גלעד (קיבוץ)
 מגדל המים בקצה המדשאה המרכזית
| |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | הצפון |
| מועצה אזורית | מגידו |
| גובה ממוצע[1] | 185 מטר |
| תאריך ייסוד | 1945 |
| תנועה מיישבת | התנועה הקיבוצית |
| סוג יישוב | קיבוץ |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1] | |
| - אוכלוסייה | 491 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | -1.2% בשנה |
(למפת הכרמל רגילה)   גלעד (אבן יצחק)  | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019[2] |
3 מתוך 10 |
גַּלְעֵד, או בשמו הקודם אֶבֶן יִצְחָק, הוא קיבוץ המשתייך לתנועה הקיבוצית (תק"ץ) ברמת מנשה, בתחום השיפוט של המועצה האזורית מגידו והוא הדרומי ביותר בתחום השיפוט של מועצה זו. גלעד ממוקם בין ואדי עארה ליקנעם עילית, במרחק של כ-4 ק"מ דרומית לקיבוץ דליה. שטחיו החקלאיים של הקיבוץ משתרעים על כ-14,500 דונם.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקיבוץ הוקם בשנת 1945 על ידי גרעין של חברי תנועת הבונים ותנועת החלוץ מגרמניה שנתארגן בשנת 1938 בהנהגתו של גיורא יוספטל (שהיה לחבר הקיבוץ, אשתו סנטה יוספטל שימשה כגזברית הקיבוץ בין השנים 1945–1952)[3]. בדצמבר 1939 הקימה קבוצה של 40 חברים, שהיו בהכשרה בגבעת חיים, את קבוצת "הגרעין רעננה" במחנה זמני בין רעננה לגבעת ח"ן. ב-11 מרץ 1945 עלתה הקבוצה להתיישבות, בסיוע תנועת הקיבוץ המאוחד, על גבעת טרשים כ-500 מטר מצפון מערב לכפר ח'ביזה[4]. בנובמבר 1945 נחנך כביש שחיבר את הקיבוץ לשאר יישובי אזור מגידו (אז הם נקראו אזור הרי אפרים)[5].
השם שנתנו לו המוסדות המיישבים הוא "אבן יצחק"[6] על שמו של יצחק אוכברג שהיה נדבן יהודי מדרום אפריקה שבתרומתו נקנו אדמות הקיבוצים גלעד ודליה בשטח של כ-6,500 דונם[7]. חברי הקיבוץ העדיפו את השם "גל עד" על שם חברי תנועת הבונים אשר נספו במלחמת העולם השנייה. מקודם נודע המקום בשם "הגרעין"[8]. ב-1946 קלט הקיבוץ קבוצה של ילדים מהולנד שהציל חסיד אומות העולם יופ וסטרויל. במרץ 1947 הוחל בנטיעת יער על שם וסטרויל בין קיבוץ דליה לקיבוץ גלעד[9][10].
חברי קיבוץ גלעד היו ביחסים טובים עם תושבי הכפרים הערבים באזור ובמלחמת העצמאות הגיעו להסכם אי התקפה. בתחילת מאי 1948 הזהירו את תושבי הכפר ח'ביזה מההתקפה צפויה של האצ"ל, לאחר ששומר השדות של גלעד, פגש סיור מקדים לפני מבצע של האצ"ל. תושבי הכפר ברחו והוא היה ריק בעת שנכבש על ידי האצ"ל ב-12 במאי 1948. חברי הקיבוץ סירבו לשתף פעולה במבצע עם האצ"ל לאחר פרשת דיר יאסין[11].
בשנת 2000 החליטה ועדת השמות הממשלתית על הסבת השם מאבן יצחק ל"גלעד, אבן יצחק" ולאחר מכן ל"גלעד (אבן יצחק)"[12].
כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקיבוץ שותף במפעל הפלסטיק "תמה" יחד עם קיבוץ משמר העמק. בשנת 1979 הוקמה בגלעד שלוחה של המפעל המייצרת רשתות פלסטיק[13]. בנוסף בבעלות הקיבוץ מפעל "ביוגל" למוצרי דיאגנוסטיקה וטרינרית. בנוסף מתפרנס הקיבוץ מענפים חקלאיים של רפת חלב, בקר לבשר, שדות, ומטעים.
אתרים בקיבוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]
בסמוך לקיבוץ נמצאת גבעת הרקפות שהיא יעד פופולרי למטיילים, יער פארק "אלוני תבור", וכן "גבעת אבן יצחק" - שהיא אנדרטה, חניון, מעין גלעד ומגדל שמירה משנת העלייה לקרקע[14]. גבעת הרקפות מכונה על ידי בני הקיבוץ "יער רגבים" כיוון שהוא ניטע בידי חברי גרעין קיבוץ רגבים במהלך מלחמת העצמאות, בטרם עברו למושב הקבע שלהם בסמוך[15].
בקיבוץ קיים מוזאון ארכאולוגי המציג ממצאים מהסביבה. המוזאון הוא המשכו של האוסף הפרטי של מיכאל מאיר, ארכאולוג חובב חבר הקיבוץ שנפטר בשנת 1999.
גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
-
אולם האכילה בחדר האוכל -
קטע מחזית חדר האוכל שתכננה האדריכלית ארנונה אקסלרוד -
חדר הזיכרון בעיצוב רולף (רודא) ריילינגר השוכן בקומה התחתונה בחדר האוכל -
מעיין סמוך לקיבוץ גלעד -
התיאטרון הפתוח בתכנון אדריכל שלמה גלעד שתוכנן כחלק ממכלול מבני התרבות של הקיבוץ -
בתי מגורים דו-קומתיים
הקמת הקיבוץ
-
יום העלייה לקרקע -
עלית קבוצת "הגרעין" לקרקע -
הקמת הצריף הראשון ביישוב -
שיחה בסיום יום העלייה לקרקע -
הקיבוץ בתחילת דרכו, שני צריפים ושלושה אוהלים -
שומר השדות של הקיבוץ
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אתר קיבוץ גלעד
- סיפור מקומי של קיבוץ גלעד - ארכיון קהלתי על גבי ציר זמן
- גלעד באתר הרשות לפיתוח הגליל
- גלעד באתר מועצה אזורית מגידו
- אבי שמידע והגר לישנר, מסלול רקפת, באתר ynet, 3 במרץ 2004
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^
הילו גלזר, ד"ר גיורא ומר יוספטל, באתר הארץ, 22 במרץ 2018
- ^ נקודה חדשה בהרי אפרים, דבר, 18 במרץ 1945
- ^ כביש חדש באיזור אפרים, דבר, 11 בנובמבר 1945
- ^ מפה, 1947, עם שם היישוב 'אבן יצחק אוכברג', באתר הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור
- ^ 10 יישובים חדשים בתש"ה, משמר, 19 בספטמבר 1945
- ^ ברכה חבס, על הפסגות, דבר, 31 במרץ 1947
- ^ לזכר יופ וסטרויל, דבר, 27 במרץ 1947
- ^ יער לזכר גבור המחתרת ההולנדית, הַבֹּקֶר, 27 בפברואר 1947
- ^ בין גלעד וחובייזה, דבר, 10 ביולי 1973
- ^ ילקוט פרסומים 5488 שבט תשסו 2006.
- ^ בהקמת מפעל ת.מ.ה. הושקעו 15 מיליון ל"י, דבר, 4 באוקטובר 1979
- ^ מנחם מרקוס, רמות מנשה - סקר נוף ומסלולי טיול הוצאת רשות שמורות הטבע, 1995, עמוד 13
- ^ יותם יעקבסון, גבעת הרקפות הלא-ביישניות, באתר גלובס, 25 בינואר 2006
| ||||||||||
