ג'ון ויקרס
 | |
| לידה |
29 באוקטובר 1926 פרינס אלברט, קנדה  |
|---|---|
| פטירה |
10 ביולי 2015 (בגיל 88) אונטריו, קנדה |
| מוקד פעילות |
 קנדה |
| מקום לימודים |
הקונסרבטוריון של מוסקבה, הקונסרבטוריון המלכותי למוזיקה |
| סוגה |
אופרה |
| סוג קול |
טנור הירואי |
| חברת תקליטים |
RCA ויקטור, דויטשה גרמופון, EMI, פיליפס רקורדס |
| פרסים והוקרה |
|
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
ג'ונתן סטיוארט ויקרס (באנגלית: Jonathan Stewart Vickers; 29 באוקטובר 1926 - 10 ביולי 2015), הידוע בשם הבמה שלו "ג'ון ויקרס", היה "טנור גיבור" (heldentenor) קנדי.
חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקרס נולד בעיר הנסיך אלברט בססקצ'ואן שבקנדה, כשישי בין שמונת הילדים במשפחתו. בשנת 1950 קיבל מלגה ללימודי אופרה בקונסרבטוריון המלכותי למוזיקה בטורונטו. בשנת 1957 הצטרף ויקרס ללהקת בית האופרה המלכותי, קובנט גארדן בלונדון. בשנת 1960 הצטרף למטרופוליטן אופרה. הוא זכה לפרסום בינלאומי הודות לקשת רחבה של תפקידים גרמניים, צרפתיים ואיטלקיים. קולו האדיר, רב-ההיקף של ויקרס והטכניקה היציבה שלו ענו על הדרישות לרבים מתפקידים אלה. גם הנוכחות הבימתית המרשימה שלו ואפיוני הדמויות השקולים והמושקעים שלו זכו להערכה גבוהה.[1]
ב-1968 היה לחבר ב"מסדר של קנדה". ובשנת 1998 קיבל את פרס אמנויות הבמה של המושל הכללי על מפעל חיים באמנות, אות הכבוד הגבוה ביותר של קנדה בתחום אמנויות הבמה.[2]
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקרס למד אצל הבריטון ג'ורג' למברט בקונסרבטוריון המלכותי למוזיקה[3] ושר כזמר מקצועי בקנדה מראשית עד אמצע שנות ה-50'. הקריירה הבינלאומית שלו החלה בתפקיד "ריקרדו" בנשף מסכות של ורדי בקובנט גארדן בשנת 1957. הוא המשיך להופיע שם עד שנות ה-80' והטביע את חותמו על תפקידי "אניאס" ב"הטרויאנים" של ברליוז, "רדמס" באאידה, "דון קרלוס" של ורדי, "שמשון" של הנדל, "פלורסטן" בפידליו של בטהובן, "טריסטן" בטריסטן ואיזולדה של וגנר, "קניו" בליצנים של רוג'רו ליאונקוואלו והתפקיד הראשי ב"פיטר גריימס" של בריטן.
הופעת הבכורה של ויקרס בפסטיבל ביירוית הייתה ב-1958, בתפקיד "זיגמונד" בוולקירה. בשנת 1964 שר שם את פרסיפל. מגעים שהתקיימו בהמשך עם וילנד וגנר באשר להופעות בתפקיד "זיגפריד" בדמדומי האלים נפסקו עם מות וילנד בשנת 1966. תפקידו הראשון של ויקרס במטרופוליטן אופרה בשנת 1960 היה "קניו" בליצנים.[4] הוא שר במטרופוליטן במשך 22 עונות ב-280 הופעות של 17 תפקידים, בהם "פלורסטן" בפידליו, "זיגמונד" בוולקירה, "דון חוסה" בכרמן של ביזה, "רדמס" באאידה, "אריק" בהולנדי המעופף של וגנר, "הרמן" במלכת העלה של צ'ייקובסקי, "שמשון" הן באורטוריה של הנדל והן באופרה שמשון ודלילה של קאמי סן-סנס, כ"אותלו" באותלו וכ"דון אלווארו" בכוחו של גורל, שתיהן של ורדי, ב"פיטר גריימס" של בריטן, בטריסטן ואיזולדה, כ"לאצה" ב"ינופה" של לאוש יאנאצ'ק, "ואשק" ב"הכלה המכורה" של בדז'יך סמטנה, ו"פרסיפל" של וגנר. הופעת הפרידה שלו התקיימה בשנת 1987.
