ג'וזפוס דניאלס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'וזפוס דניאלס
Josephus Daniels
ג'וזפוס דניאלס
ג'וזפוס דניאלס
לידה 18 במאי 1862
וושינגטון, קרוליינה הצפונית, ארצות הברית
פטירה 15 בינואר 1948 (בגיל 85)
ראלי, קרוליינה הצפונית, ארצות הברית
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
מקום קבורה בית הקברות אוקווד, ראלי, קרוליינה הצפונית, ארצות הברית
השכלה
מפלגה המפלגה הדמוקרטית עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Addie Worth Bagley Daniels עריכת הנתון בוויקינתונים
מזכיר הצי של ארצות הברית ה־41
5 במרץ 19134 במרץ 1921
(8 שנים)
תחת נשיא ארצות הברית וודרו וילסון
שגריר ארצות הברית במקסיקו ה־10
24 באפריל 19339 בנובמבר 1941
(8 שנים ו־28 שבועות)
תחת נשיא ארצות הברית פרנקלין דלאנו רוזוולט
→ ג'. רובן קלארק
ג'ורג' ס. מסרסמית' ←
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ג'וזפוס דניאלסאנגלית: Josephus Daniels;‏ 18 במאי 186215 בינואר 1948) היה עורך עיתון ומוציא לאור אמריקאי החל משנות ה-80 של המאה ה-19 ועד מותו. במשך עשורים הוא ניהל את העיתון The News & Observer בראלי קרוליינה הצפונית, בתקופה בה היה זה העיתון הגדול ביותר במדינה. כחבר המפלגה הדמוקרטית, הוא מונה על ידי נשיא ארצות הברית וודרו וילסון כמזכיר הצי של ארצות הברית ובתפקיד זה הוא כיהן בין השאר בשנות מלחמת העולם הראשונה. הוא היה לידיד קרוב ותומך של פרנקלין דלאנו רוזוולט, ששימש תחתיו כתת-מזכיר הצי ולימים היה נשיא ארצות הברית. כשנבחר רוזוולט לנשיאות הוא מינה את דניאלס כשגריר במקסיקו, תפקיד בו הוא כיהן בין השנים 19331941. דניאלס היה תומך אדוק בעליונות הגזע הלבן ובהפרדה גזעית, ויחד עם צ'ארלס אייקוק ופרניפולד סיימונס, הוא היה המחולל הראשי של המהומות בוילמינגטון ב-1898.

דניאלס האמין ש"האיוולת והפשע הגדולים ביותר" בהיסטוריה של ארצות הברית היו מתן זכות בחירה לשחורים[1]. הוא ועיתונו דגלו בעליונות הגזע הלבן בדיווחי חדשות, במאמרי מערכת מנוסחים היטב, במכתבים למערכת קנטרניים ובקריקטורות מרושעות שפורסמו בעמוד השער של העיתון והפנו את תשומת הלב למה שהעיתון כינה "אימת שלטון הכושים"[2]. דניאל טען שכל עוד לאפרו-אמריקאים יהיה כוח פוליטי, הם יבלמו את הרפורמות הפרוגרסיביות.

דניאלס היה גורם משפיע ביותר במעבר החקיקתי של קרוליינה הצפונית ב-1900 לתיקון שלמעשה הפקיע את זכות הבחירה של השחורים במדינה, הדיר אותם מהמערכת הפוליטית למשך עשורים עד לסוף המאה ה-20. הם גם הודרו מהשתתפות בחבר מושבעים והיו נתונים להפרדה גזעית בחסות החוק.

כמזכיר הצי, טיפל דניאל במדיניות ובסוגיות הפורמליות במהלך מלחמת העולם הראשונה, בעוד שתת-מזכיר הצי, פרנקלין דלאנו רוזוולט, קיבל את ההחלטות המבצעיות העיקריות של המלחמה. כשגריר במקסיקו, לאחר המהפכה שהתחוללה בה, טיפל דניאלס ביחסים עם הממשלה האנטי-אמריקאית ובצעדי ההפקעה של השקעות הנפט האמריקאיות שננקטו על ידה. בקרוליינה הצפונית של ראשית המאה ה-20 הוא היה פרוגרסיביסט מוביל, קידם את בתי הספר הציבוריים ואת העבודות הציבוריות וקרא להרחבת הרגולציה על חברו ועל רשת הרכבות. הוא תמך בחוק היובש ובזכות הבחירה לנשים והשתמש בעיתונו כדי לתמוך במועמדי המפלגה הדמוקרטית. הוא היה תומך נלהב בקו קלוקס קלאן, אף על פי שמעולם לא היה חבר בו.

