ג'ו הולדמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'ו הולדמן
Joe Haldeman
ג'ו הולדמן, 2007
ג'ו הולדמן, 2007
לידה 9 ביוני 1943 (בן 80)
אוקלהומה סיטי, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם עט Robert Graham עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים בית הספר התיכון בת'סדה-צ'בי צ'ייס, אוניברסיטת איווה עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה אנגלית אמריקאית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה ספרות מדע בדיוני, מדע בדיוני צבאי עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות מלחמה לנצח עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1969 עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Gay Haldeman עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס נבולה לרומן הטוב ביותר (1975)
  • פרס ג'יימס טיפטרי ג'וניור (2004)
  • פרס נבולה לרומן הטוב ביותר (2005)
  • פרס נבולה לרומן הטוב ביותר (1998)
  • פרס הוגו לרומן הטוב ביותר (1998)
  • פרס לרומן מדע בדיוני על שם ג'ון וו. קמפבל (1998)
  • פרס רוברט היינליין (2009)
  • היכל התהילה של המדע הבדיוני והפנטזיה (2012)
  • פרס גרנד מאסטר של דיימון נייט (2010)
  • פרס אינקפוט (1991)
  • פרס איגנוטוס לרומן הזר הטוב ביותר (1999)
  • פרס לוקוס לסיפור הקצר (1995)
  • הפרס לזכר אדוארד אלמר סמית' (1997)
  • פרס הוגו לסיפור הקצר (1995)
  • פרס הוגו לסיפור הקצר (1977, 1977)
  • פרס לוקוס לרומן הטוב ביותר (1976)
  • פרס הוגו לרומן הטוב ביותר (1976)
  • פרס לוקוס לסיפור הקצר (1977)
  • פרק פניקס (1983)
  • פרס נבולה לנובלה הטובה ביותר (1990)
  • פרס נבולה לסיפור קצר (1993)
  • פרס עולם הפנטזיה לסיפור הקצר (1993)
  • פרס הוגו לרומן הטוב ביותר (1991)
  • פרס דיטמאר
  • Rhysling Award עריכת הנתון בוויקינתונים
www.joehaldeman.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ג'ו הולדמן, 2017

ג'ו הולדמןאנגלית: Joe William Haldeman, נולד ב-9 ביוני 1943) הוא סופר מדע בדיוני יהודי-אמריקאי, שזכה בפרסים רבים, לרבות פרס הוגו ופרס נבולה, מספר פעמים בכל פרס. ב-2010 היה הסופר ה-27 שזכה בפרס ה"גרנד מאסטר" (הקרוי החל מ-2002 פרס דיימון נייט), פרס מפעל חיים המחולק לסופר מדע בדיוני אחד, פעם בשנה, לצדו של טקס חלוקת פרס נבולה[1]. ספרו הידוע ביותר הוא "מלחמה לנצח". חלק מספריו תורגמו עד ל-19 שפות שונות ושלושה מהם אף יצאו בעברית, "מלחמה לנצח" ו"שלום לנצח", שניהם בהוצאת עם עובד ו"מכונת הזמן המקרית", בהוצאת יניב.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד ב-1943, למשפחה יהודית באוקלהומה סיטי. אחיו הגדול היה ג'ק הולדמן, לימים סופר מדע בדיוני אף הוא. המשפחה נדדה ברחבי ארצות הברית והולדמן גדל בפוארטו ריקו, ניו אורלינס, וושינגטון הבירה, אלסקה, ומרילנד. כשהיה בן 12 קנה לו אביו טלסקופ ומאז רצה הולדמן הצעיר להיות אסטרונאוט.

ב-1967 סיים תואר ראשון (BsA) באסטרונומיה ופיזיקה, באוניברסיטת מרילנד. קצת יותר משנה לפני סיום הלימודים, באוגוסט 1965 נישא למרי גיי (לבית פוטר. מכונה "גיי"), לה הוא נשאר נשוי עד היום. גיי הייתה סטודנטית לספרדית, סיימה תואר שני והפכה למורה לספרדית. אין להם ילדים.

עם סיום לימודיו קיבל הולדמן צו גיוס. הוא ניסה להתחמק בכמה וכמה צורות, לרבות ניסיון להתנדב ל"חיל השלום" ואף הצהרה על סירוב לגיוס מטעמי מצפון, אך נכשל. שקל התחמקות מהצבא על ידי בריחה לקנדה או שוודיה, אך החליט לבסוף שלא לעשות כן, משום שהדבר היה חוסם סופית את שאיפתו, שעדיין הייתה קיימת אז, להיות אסטרונאוט[2].

