת ג'פרי דיבר | בונד? ג'יימס בונד?, באתר הארץ, 31 באוגוסט 2011
- ^ מקום הולדתו של בונד לא צוין בספריו של פלמינג, אך בסרט "סקייפול" צוין שהוא נולד באחוזת סקייפול בסקוטלנד
- ^ איאן פלמינג, "ד"ר נו", ידיעות ספרים, 2007, עמודים 120–121
- ^ אלי אשד, האמת על ג'יימס בונד, סקירה מקיפה על פלמינג ויצירתו ותרגומיהם לעברית
- ^ איאן פלמינג, "קזינו רויאל", ידיעות ספרים, 2007, עמוד 195, "ובזמן שהוא, בונד שיחק באינדיאנים במשך שנים (כן, התיאור של לה שיפר היה מדויק לחלוטין), האויב האמיתי עבד בשקט, בקור רוח, בלי מבצעים נועזים, ממש לידו. פתאום הוא ראה בעיני רוחו את וספר צועדת במסדרון עם מסמכים בידיה. על מגש. הם פשוט קיבלו הכול על מגש, בעוד הסוכן קר הרוח עם הקידומת אפס-אפס משוטט בעולם בחיפוש אחר שעשועים - ומשחק באינדיאנים".
- ^ איאן פלמינג, "ד"ר נו", ידיעות ספרים, 2007, עמוד 32
- ^ גל פרל פינקל, לא מנוער ולא מעורבב, באתר זמן ישראל, 18 בדצמבר 2020.
- ^ איאן פלמינג, "קזינו רויאל", ידיעות ספרים, 2007, עמוד 147
- ^ לא נאמר בסרט "כדור הרעם".
- ^ איאן פלמינג, "ד"ר נו", ידיעות ספרים, 2007, עמוד 195
- ^ המכונית שימשה כגאדג'ט.
| סרטי ג'יימס בונד | ||
|---|---|---|
| שון קונרי | ד"ר נו (1962) • מרוסיה באהבה (1963) • גולדפינגר (1964) • כדור הרעם (1965) • אתה חי רק פעמיים (1967) • יהלומים לנצח (1971) | 
|
| ג'ורג' לייזנבי | בשרות הוד מלכותה (1969) | |
| רוג'ר מור | חיה ותן למות (1973) • האיש בעל אקדח הזהב (1974) • המרגלת שאהבה אותי (1977) • מונרייקר (1979) • לעינייך בלבד (1981) • אוקטופוסי (1983) • רצח בעיניים (1985) | |
| טימותי דלטון | 007 באזור המסוכן (1987) • רישיון להרוג (1989) | |
| פירס ברוסנן | גולדן איי (1995) • מחר לנצח (1997) • העולם אינו מספיק (1999) • למות ביום אחר (2002) | |
| דניאל קרייג | קזינו רויאל (2006) • קוונטום של נחמה (2008) • סקייפול (2012) • ספקטר (2015) • לא זמן למות (2021) | |
| הפקות לא-רשמיות | קזינו רויאל (1967, דייוויד ניבן ואחרים) • לעולם אל תאמר לעולם לא (1983, שון קונרי) | |