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'וזפוס דניאלס נולד בוושינגטון, קרוליינה הצפונית. אביו היה בונה ספינות. ב-1861 פרשה קרוליינה הצפונית מהאיחוד. לפני שמלאו לו 3 שנים, נהרג אביו של דניאלס על ידי צלף של צבא הקונפדרציה בשל אהדתו לאיחוד שהייתה ידועה. האב ניסה לעזוב עם כוחות צבא האיחוד את וושינגטון במהלך מלחמת האזרחים. דניאלס הצעיר עבר עם אמו האלמנה ושני אחיו לוילסון, קרוליינה הצפונית. הוא התחנך במוסד האוניברסיטאי של וילסון ובקולג' טריניטי (כיום אוניברסיטת דיוק).

דניאלס ערך עיתון מקומי בשם Wilson Advance ובסופו של דבר רכש אותו. תוך כמה שנים, הוא היה אחד הבעלים, יחד עם אחיו צ'ארלס, של העיתונים Kinston Free Press ו-Rocky Mount Reporter. הוא למד משפטים באוניברסיטת קרוליינה הצפונית בצ'אפל היל וב-1885 התקבל ללשכת עורכי הדין, אך לא עסק בעריכת דין.

לאחר שהיה מעורב יותר ויותר בפעילות המפלגה הדמוקרטית בקרוליינה הצפונית, והשתלט על השבועון Daily State Chronicle, שימש דניאלס בתפקיד המדפיס הממשלתי של קרוליינה הצפונית בין השנים 18871893. הוא מונה על ידי הנשיא גרובר קליבלנד לפקיד הראשי של מחלקת הפנים של ארצות הברית ושימש בתפקיד זה בין השנים 1893–1895.

נישואין ומשפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1888 נשא דניאלס לאישה את אדי וורת' בגלי. היא הייתה נכדתו של מושל קרוליינה הצפונית, ג'ונתן וורת'. לשניים נולדו ארבעה בנים. אחד מהם, ג'ונתן וורת' דניאלס, הלך בעקבות אביו לשירות הציבורי ושימש כעוזר אישי לנשיא פרנקלין דלאנו רוזוולט ולזמן קצר כדובר הבית הלבן.

News and Observer[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריקטורה נגד השחורים שפורסמה בעיתון News and Observer שהיה בבעלותו של דניאלס

ב-1894, בסיועו הכספי של התעשיין ג'וליאן ש. קאר, שהיה גם הוא תומך בעליונות הגזע הלבן, רכש דניאלס את השליטה בעיתון The News & Observer מראלי ופרש ממשרתו בממשל הפדרלי. בהנהגתו תמך עיתון זה במפלגה הדמוקרטית, שבאותה תקופה נאבקה לשמור על מעמדה בקרוליינה הצפונית מול המיזוג של הרפובליקנים והפופוליסטים.

על פי הכתוב באוטוביוגרפיה של דניאלס, "ה-News and Observer נועד להפיץ את המסרים של המפלגה הדמוקרטית ולהוות את הקול המיליטנטי של עליונות הגזע הלבן, והוא לא כשל במשימתו זו"[3]. בממצאי הוועדה שחקרה את המהומות בוילמינגטון הוזכר אך ורק שמו של דניאלס כגורם למהומות[4]. לדברי ההיסטוריונית הלן אדמונדס, העיתון "הוביל מערכה של דעות קדומות, מרירות, השמצות, מצגי שווא והפרזות כדי להשפיעה על רגשות הלבנים כנגד השחורים"[5]. המהומות הובילו להפיכה המוצלחת היחידה בתולדות ארצות הברית, כאשר ממשל נבחר הודח בכוח הזרוע.

המערכה של הדמוקרטים למען עליונות הגזע הלבן הובילה לניצחונות של המפלגה ב-1898 וב-1900. לאחר שהשיגו את השליטה על בית המחוקקים של קרוליינה הצפונית, הם העבירו תיקון לחוק שהציב מחסומים להרשמתם של השחורים להצבעה, שהשפיעו על רוב האפרו-אמריקאים במדינה. ההשפעה הפוליטית של המהלך הזה התמשכה עד לסוף שנות ה-60 של המאה ה-20.

בתקופה מאוחרת יותר בחייו, כאשר דן על הצלחתו, "הודה דניאלס שהעיתון הפריז לעיתים בחד-צדדיות שלו כלפי הדמוקרטים והידיעות שהובאו לעיתון לא נבדקו ביסודיות לפני פרסומם וככל הנראה לא יכלו לעמוד במבחן משפטי"[5]. הוא תמך בכמה מאבקים של הפרוגרסיבים, כמו קידום מערכת החינוך וחקיקה נגד עבודת ילדים[6].