ג'ון ויקרס הופיע בפסטיבל ישראל, ביולי 1972 בשמשון ודלילה של קאמי סן-סנס, בניצוח זובין מהטה[5] וביולי 1977, באופרה פידליו, שוב בניצוח זובין מהטה.[6]
ויקרס היה מתוכנן לשיר בטנהויזר בקובנט גארדן בסוף שנות ה-70', אך ביטל את השתתפותו בטענה, שאיננו יכול להזדהות עם אופי הדמות,[7] וכי האופרה עצמה היא כפירה מעצם היותה.[8] ויקרס שר את נירון ב"הכתרת פופיאה" של מונטוורדי באופרה של פריז ואת אלווארו בכוחו של גורל במטרופוליטן אופרה (1975). תפקידיו כללו גם את דון קרלוס, אנדרה שנייה, "הרולד" ב"סלומה" של ריכרד שטראוס, "יאזון" במדאה (עם מריה קאלאס בתפקיד הראשי), "פוליאונה" בנורמה של בליני ותפקידים נדירים בהשמעה כגון "צ'ליני" בבנוונוטו צ'ליני של ברליוז,[9] ו"סרגיי" ב"ליידי מקבת ממחוז מצנסק" של שוסטקוביץ'.
מבקרים רבים ציינו לשבח את פרשנותו לאותלו של ורדי,[10] שאותו הקליט פעמיים: ב-1960 עם טוליו סראפין וב-1973 עם הרברט פון קאראיין. לוויקרס הייתה גם היסטוריה ארוכה של שיתוף פעולה עם הפסנתרן האמריקאי ריצ'רד וויטאץ'
ויקרס שר גם ב"משכן" האופרה האיטלקית, לה סקאלה במילאנו, ובבתי אופרה חשובים אחרים כמו האופרה הלירית של שיקגו, האופרה של סן פרנסיסקו, האופרה של וינה ובפסטיבל זלצבורג. הוא פרש מן השירה בשנת 1988.[11]
הקלטות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בין הקלטותיו החשובות של ויקרס "טריסטן ואיזולדה" בשנת 1972, בניצוח קאראיין, "הטרויאנים" של ברליוז (בתפקיד אניאס), עם קולין דייוויס, בשנת 1969, והקלטה אגדית ושנויה במחלוקת משנת 1959 של משיח מאת הנדל, עם תומאס ביצ'ם.[12][13]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ג'ון ויקרס, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
ג'ון ויקרס, באתר AllMusic (באנגלית)
ג'ון ויקרס, באתר MusicBrainz (באנגלית)
ג'ון ויקרס, באתר Yandex.Music (ברוסית)
ג'ון ויקרס, באתר Discogs (באנגלית)
ג'ון ויקרס, באתר בילבורד (באנגלית)- פסטיבל ישראל, ג'ון ויקרס בפידליו, דבר, 1 ביולי 1977
- מרים בר, "שמשון ודלילה" בפסטיבל ישראל 1972, דבר, 19 ביולי 1972
- ג'ון ויקרס, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
.svg){kind=logo}
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ =http://www.telegraph.co.uk/news/obituaries/11734490/Jon-Vickers-tenor-obituary.html הספד לג'ון ויקרס בעיתון הטלגרף, הבריטי, 14 ביולי 2015
- ^ http://ggpaa.ca/award-recipients/1998/vickers-jon.aspx קרן המושל הכללי לאמנויות הבמה, ביוגרפיה של ג'ון ויקרס
- ^ Jon Vickers (in German) Bayreuth Festival סגל פסטיבל ביירוית (בגרמנית)
- ^ http://www.metopera.org/News-Flash1/News-Flash/Remembering-Jon-Vickers-19262015 "זוכרים את ג'ון ויקרס" 2015-01926, מטרופוליטן אופרה
- ^ מיכאל אוהד, "הפילהרמונית", עמ' 263
- ^ מיכאל אוהד, "הפילהרמונית", עמ' 273
- ^ http://tpr.org/post/farewell-canadian-born-tenor-jon-vickers ג'ון בייקר, רדיו טקסס, "פרידה מהטנור הקנדי ג'ון ויקרס"
- ^ =http://www.broadstreetreview.com/dance/tannhaeuser_blasphemy_or_piety סטיב כהן, ברודסטריט רביו, "טנהויזר: כפירה או יראת-שמים", 1 בינואר 2011
- ^ https://www.nytimes.com/1983/05/10/arts/music-berlioz-s-cellini.html דונה הנהאן, Music: "צ'ליני של ברליוז" 10 במאי 1983
- ^ http://chicagoclassicalreview.com/2009/08/vickers-moor-revisited-and-domingos-otello-farewell Chicago Classical Review (August 2009) שיקגו קלאסיקל רביו (אוגוסט 2009)
- ^ https://www.nytimes.com/2015/07/13/arts/music/jon-vickers-opera-star-known-for-his-raw-power-and-intensity-dies-at-88.html הניו יורק טיימס, "ג'ון ויקרס, כוכב האופרה שנודע בכוחו ובעוצמת שירתו, מת בגיל 88. 12 ביולי 2015
- ^ http://www.classical.net/~music/recs/reviews/a/arc23631a.php קלאסיקל.נט
- ^ https://www.theguardian.com/music/2015/jul/12/jon-vickers הגרדיאן 12 ביולי 2015, הספד לג'ון ויקרס