גדעון שוחט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גדעון "גדע" שוחט
משלחת של ארבעה קצינים שנשלחו על ידי בן-גוריון לאיסוף כספים בארצות הברית. משמאל לימין - עזר ויצמן, יוסי הראל, נחמן קרני וגדעון שוחט (גדע) - 1956
משלחת של ארבעה קצינים שנשלחו על ידי בן-גוריון לאיסוף כספים בארצות הברית. משמאל לימין - עזר ויצמן, יוסי הראל, נחמן קרני וגדעון שוחט (גדע) - 1956
לידה 26 בדצמבר 1912
חיפה, האימפריה העות'מאנית האימפריה העות'מאניתהאימפריה העות'מאנית
התאבד 19 בדצמבר 1966 (בגיל 53)
הרצליה, ישראל ישראלישראל
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
כינוי גדע
השתייכות צבא הגנה לישראל
דרגה אלוף-משנה (אוויר) אל"ם
תפקידים בשירות
טייס קרב, מפקד בית הספר לטיסה, מפקד טייסת
פעולות ומבצעים
מלחמת העצמאות  מלחמת העצמאות
מבצע קדש  מבצע קדש
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גדעון "גדע" שוחט (26 בדצמבר 1912, חיפה19 בדצמבר 1966, תל אביב) היה טייס בחיל האוויר הבריטי, אל"ם בצה"ל, ממקימי חיל האוויר הישראלי בו שירת כטייס תובלה, שגריר ישראל במדינות אפריקה, בנם של ישראל ומניה שוחט ואביה של אלונה איינשטיין (אשתו של אריק איינשטיין).

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נעוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

גדעון נולד בחיפה ב-1912[1]. היה בנם הבכור של מניה וישראל שוחט ואח לענה (ענת) שוחט[2]. למד בבית הספר מקס פיין. לאחר מלחמת העולם הראשונה ועם תחילת המנדט הבריטי עברה המשפחה לגור בכפר גלעדי. ההורים שהתמסרו לפעילות הציבורית הזניחו את חובותיהם המשפחתיות[3] והילד גדל במסגרת מערכת החינוך המשותף של הקיבוץ אך ללא בית חם. בשלב מסוים אף הצטרף לחברת הילדים של בית אלפא[4].

קורסי טיס מוקדמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופת לימודיו ב"מקס פיין" המליץ מנהל בית הספר, משה פלדשטיין, שיצטרף לקורס דאייה. ב-1937 החל קורס דאונים שלב א'[5]. בשנים 1938 ו-1939 הוסמך שוחט לדאייה שלבים ב' וג'.

ב-1940 התחיל שוחט קורס טיס אזרחי, על מטוסי בוכנה, בשדה התעופה לוד (כיום נמל התעופה בן-גוריון), והוסמך ב-1941.

השירות בחיל האוויר הבריטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1941 התנדב שוחט לצבא הבריטי ונשלח לאסמרה באריתריאה לעבוד כחרט-מכונאי אבל אחרי מספר חודשים חזר לארץ[6].

ב-1943 סיים קורס טיס ברודזיה (מ-1980 שונה שמה לזימבבואה)[7] ושירת במצרים כטייס של חיל האוויר הבריטי. לקראת סוף המלחמה נשלח שוחט לקאראצ'י שבהודו, שם שירת כמפקד מפציץ מסוג ליברייטור[8].

השירות במוסד לעלייה ב'[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1946 שירת במוסד לעלייה ב' וסייע בהכנה ושילוח ספינות מעפילים מצרפת ואיטליה לארץ ישראל. בין הספינות שסייע בשליחתן ניתן למנות את שיבת ציון, עצמאות, גאולה, תיאודור הרצל, יהודה הלוי, חיים ארלוזורוב ועוד.

השירות בחיל האוויר הישראלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1948 הצטרף לחיל האוויר לטייסת התובלה 103 (המכונה גם "טייסת הפילים"). עבר קורס טיס בצ'כיה[9] והיה מעורב במבצע ולווטה, להבאת מטוסים מאירופה לישראל, בו שימש כמקשר בין משלחת הטייסים בצ'כוסלובקיה לבין הארץ.

ב-1950, לאחר שסיים קורס מג"דים צה"לי[10], מונה למדריך ראשי בקורס טיס ובאותה שנה מונה למפקד בית הספר לטיסה (שירת בתפקיד זה עד 1951).

ב-1953 נשלח ללמוד באוניברסיטה האווירית של חיל־האוויר האמריקני באלבמה ובבית הספר למודיעין בדנוור, קולורדו.

בשלבים מאוחרים יותר שימש כראש מחלקת שלישות בחיל אוויר וכמפקד בית הספר הטכני של חיל האוויר.

השירות במשרד החוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1962 הושאל על ידי צה"ל למשרד החוץ ונשלח למספר תפקידים רשמיים במדינות אפריקה (שירת כשליח בדאר א-סלאם שבטנזניה, כשגריר במלאווי ועוד).

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שוחט נישא למלכה בכפר גלעדי, ושם גם נולדו להם שתי בנותיהם. בתקופת מלחמת העולם השנייה התגייסו שני בני הזוג לצבא הבריטי, והילדים גודלו על ידי משפחות מאמצות מהקיבוץ. לאחר חזרתם מהמלחמה התגרשו בני הזוג ועזבו את הקיבוץ. ב 1955 נישא בשנית, לקלייר לבית ברקליי. נולדה להם בת אחת.

ב-1966, זמן לא רב אחרי חזרתו משליחות באפריקה, התאבד שוחט ביריית אקדח על חוף הים בקרבת ביתו בהרצליה פיתוח[11]. הובא לקבורה בטקס צבאי בבית הקברות הצבאי קריית שאול[12].

בתו אלונה נישאה לאריק איינשטיין, ובהמשך התגרשה וחזרה בתשובה. בתו השנייה יעל מתגוררת באוסטרליה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נטען שהשם גדעון נבחר על ידי הקיבוץ
  2. ^ ענה נולדה בבורסה שבטורקיה בתקופה בה הוגלו הוריה מארץ ישראל
  3. ^ ראו מאמרו של מוטי גולני מניה: עליתה הקצרה ונפילתה הארוכה עמודים 8-9
  4. ^ ראו את סיפורה של נירה אשל באתר הסתדרות המורים
  5. ^ מדריך הקבוצה היה יצחק הננסון (איצה)
  6. ^ למתנדבים בעלי רישיון טיסה הבטיחו הבריטים שיעברו ממסלול מכונאות למסלול טיסה אך ההבטחה לא קויימה
  7. ^ בוגרים נוספים של קורס זה היו דן טולקובסקי, אהרון רמז, אדם שתקאי, בנימין בונה (בוניסלבסקי), מודי אלון, עזר ויצמן, יצחק סלע, גדעון אלרום ויריב שיינבאום
  8. ^ עזר ויצמן, לך שמים לך ארץ, ספרית מעריב, 1975, עמוד 40
  9. ^ הקורס התקיים מ-4 בספטמבר 1948 עד 26 בנובמבר 1948
  10. ^ מפקד הקורס היה יצחק רבין
  11. ^ קיימות מספר גרסאות לגורם להתאבדות. במכתב שהשאיר אחריו הסביר שעשה את המעשה על רקע של דיכאון
  12. ^ מעריב, התאבד אל"מ גדעון שוחט, באתר ארכיון הספריה הלאומית, ‏19 בדצמבר 1966