העיתון The News and Observer נותר בבעלות משפחת דניאלס עד 1995, כאשר הוא נמכר לחברת מקלאצ'י[7].

מזכיר הצי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'וזפוס דניאלס עם מחליפו בתפקיד, אדווין דנבי.

בבחירות לנשיאות של 1912 תמך דניאלס באיש הדרום וודרו וילסון. לאחר ניצחונו של וילסון, מונה דניאלס כמזכיר הצי של ארצות הברית[8]. הוא כיהן בתפקיד זה במשך כל תקופת נשיאותו של וילסון משנת 1913 ועד 1921, ופיקח על צי ארצות הברית בשנות מלחמת העולם הראשונה. לצידו כיהן כתת-מזכיר הצי פרנקלין דלאנו רוזוולט, שלימים נבחר כנשיא ארצות הברית[9].

דניאלס האמין בצורך בבעלות ממשלתית על המפעלים לייצור לוחות שריון, ועל המפעלים לייצור מכשירי טלפון וטלגרף. בסיום המלחמה הוא עשה מאמצים רציניים להעביר באופן קבוע את השליטה על כל מכשירי הרדיו בארצות הברית לידי הצי. אם היה עולה הדבר בידו, כל הפעילות של חובבי הרדיו הייתה באה לקיצה וייתכן ששידורי הרדיו היו מתעכבים באופן משמעותי[10]. דניאלס, שהתנזר מאלכוהול, אסר על צריכת משקאות חריפים על ספינות הצי, כאשר הוציא את הפקודה הכללית מספר 99 ב-1 ביוני 1914[11]. לאחר תום תקופת היובש ב-1933 קבעו מפקדי הספינות שהאיסור על צריכת אלכוהול על הספינות היה עדיין בתוקף, אך צריכה מוגבלת של בירה הותרה למלחים שהיו על הים במשך 45 ימים או יותר. צריכת משקאות חריפים יותר על ידי קצינים הותרה על פי שיקול דעתם בעת חופשת חוף[12].

ב-1917 אסר דניאלס על זנות ברדיוס של 5 מייל (8 קילומטרים) מכל מתקן של הצי. בניו אורלינס, הוראה זו הובילה לסגירת בתי הבושת ברובע החלונות האדומים סטוריוויל. לכך היו השלכות ארוכות טווח לאנשי הצי ולאחרים במשך העשורים הבאים[13].

ב-15 במרץ 1919 פרסם דניאלס את פקודה מספר 456 שעל פי נאסרה בצי כל עבודה ביום המנוחה הנוצרי (יום ראשון). בפקודה נכתב:

כדי להבטיח שמירה ראויה על יום האדון בצי ארצות הברית, וכדי לאפשר לקצינים ולאנשים מנוחה ובילוי הנחוצים ליעילות, תבוצע ההוראה הבאה: מעתה והלאה כל הקצינים המפקדים וכל הנוגעים בדבר ידאגו לכך שעל סיפוני הספינות ובבסיסי החוף שבהם הם מוצבים, שלא תבוצע כל עבודה מכל סוג שהוא למעט עבודות נחוצות. הוראה זו תכלול פעילות אימונים ותרגילים מכל סוג, פעולות ביקורת על הספינות וצוותיהן, ביקורת לבוש, פעולות אחסון וכל פעילות אחרת על גבי הספינות שתפר את לשונה של הוראה זו ואת רוחה. אף ספינה של הצי לא תצא להפלגה ביום ראשון למעט במקרה חירום..[14].

במהלך מלחמת העולם הראשונה הקים דניאלס את הוועד המייעץ לצי (Naval Consulting Board) כדי לעודד חידושים שיועילו לצי. דניאלס ביקש מתומאס אלווה אדיסון לעמוד בראש המועצה, שכן הוא היה מודאג מכך שארצות הברית לא הייתה מוכנה לתנאי הלחימה החדשים והייתה זקוקה לטכנולוגיות חדשות[15]. בנוסף, היה דניאלס מזכיר הצי הראשון שקידם את נושא התעופה הימית. הוא הקים את בסיס הצי האווירי פנסקולה (אנ'), באומרו, "כלי הטיס חייבים להיות חלק עיקרי מהכוח הימי שלנו לפעולות התקפה והגנה"[16].

