גרנוט רוהר
 | ||||
| רוהר עם נבחרת ניגריה במונדיאל 2018 | ||||
| מידע אישי | ||||
|---|---|---|---|---|
| לידה |
28 ביוני 1953 (בן 70) מנהיים שבגרמניה המערבית | |||
| גובה | 1.78 מטר | |||
| עמדה | בלם | |||
| מועדוני נוער | ||||
| ||||
| מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
| קבוצות כמאמן | ||||
| ||||
| * הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד | ||||
גרנוט רוהר (בגרמנית: Gernot Rohr, נולד ב-28 ביוני 1953 במנהיים שבגרמניה המערבית) הוא כדורגלן עבר גרמני ששיחק לאורך רוב הקריירה בבורדו הצרפתית בעמדת הבלם, וכיום מאמן.
קריירה ככדורגלן[עריכת קוד מקור | עריכה]
רוהר שיחק כנער במועדון VFL נקראו, ונחשב לכדורגלן מוכשר מאוד לגילו ואף שיחק בנבחרות הנוער של גרמניה ביחד עם שחקנים כמו רודולף קארגוס, מנפרד קאלץ ורונאלד וורם. כישרונו גרר התעניינות ממועדונים גדולים, ובשנת 1972 חתם בבאיירן מינכן מהבונדסליגה. רוהר לא הפך לשחקן משמעותי בבאיירן מינכן, סבל מפציעות רבות, וערך בסך הכל שש הופעות ליגה במשך שנתיים בהן שיחק בקבוצה. עם זאת, זכה רוהר עם באיירן מינכן בארבעה תארים: שתי אליפויות בונדסליגה, הגביע הגרמני וגביע אירופה לאלופות בשנת 1974. בדצמבר 1974 חתם רוהר בוולדהוף מנהיים, ששיחקה אז בבונדסליגה השנייה במחוז הדרומי. רוהר הפך בוולדהוף מנהיים לשחקן משמעותי יותר, ובקיץ 1975 חתם בקיקרז אופנבך מהבונדסליגה. בעונתו הראשונה בקבוצה, 1975/76, נשר רוהר עם קיקרז אופנבך לבונדסליגה השנייה. בעונתו השנייה בקבוצה, 1976/77, סיים רוהר עם קיקרז אופנבך במקום השלישי בבונדסליגה השנייה במחוז הדרומי, ולא הצליח להעפיל עם הקבוצה בחזרה לבונדסליגה.
בקיץ 1977 חתם רוהר בבורדו הצרפתית. רוהר השתלב היטב בבורדו, בה שיחק בקביעות במשך 12 עונות, לצד כוכבים גדולים כאלן ז'ירס, ז'אן טיגנה, ברנאר לקומב, מריוס טרזור ופטריק בטיסטון. הייתה זו תקופה מפוארת עבור המועדון הצרפתי ועבור רוהר, בה זכו בשלוש אליפויות ובשני גביעים. רוהר אף היה בתקופה מסוימת אחד ממספר כדורגלנים גרמניים שהגיעו לבורדו, כמו אובה ריינדרס, דיטר מילר וקספר ממרינג. רוהר ובורדו אף הצליחו באירופה והגיעו לשלבים הגבוהים של גביע אירופה לאלופות במספר עונות. רוהר אף קיבל אזרחות צרפתית בשנת 1982, אך הדבר לא סייע בידו להשתלב בנבחרת צרפת או בנבחרת גרמניה, וזאת על אף הצלחתו הגדולה בבורדו. בשנת 1989 פרש רוהר ממשחק פעיל.
קריירה כמאמן[עריכת קוד מקור | עריכה]
עם פרישתו ממשחק פעיל, קיבל רוהר מספר תפקידי אימון בבורדו בתחילת שנות ה-90. לאחר הפסקה של מספר שנים, חזר רוהר בשנת 1996 לאמן את בורדו, והגיע עמה עד לגמר גביע אופ"א 1996, שם הפסיד עם הקבוצה לבאיירן מינכן במפגש כפול, כשלשורותיו עמדו שחקנים כמו זינדין זידאן, ביצ'נטה ליזארזו וכריסטוף דוגארי. רוהר לא המשיך לאמן בבורדו אחרי העונה הזו, ובסוף העשור שימש כמנהל ספורטיבי באיינטרכט פרנקפורט לתקופה של מספר חודשים, ועזב בעקבות חילוקי דעות עם ההנהלה. בשנת 1999 החל רוהר לאמן את קרטיי הצרפתית, שם אימן עד לשנת 2000, ולאחר מכן חזר לבורדו, שם ניהל את אקדמיית הנוער.
