ג'ון מאריי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'ון מאריי
John Murray
לידה 3 במרץ 1841
אונטריו, קנדה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 16 במרץ 1914 (בגיל 73)
Kirkliston, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי אוקיינוגרפיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית קברות דין עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
פרסים והוקרה
  • עמית החברה המלכותית (1896)
  • מדליית אלכסנדר פון הומבולדט (1893)
  • מדליית קלארק (1900)
  • המדליה הגאוגרפית ע"ש קולום (1899)
  • פרס מקדוגול בריסביין (1884)
  • מדליית המייסדים (1895)
  • המדליה המלכותית (1895)
  • מדליית וגה (1912)
  • אביר מפקד במסדר האמבט (1898)
  • עמית החברה המלכותית של אדינבורו
  • אות מסדר ההצטיינות במדעים ואמנויות של גרמניה
  • מדליית ליווינגסטון עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים ג'ון צ'לנג'ר מארי עריכת הנתון בוויקינתונים
תרומות עיקריות
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סר ג'ון מארייאנגלית: Sir John Murray;‏ 3 במרץ 1841 - 16 במרץ 1914) היה אוקיינוגרף, ביולוג ימי ולימונולוג סקוטי, חלוץ במחקרי. הוא נחשב לאבי האוקיינוגרפיה המודרנית. מאריי היה חבר בחברה המלכותית של לונדון ובחברה המלכותית של אדינבורו ונשא בתואר אביר מסדר המרחץ הבריטי.

קברו של סר ג'ון מאריי

ילדות, נעורים ולימודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאריי נולד בקובורג שבאונטריו, מערב קנדה, בנם השני של אליזבת מקפארלן ורוברט מאריי, רואה חשבון. הוריו היגרו מסקוטלנד לאונטריו בסביבות 1834. הוא למד בלונדון (אונטריו) ואחר בקובורג. בשנת 1858, בן שבע-עשרה, חזר לסקוטלנד לחיות בבית סבו, ג'ון מקפארלן, ולהמשיך בלימודים בסטירלינג. בשנת 1864 נרשם ללימודי רפואה באוניברסיטת אדינבורו, אך לא השלים את לימודיו שם ולא קיבל תואר.[1]

בשנת 1868 עלה על ספינה של ציידי לווייתנים, "יאן מאיין", כרופא הספינה. בהפלגה זו ביקר בשפיצברגן ובאי יאן מאיין. במהלך המסע בן שבעת החודשים אסף דגימות בעלי חיים ימיים ותיעד זרמים, תנועות קרח ושינויי מזג אוויר באוקיינוס.

בשובו לאדינבורו נרשם מחדש לאוניברסיטה להשלים את לימודיו (1872-1868) בגאולוגיה בהנחיית סר ארצ'יבלד גייקי; כמו כן עבד עם הפיזיקאי פיטר גאתרי טייט במחקר ופיתוח של מכשירים ימיים.

בשנת 1872 סייע מאריי בהתקנת מכשיר מדעי למשלחת צ'אלנג'ר בהנחיית המדען הראשי של המשלחת, צ'ארלס ויוויל תומסון. כשהתפנתה משרה במשלחת, הצטרף מאריי לסגל כחוקר טבע. במהלך ארבע שנות המסע, סייע מאריי בחקר האוקיינוסים כולל איסוף דגימות ימיות, עריכת תצפיות ורישומן ושיכלול מכשירים ימיים. אחרי המשלחת מונה מאריי לעוזר ראשי במשרדי צ'אלנג'ר באדינבורו, שם עסק בטיפול וארגון האוסף. אחרי מות תומפסון בשנת 1882 התמנה למנהל המשרד ובשנת 1896 פרסם את ה"דין וחשבון על התוצאות המדעיות של מסע אוניית הוד מלכותה צ'אלנג'ר", עבודה שהקיפה יותר מ-50 כרכים של דו"חות.

מאריי שינה את שם ביתו, בדרך בוזוול בצפון אדינבורו, ל"מעון צ'אלנג'ר" כהוקרה למשלחת.[2] כיום שוכן בבית הוספיס סט. קולומבה.

מעבדה ימית, גרנטון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1884[3]הקים מאריי את המעבדה הימית בגרנטון, אדינבורו, הראשונה בסוגה בממלכה המאוחדת. בשנת 1894 הועברה המעבדה למילפורט, באי קומברה בשפך נהר קלייד, והייתה לתחנה האוניברסיטאית לביולוגיה ימית במילפורט, מבשרת החברה הסקוטית למדע ימי בארגייל וביוט.

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כף מאריי והאי מארי בארץ גרהאם שבאנטארקטיקה נקראים על שמו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'ון מאריי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ http://www.oxforddnb.com/view/article מילון אוקספורד לביוגרפיה לאומית
  2. ^ מדריך הדואר של אדינבורו וליית 1906-1905
  3. ^ http://www.scottish-places.info/features/featurefirst10042.html Overview of Dunstaffnage ik Marine Laboratory