שערוריית המין של ניופורט, שטופלה על ידי תת-מזכיר הצי רוזוולט, פרצה ב-1919. הפרשה החלה כניסיון לטפל במה שנראה כ"תנאים בלתי מוסריים" בבסיס הצי בניופורט והתרחבה לחקירה של האוכלוסייה האזרחית בעיר. הפרשה הובילה למעצרים בעוון פעילות הומוסקסואלית של 17 מלחים ושל כומר אפיסקופלי נודע, ועל כמה מהם נגזר עונש מאסר. כאשר התחבולות שבהן נעשה שימוש בציד המכשפות הזה נודעו ברבים, הן נחשפו בעיתונות הארצית. הדיווח הגדיר את התנהגותו של רוזוולט כ"ראויה לנזיפה" ואמר שהמעשים "הפרו את זכויות האזרח והתעלמו מהזכות של כל נער אמריקאי שהתגייס לצי ללחום למען מולדתו"[17].

שגריר במקסיקו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1921, לאחר סיום כהונתו כמזכיר הצי, שב דניאלס לערוך את ה-News and Observer. הוא היה תומך נלהב של המועמד הדמוקרטי בבחירות לנשיאות של 1932, ידידו משכבר הימים, פרנקלין דלאנו רוזוולט.

כאשר נבחר רוזוולט לנשיאות, הוא מינה את דניאלס לשגריר ארצות הברית במקסיקו. הוא ציפה שדניאלס יסייע להוציא לפועל את "מדיניות השכן הטוב" באמריקה הלטינית. אך על הגעתו של דניאלס למקסיקו העיבה הפגנה אלימה בה קבוצה של מקסיקנים יידתה אבנים אל עבר השגרירות האמריקאית[18][19].

רוזוולט מינה את דניאלס כשגריר כדי לאחות את הקרע ביחסי שתי המדינות שנגרם עקב פלישת ארצות הברית למקסיקו במהלך המהפכה המקסיקנית. נראה שנאומיו של דניאלס והצעדים שנקט בעת כהונתו כשגריר במקסיקו שיפרו את יחסי שתי המדינות. הוא שיבח תוכנית שהוצעה במקסיקו לחינוך כללי ובנאום שנשא לפני הפקידים הקונסולריים של ארצות הברית, הוא ייעץ להם להימנע מהתערבות יתרה בענייניהם של ארצות אחרות[6].

היחסים עם הכנסייה הקתולית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקתולים בארצות הברית תקפו במרירות את דניאלס על כך שכשל בהתנגדותו להתקפות הארסיות של הממשלה המקסיקנית כנגד הכנסייה הקתולית במהלך המהפכה המקסיקנית ואחריה. דניאלס היה מתודיסט אדוק ושיתף פעולה עם הקתולים בארצות הברית, אך הייתה לו חיבה מועטה כלפי הכנסייה במקסיקו. הוא האמין שהיא ייצגה את אצולת הקרקע שגישתה הייתה מנוגדת לתפיסתו הליברלית. במקסיקו הייתה הסוגיה הראשית המאמצים של הממשלה לסגור את בתי הספר הקתולים. דניאלס הצדיק בפומבי את הפעולות הללו ושיבח את הפוליטיקאים האנטי-קתולים המקסיקנים. ביולי 1934, בנאום שנשא בשגרירות ארצות הברית, שיבח דניאלס את הצעדים האנטי-קתולים שננקטו בהובלתו של נשיא מקסיקו לשעבר, פלוטארקו אליאס קאייס:

גנרל קאייס רואה, כפי שג'פרסון ראה, שאף עם לא יכול להיות גם חופשי וגם בור. לפיכך, הוא והנשיא רודריגס, הנשיא הנבחר קארדנאס וכל המנהיגים הצופים את פני העתיד, שמים את החינוך הציבורי בראש סדר העדיפות של המדינה. כולם מכירים בכך שגנרל קאייס הציב אתגר שיורד לשורשים של פתרון כל הבעיות של מחר כאשר הוא אמר: "אנחנו חייבים להיכנס לעובי הקורה ולקחת על עצמנו את עיצוב תודעת הילדות, תודעת הנעורים"[20].

שנותיו האחרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1941 מונה בנו של דניאלס, ג'ונתן, כעוזרו האישי של הנשיא רוזוולט. באותה עת התפטר דניאלס מתפקידו כנשיא ושב לקרוליינה הצפונית. שם הוא חידש את עבודתו כעורך ה-News and Observer והמשיך את סגנון העריכה גלוית הלב שלו. הוא פרסם זכרונות משנותיו בשירות הציבורי. בנוסף לספרו "הצי והאומה" (The Navy and the Nation), הוא כתב את "הצי שלנו במלחמה" (1922, Our Navy at War), "חיי וודרו וילסון" (1924, The Life of Woodrow Wilson) ו"עידן וילסון" (1944, The Wilson Era).