בשנת 2002 חתם רוהר בניס מהליגה הצרפתית, כשהמועדון סבל מבעיות כלכליות קשות. רוהר הצליח לייצב בתחילה את המועדון והתמקם עמו בחלק העליון של הטבלה בשתי העונות הראשונות שלו במועדון. בעונתו השלישית במועדון הקבוצה נאבקה בתחתית, ורוהר פוטר מהמועדון על אף מחאות השחקנים. לאחר פיטוריו מניס, עבד רוהר תקופה קצרה ברד בול זלצבורג בהנהלה של מחלקת הנוער. בשנת 2005 חתם ביאנג בויז ברן השווייצרית, וסיים עמה במקום השלישי בליגה, שמוביל לגביע אופ"א. בתחילת עונת 2006/07 התפטר רוהר לאחר מספר תוצאות חלשות של הקבוצה. בהמשך אימן רוהר באז'אקסיו ששיחקה בליגת המשנה הצרפתית, ואחר כך באטואל דו סאהל התוניסאית, ממנה פוטר בשנת 2009 לאחר שסיים שלישי בליגה התוניסאית ולא השיג מקום בליגת האלופות האפריקאית. זמן קצר לאחר מכן מונה רוהר כמאמן נאנט ששיחקה אז בליגת המשנה הצרפתית, אך פוטר כעבור מספר חודשים.
בשנת 2010 מונה רוהר כמאמן נבחרת גבון במקום חברו אלן ז'ירס. רוהר השתתף עם נבחרת גבון בגביע אפריקה לאומות 2012 שנערך בגבון. רוהר וגבון סיימו את שלב הבתים עם תשע נקודות מלאות, והגיעו עד לרבע הגמר, שם הפסידו לנבחרת מאלי בבעיטות הכרעה. זמן קצר לאחר מכן, הסתיימה עבודתו של רוהר בנבחרת גבון, ובספטמבר 2012 מונה כמאמן נבחרת ניז'ר. רוהר השתתף עם נבחרת ניז'ר בגביע אפריקה לאומות 2013, אך נבחרתו סיימה את שלב הבתים במקום האחרון. בשנת 2014 התפטר רוהר מתפקידו בנבחרת ניז'ר עקב חוסר הצלחה. בתחילת 2015 מונה רוהר כמאמן נבחרת בורקינה פאסו, אך עזב את התפקיד בסוף 2015 בגין המצב הפוליטי המתוח במדינה.
באוגוסט 2016 מונה רוהר כמאמן נבחרת ניגריה. רוהר קצר הצלחה גדולה בנבחרת ניגריה, וצלח בקלילות את בית המוקדמות האחרון בטורניר מוקדמות מונדיאל 2018 באפריקה, על אף שבית זה נחשב כבית מוות, וכלל את נבחרות קמרון, אלג'יריה וזמביה, ועל כן הבטיח את מקומה של נבחרת ניגריה במונדיאל 2018.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרופיל, באתר Transfermarkt
- פרופיל, באתר Fussballdaten.de (בגרמנית)
- פרופיל, באתר Soccerway
- פרופיל, באתר WorldFootball.net
- פרופיל, באתר FootballDatabase.eu
- פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt
| נבחרת ניגריה – מונדיאל 2018 | ||
|---|---|---|
|
1 אזנווה • 2 אידובו • 3 אצ'יאג'ילה • 4 אנדידי • 5 טרוסט-אקונג • 6 באלוגון • 7 מוסא • 8 אטבו • 9 איגהלו • 10 מיקל • 11 מוזס • 12 עבדולאהי • 13 ואנקובו • 14 איהנאצ'ו • 15 אובי • 16 אקפיי • 17 אונאזי • 18 איוובי • 19 אוגו • 20 אווזיים • 21 אבואהי • 22 אומרו • 23 אוזוהו • מאמן: רוהר |
| |
| נבחרת ניגריה – גביע אפריקה לאומות 2019 (מקום שלישי) | ||
|---|---|---|
|
1 אזנווה • 2 איינה • 3 קולניס • 4 אנדידי • 5 טרוסט-אקונג • 6 באולגון • 7 מוסא • 8 אטבו • 9 איגהלו • 10 אובי מיקל • 11 אונייקורו • 12 עבדולחי • 13 צ'וקווזה • 14 אונואצ'ו • 15 סימון • 16 אקפיי • 17 קלאו • 18 איוובי • 19 אוגו • 20 אווזיים • 21 אוסימן • 22 אומרואו • 23 אוזוהו • מאמן: רוהר |
| |