התגייס ושירת בדיוויזיה הרביעית של צבא ארצות הברית (19681969) כמהנדס קרבי, נפצע במלחמת וייטנאם וזכה בעיטור לב הארגמן.

המשיך ללמוד באוניברסיטת מרילנד לתואר שני בשנים 19691970 ואף הספיק לעשות את עבודת המאסטר במתמטיקה ומחשבים, אך נשר לפני הסיום בשל רצונו להתחיל לכתוב.

גר כיום לסירוגין בגיינסוויל (פלורידה) ובקיימברידג' (מסצ'וסטס).

כתיבתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

היצירה הראשונה פרי עטו של הולדמן, שפורסמה, הייתה שיר, והבמה בה התפרסם השיר הייתה הוושינגטון פוסט. עד לגיוסו לצבא ארצות הברית הוא הספיק כבר לכתוב, אך לא למכור עדיין, גם שני סיפורי מדע בדיוני קצרים.

כשהשתחרר, הצליח לפרסם את שני סיפוריו בתוך זמן קצר ביותר. סיפורו הראשון, "Out of Phase" התפרסם במגזין המדע הבדיוני "גלקסי", בספטמבר 1969 ואילו הסיפור השני התפרסם באחד המגזינים הזולים של התקופה, אך כעבור שנים אחדות הפך לפרק בסדרה הטלוויזיונית אזור הדמדומים.

הולדמן הצליח להתקבל לסדנת הכתיבה השנתית, "Milford Writer's Workshop", שארגן דיימון נייט במילפורד, פנסילבניה ושם הכיר בין השאר גם את הסופר בן בובה. הוא סיפר לבובה על רעיון שחשב, לספר, על רקע ניסיונו הקרבי בווייטנאם. בובה הסכים לקבל לבדיקה את שני הפרקים הראשונים, הם אכן מצאו חן בעיניו והוא המליץ על הספר והסופר הצעיר, בפני המוציאים לאור שלו וכך התפרסם ספרו הראשון של הולדמן, "War Year", בהוצאת Holt, Rinehart and Winston, ב-1972.

ב-1975 קיבל הולדמן תואר שני בכתיבה יוצרת (MFA) מאוניברסיטת איווה. הוא החל לכתוב לפרנסתו והחל מ-1983 החל גם להרצות וללמד כתיבה יוצרת ב-MIT ובאוניברסיטאות אחרות.

כיהן כנשיא אגודת סופרי המדע הבדיוני והפנטזיה האמריקאית בשנים 19921994.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • WAR YEAR (short novel), Holt, 1972
  • COSMIC LAUGHTER (anthology), Holt, 1974
  • THE FOREVER WAR (novel), St. Martin's Press, 1975 (תורגם גם לעברית ויצא לאור בהוצאת "עם עובד") (זכה גם לעיבוד לתיאטרון ב-1983)
  • MINDBRIDGE (novel), St. Martin's Press, 1976 (עבור כתיבתו של ספר זה הולדמן קיבל בשעתו את המקדמה הגבוהה ביותר שניתנה עד אז לסופר מדע בדיוני כלשהו)
  • PLANET OF JUDGMENT (Star Trek novel), Bantam, 1977
  • ALL MY SINS REMEMBERED (novel), St. Martin's Press, 1977
  • STUDY WAR NO MORE (anthology), St. Martin's Press, 1977
  • INFINITE DREAMS (short story collection), St. Martin's Press, 1978
  • WORLD WITHOUT END (Star Trek novel), Bantam, 1979
  • WORLDS (novel), Viking, 1981
  • WORLDS APART (novel), Viking, 1983
  • NEBULA AWARDS 17 (anthology), Holt, 1983
  • DEALING IN FUTURES (short story collection), Viking, 1985
  • TOOL OF THE TRADE (novel), Morrow, 1987
  • BUYING TIME (novel), Morrow, 1989
  • THE HEMINGWAY HOAX (short novel), Morrow, 1990
  • WORLDS ENOUGH AND TIME (novel), Morrow, 1992
  • VIETNAM AND OTHER ALIEN WORLDS (essays, fiction, poetry), NESFA Press, 1993
  • novel), Hodder & Stoughton, U.K., 1994, William Morrow, Inc., June 1995) ‏1968
  • SAUL'S DEATH (poetry chapbook), Anamnesis Press, May 1997
  • FOREVER PEACE (novel), Berkley, October 1997 (תורגם גם לעברית ויצא לאור בהוצאת "עם עובד")
  • FOREVER FREE (novel), Ace, 1998
  • THE COMING (novel), Ace, 2000
  • GUARDIAN (novel), Ace, 2002
  • CAMOUFLAGE (novel), Ace 2004
  • OLD TWENTIETH (novel), Ace 2005
  • WAR STORIES (collection, two novels and short stories), Night Shade, 2005
  • A SEPARATE WAR and other stories (short story collection), Ace, 2006
  • THE ACCIDENTAL TIME MACHINE, Ace, 2007 (גיבורו של ספר זה הוא עוזר הוראה יהודי מתבולל ב-MIT. למוצאו היהודי, כמו גם להתבוללותו, שגרמה לכך שהוא לא נימול, יש משמעות ניכרת בצרותיו, בייחוד כשהוא מגיע לעתיד הנשלט על ידי ישו אשר בו כל שאר האוכלוסייה דווקא כן נימולה) הספר יצא לאור בעברית ב 2011 תחת השם "מכונת הזמן המקרית".