דניאלס ובנו ג'ונתן נסעו ברכבת שהובילה את גופתו של הנשיא רוזוולט מראלי ועד למקום קבורתו בביתו, ספרינגווד, שבהייד פארק, מדינת ניו יורק. השניים התלוו ברכבת בדרכה בחזרה לוושינגטון די. סי. בחברת אלמנתו של רוזוולט, אלינור רוזוולט והנשיא החדש הארי טרומן[21].

ג'וזפוס דניאלס נפטר בראלי ב-15 בינואר 1948 ונטמן בבית הקברות אוקווד שבעיר.

צי ארצות הברית הנציח אותו בקריאת משחתת על שמו שהייתה בשירות בשנים 19651994[22]. על שמו נקראו גם בית ספר בראלי ואולם בקמפוס של אוניברסיטת המדינה של קרוליינה הצפונית. ביתו בראלי הוכרז כאתר היסטורי לאומי והוא כיום משמש כמשכן ללשכת הבונים החופשיים[23].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'וזפוס דניאלס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ North Carolina-- Mucho Importante, DownWithTyranny, TUESDAY, JULY 16, 2019.
  2. ^ "Negro Rule," Raleigh News and Observer, July 4, 1900
  3. ^ Rob Christensen, The Paradox of Tar Heel Politics: The Personalities, Elections, and Events That Shaped Modern North Carolina, New Preface, Univ of North Carolina Press, 2010, p. 18.
  4. ^ 1898 Wilmington Race Riot Commission (2006). "1898 Wilmington race riot report". Research Branch, Office of Archives and History, North Carolina Department of Natural and Cultural Resources, p. 5.
  5. ^ 1 2 1898 Wilmington Race Riot Commission (2006). "1898 Wilmington race riot report". Research Branch, Office of Archives and History, North Carolina Department of Natural and Cultural Resources, p. 61.
  6. ^ 1 2 Case, Steven (2009). "Josephus Daniels". NCPedia.
  7. ^ David Purtell, Raleigh News & Observer parent files for bankruptcy, Triangle Business Journa, Feb 13, 2020.
  8. ^ Alan Dawley (28 November 2013). Changing the World: American Progressives in War and Revolution: American Progressives in War and Revolution. Princeton University Press. p. 121
  9. ^ Haugen, Brenda. (2006). Franklin Delano Roosevelt, p. 42.
  10. ^ Howeth: Chapter XXVII. 1963.
  11. ^ General Order 99 (Prohibition in the Navy) 1 June 1914, Naval History and Heritage Command.
  12. ^ "A Hundred Years Dry: The U.S. Navy's End of Alcohol at Sea," Staff of the United States Naval Institute, USNI News, internet website
  13. ^ ^ Stanonis, Anthony. (1997). "An Old House in the Quarter: Vice in the Vieux Carré of the 1930s." Archived 2007-02-20 at the Wayback Machine Loyola University New Orleans History Writing Award.
  14. ^ "Observance of the Sabbath Day". history.navy.mil.
  15. ^ Scott, Lloyd N. (2002). Naval Consulting Board of the United States, pp. 286-288.
  16. ^ United States. Office of the Chief of Naval Operations, United States Naval Aviation, 1910-60, The University of Minnesota, 1960, p. 8.
  17. ^ "FDR’s Dark Anti-Gay Legacy in Newport" by Arielle Confino, GoLocalProv, September 29, 2014
  18. ^ Dent, David W. (1995). U.S.-Latin American Policymaking: A Reference Handbook, p. 313.
  19. ^ Julio Moreno, Yankee Don't Go Home!: Mexican Nationalism, American Business Culture, and the Shaping of Modern Mexico, 1920-1950, UNC Press Books, 2004, pp. 52-53.
  20. ^ Congressional Record: Proceedings and Debates of the Congress, U.S. Government Printing Office, 1935, pp. 1860-1861.
  21. ^ Patrick Coffey, American Arsenal: A Century of Waging War, Oxford University Press, 2013.
  22. ^ USS JOSEPHUS DANIELS (DLG/CG 27) - NavSource Online: Cruiser Photo Archive
  23. ^ "National Historic Landmarks Program (NHL)". 2007-08-22. Archived from the original on 2007-08-22.