גרגור פון בוכמן
 | |
| לידה |
1 ביוני 1850 Nehatu, אסטוניה  |
|---|---|
| פטירה |
12 בפברואר 1930 (בגיל 79) ראטינגן, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה |
| מקום לימודים |
האקדמיה לאמנות של דיסלדורף |
| תחום יצירה |
ציור |
  | |
גרגור פון בוכמן ( בגרמנית: Gregor von Bochmann ; 20 במאי / 1 ביוני 1850 – 12 בפברואר 1930) היה צייר ושרטט גרמני-בלטי. למד באקדמיה לאמנות בדיסלדורף ואז התיישב בדיסלדורף.[1]
בוכמן היה פופולרי במהלך חייו בזכות השתתפותו הקבועה בתערוכות וביצירותיו המוקדמות המרהיבות. לאחר מותו ב־1930 וב־1951 ארגנו לו תערוכות זיכרון, אך לאחר מכן - מלבד הנוכחות הבלתי פוסקת של תמונותיו בסחר האמנות הבינלאומי, ההתעניינות בו מועטה, אך התחדשה בראשית המאה ה-21 נערכו תערוכות בדיסלדורף ובאסטוניה.[2]
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
גרגור פון בוכמן בילה את ילדותו באזורים הכפריים באסטוניה, שנשלטה אז על ידי רוסיה. יחד עם אביו, הוא נסע לעיתים קרובות ליבשה ושיפר את כישורי התצפית שלו בשלב מוקדם. בין השנים 1862 עד 1868 הוא למד בגימנסיה ברוואל (טאלין), שם המורה לציור תיאודור אלברט ספרינגל, שלמד בעצמו בדרזדן ודיסלדורף, הכיר בכישרונו האמנותי יוצא הדופן. בשנת 1868 הוא דאג לו למלגה ללימודים באקדמיה לאמנות בדיסלדורף.
לאחר מעבר מהיר בכיתת הבסיס באקדמיה, הוא למד בשיעור הנוף של אוסוולד אכנבאך במשך שישה חודשים בשנת 1869, [2] עד שעזב את האקדמיה. כבר בשנת 1871 ייסד בוכמן סטודיו משלו בדיסלדורף ובעקבות זאת ביצע כמה מסעות לימוד להולנד, בלגיה ואסטוניה, שסיפקו לו את המוטיבים לציוריו.
ב-22 באוגוסט 1877 הוא התחתן עם אמילי פואנסגן, בתו של יוליוס פואנסגן (1814–1880) ממשפחה תעשיינים ידועה בדיסלדורף. נולד להם בן אחד, הפסל גרגור פון בוכמן הצעיר.
בשלב מוקדם הוא השתתף בתערוכות אמנות חשובות (דיסלדורף, מינכן, וינה, דרזדן, ברלין, תערוכה עולמית בפריז בשנת 1878) וקיבל פרסים רבים. בנוסף למספר מדליות בתערוכות, קיבל מינוי לאקדמיה לאמנויות בברלין בשנת 1893. ב־13 ביולי 1899 הוא התקבל לאצולה הפרוסית כאשר הקיסר וילהלם השני. בוכמן אישר את תואר האצולה שלו.
בוכמן היה חבר הנהלה באיגוד האמנים הגרמני.
יצירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
עבודותיו העיקריות של בוכמן, שהיה גם שרטט וצייר בצבעי מים, כוללות: "השוק האסטוני" (בסביבות 1870), "הקוצרים" (אחרי 1870), "יום ראשון בכנסייה באסטוניה" (1874 ), "אסיף תפוחי אדמה באסטוניה" (1876), "מספנה בדרום הולנד" (1878), "שוק הדגים ברוואל" (1886), " נטוש" (1904), "האוניות מגיעות" (1907), "דייגי המולים" (1918). כותב עליו היינץ פיטרס, בפתיחת תערוכת הזיכרון בדיסלדורף 1951:[3]
"ישנם בעיקר שני מוטיבים שעוברים כחוט השני דרך עבודתו של בוכמן: החיים הפופולריים של מולדתו האסטונית והמולת הדייגים בחוף הולנד. בוכמן מנסה שוב ושוב לעצב נושאים אלה בווריאציות אמנותיות, לפיה אהבתו חלה באותה מידה על הנוף כמו על הדמויות, שלעולם לא הופכות לאביזרים.
בזהירות רבה ועם המברשות המשובחות ביותר, מתוסף לעיתים פרט המודגש יתר על המידה להרכב המיושם היטב. על לוח הצבעים שלו יש לו ניואנסים צבעוניים מוכנים, המעניקים לדמויות פלסטיות ונופיו את עומק השמיים ואת המרחב המואר. בטיפול באור בוכמן הקדיש תשומת לב רבה, ומצב הרוח המיועד מושג באמצעות טיפול מבריק במשחק האור והצל, בניגוד לאימפרסיוניסטים, הממיסים את הצל הכהה בצבע.
בראשית דרכו בוכמן אהב ערכת צבעים חזקה, שלא פחות מכך זיכתה אותו במוניטין של 'שליטה ישנה'. בהתפתחות של כמעט שישה עשורים היצירה שלו מראה בבירור את השחרור מציור דקדקני מוקפד לתפיסת דימוי נדיבה יותר וצביעה...צבעי המים לבדם יספיקו כדי להציב אותו, בשורה הראשונה של בית הספר בדיסלדורף ולכבד אותו. "
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "Bochmann, Alexander Heinrich Gregor von", daten.digitale-sammlungen.de
- ^ Silke Köhn: Gregor von Bochmann 1850–1930. Sammler Journal, April 2009, pgs.72–79
- ^ Heinz Peters: Einführende Worte zur Gedächtnisausstellung im Kunstverein für die Rheinlande und Westfalen, Düsseldorf 1951