בנוסף, הולדמן כתב גם שני ספרים, שיצאו לאור בהוצאת Pocket Books, בשם העט "רוברט גראהם" וכן כתב את הספר "THERE IS NO DARKNESS", יחד עם אחיו ג'ק הולדמן.

סיפורים קצרים, שירים, מאמרים ותסריט[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמה עשרות סיפורים קצרים פרי עטו פורסמו אף הם במגזיני מדע בדיוני שונים ואף בפלייבוי. אחד מהם הפך ב-1985 לאפיזודה אחת בסדרה אזור הדמדומים. כמו כן, כתב מספר שירים, שהתפרסמו בין השאר במגזינים OMNI והארפרז (כתב עת), וכן כתב מאמרים מדעיים, שאינם בדיוניים. אחד האחרונים, שנסב על מעבורת החלל אף זכה בפרס הקוראים של המגזין Analog לאותה שנה.

ב-1990 יצא לאקרנים סרט הקולנוע "ROBOT JOX", אשר הולדמן היה התסריטאי שלו.

אחד מסיפוריו הקצרים הידועים ביותר של הולדמן הוא "The Mazel Tov Revolution", שהתפרסם לראשונה בספטמבר 1974, במגזין המדע הבדיוני Analog ולאחר מכן גם בשתי אסופות שהולדמן הוציא לאור מסיפוריו הקצרים: "Infinite Dreams‏" (1978) ו-"Vietnam and Other Alien Worlds‏" (1993). הסיפור התפרסם גם בחלק השני של אסופת סיפורי המדע הבדיוני היהודיים, "More Wandering Stars" של ג'ק דאן (1981). הולדמן מספר בו על איש מאדים דובר יידיש ובסיפור זה ניכר מוצאו היהודי של המחבר.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1975 - פרס הוגו, פרס נבולה ופרס דיטמר, בגין הספר "מלחמה לנצח".
  • 1976 - "פרס הוגו" שני, בגין הסיפור הקצר Tricentennial.
  • 1978 - פרס המגזין "גלקסי", לספר "MINDBRIDGE".
  • 1983 - פרס ריזלינג, לשיר "Saul's Death".
  • 1990 - פרס ריזלינג (שני) ל-"Eighteen Years Old, October 11th".
  • 1990 - פרס הוגו (שלישי) ונבולה (שני), לנובלה "The Hemingway Hoax".
  • 1991 - פרס Futuro Remoto ל-"The Hemingway Hoax".
  • 1993 - פרס הפנטזיה העולמי וגם פרס נבולה (שלישי), לסיפור הקצר - "Graves".
  • 1995 - פרס הוגו (רביעי), לסיפור הקצר - "None So Blind".
  • 1998 - פרס הוגו (חמישי), נבולה (רביעי) ופרס ג'ון קמפבל לספר "שלום לנצח".
  • 2006 - פרס ריזלינג (שלישי) ל-"January Fires" ופרס נבולה (חמישי) וגם פרס ג'יימס טיפטרי ל-"CAMOUFLAGE".

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ג'ו הולדמן, שלום לנצח, הוצאת "עם עובד", תרגום: מיכאל תמרי, 1999[3]
  • ג'ו הולדמן, מלחמה לנצח, הוצאת "עם עובד", תרגום: אריה חשביה, 1979[4]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'ו הולדמן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]