גאורגיוס יאקובידיס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
גאורגיוס יאקובידיס
Γεώργιος Ιακωβίδης
לידה 11 בינואר 1853
חידירה לסבו, יוון עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 13 בדצמבר 1932 (בגיל 79)
אתונה, ממלכת יוון עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
  • Evangelical School of Smyrna
  • Athens School of Fine Arts
  • האקדמיה לאמנות יפה, מינכן עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום יצירה ציור עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם באמנות נטורליזם עריכת הנתון בוויקינתונים
הושפע על ידי Nikiforos Lytras עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות ידועות הצעדים הראשונים עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Michel Iakovidis עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גאורגיוס יאקובידיסיוונית Γεώργιος Ιακωβίδης, בגרמנית: Georgios (Georg) Jakobides11 בינואר 1853 חידירה לסבו – 13 בדצמבר 1932 אתונה) היה צייר יווני ואחד מנציגיה החשובים של התנועה האמנותית היוונית של "אסכולת מינכן". הוא ייסד וניהל את הגלריה הלאומית (פינקוטק) של יוון באתונה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנותיו המוקדמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בכפר חידירה לסבו, המשתייך בימינו לעיר ארסוס-אנתיסה, באי לסבוס, אז "מידילי" באימפריה העות'מאנית. בגיל 13 עבר לגור אצל דודו שעבד בתחום האדריכלות בסמירנה. הוא למד ב"בית הספר האוואנגלי" היווני בסמירנה ובמקביל עבד כדי להתפרנס. בנעוריו התעניין באמנויות ובמיוחד בפיסול בעץ. בשנת 1868 חי יחד עם דודו במשך שנתיים בעיר מנמני ובשנת 1870 בעזרת סבסוד מצידו של מיכאליס חאדזילוקאס, סוחר עצים ושותף של דודו, נסע ליוון, על מנת ללמוד בבית הספר לאמנויות באתונה.

למד באתונה בין השנים 1876-1870, בין היתר פיסול אצל לאונידס דרוסיס וציור אצל ניקיפורוס ליטרס. במרוצת הזמן בלט כישרונו כצייר וסיים את לימודיו בהצטיינות במרץ 1877.

במינכן[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנכד האהוב של סבא, 1890

בנובמבר 1877 נסע במימון מלגה מטעם הממלכה היוונית כדי להמשיך את לימודיו באקדמיה לאמנויות במינכן. מוריו שם היו קרל תאודור פון פילוטי, לודוויג פון לפץ, וילהלם פון לינדשמידט וגבריאל פון מאקס. עם תום לימודיו בשנת 1883, נשאר במינכן עוד 17 שנה בהן עבד בסטודיו שהקים ופתח בית ספר לציור לבנות שפעל עד שנת 1898. צייר במיוחד סצנות מיתולוגיות, ציורי ז'אנר, פנים של בתים, ציורי טבע דומם, פרחים, ודיוקנאות. יצירתו הושפעה על ידי הריאליזם האקדמי הגרמני. הפך לאחד האמנים המצליחים בבירת בוואריה ומכר את עבודותיו במחירים גבוהים. נודע במיוחד בציורי ילדים שמחים, אותם הפסיק לצייר אחרי מותה המוקדם של אשתו, אגלה, בשנת 1889.

בחזרה ליוון[עריכת קוד מקור | עריכה]

קונצרט הילדים

בשנת 1900 הוזמן על ידי ממשלת יוון לשוב לאתונה כדי לארגן בה ולנהל את הגלריה (פינקותק) הלאומית היוונית. בשנת 1904 אחרי מותו של ניקיפורוס ליטרס, לימד ללא שכר במשך 25 שנה את מקצוע הציור בשמן בבית הספר לאמנויות של אתונה. גישתו האמנותית נשארה שמרנית. הוא התנגד למגמות חדשניות, לרבות האימפרסיוניזם והאקספרסיוניזם, אך עם זאת עודד את האמנים הצעירים לפתח את דרכם האמנותית האינדיבידואלית. יאקובידס היה מקורב לחברה הגבוהה המקומית ולמשפחת המלוכה ובמיוחד לנסיך ניקולאוס, שהיה חובב אומנויות. יאקובידיס צייר שורה של דיוקנאות רשמיים של יוונים חשובים, כולל תמונת המלכה סופיה של יוון.

בשנת 1910 כשבית הספר לאמנויות נפרד ממסגרת המכון הפוליטכני הלאומי, נתבקש יאקובידיס לעמוד בראשו. בשנת 1918 העביר את ניהול הגלריה הלאומית לזכריאס פאפאנדוניו. בשנת 1926 נבחר האמן לאחד משלושים ושמונה חברי האקדמיה היוונית של אתונה, שהוקמה זה עתה. כעבור 4 שנים, ב-1930 עזב את ניהול בית הספר לאמנויות ונשאר כ"רקטור לשם כבוד" של המוסד.

יאקובידיס נפטר באתונה בשנת 1932, לפני שלמלאו לו 80.

יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהתחלת דרכו יצירתו הושפעה מאסכולה האקדמית של מינכן, שנודעה בקומפוזיציה וברישום המוקפדים שלה[1]. עם הזמן התמחה במיוחד בציורי ז'אנר המתארים את חיי היום יום, תוך דגש על סצנות ילדים.

יצירותיו, כמאתיים במספר, נמצאות בגלריה הלאומית של אתונה, באוספים פרטיים ובמוזיאונים וגלריות לאמנות ברחבי העולם, כולל בגרמניה ובמכון האמנות של שיקגו. בנו של הצייר, השחקן מיכאליס יאקובידיס תרם בשנת 1951 למוזיאון הלאומי לציור, את פנקסו האישי של אביו שכלל רשימה כרונולוגית של עבודותיו בין השנים 1878 - 1919.

יאקובידס בשנת 1927

כמה מציוריו המובחרים:

  • 1876 : נערה
  • 1880 : ילדה ממגארה
  • 1881 : דיוקן של אשה צעירה - נמצאת באוסף הפרלמנט באתונה.
  • 1883 : הנכד השובב של סבתא
  • 1884 : הנכד השובב של סבא.
  • 1886 : מסריקים את הנכדה.
  • בערך 1889: הצעדים הראשונים, במוזיאון אוורוף, במצובו.
  • 1890 : הנכד האהוב של סבא.
  • 1893 :
    • הצעדים הראשונים.
    • הנכד האהוב של סבתא.
  • 1895 : קו-קו !.
  • 1898 :
    • המקלחת הקרה.
    • מגש פירות.
  • 1900 : קונצרט הילדים, בפינקוטק של אתונה.
  • 1910 : דיוקן המלך גאורגיוס הראשון.
  • 1915 :
    • דיוקן של סופיה, נסיכת פרוסיה, במוזיאון אוורף במצובו
    • דיוקן המלכה אולגה.
    • הדיוקן של פבלוס מלאס, במוזיאון ההיסטורי הלאומי באתונה
  • תמונה של פבלוס מלאס במדים.
  • תמונתו של דמטריוס קאלאפותאקיס.
  • תמונת השר אלכסנדרוס קונדוסטבלוס.
  • קונצרט הילדים, הגרסה ה-21

פרסים ואותות כבוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בנובמבר 2005 אורגנה בפינקוטק של אתונה תערוכה גדולה לזכרו.

מקורות אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Constantin Prut Dicţionar de artă modernă, Bucureşti, Albatros, 1982 (ברומנית)

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Constantin Prut עמוד 200
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גאורגיוס יאקובידיס בוויקישיתוף