גיתית (כלי נגינה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף גתית)
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

גיתית היא מונח מוזיקלי המוזכר שלוש פעמים בתנ"ך, בכולן כחלק מכותרת של מזמורי תהילים, בהם כתוב "לַמְנַצֵּח עַל-הַגִּתִּית". (מזמורים ח', פ"א ופ"ד).

למשמעות המילה ניתנו שלושה פירושים[1][2]

  • יש המפרשים כי המדובר בכלי נגינה ממשפחת כלי המיתר, שנקרא על שם העיר גת, מקום מוצאו. פירוש זה זכה לפופולריות רבה, כפי שניתן להיווכח בכמה ערים ישראליות שנתנו מקום לרחוב בשם "הגתית" בתוך קבוצת רחובות הנושאים שמות כלי שיר. גם סמלהּ של מקהלת "גתית" חיפה (נוסדה ב-1981) מושתת על כלִי מיתר דמוי-נבל.
  • פירוש נוסף גורס כי המדובר בשיר-פועלים, המושר על ידי דורכי ענבים בגת.
  • פירוש שלישי גורס כי המדובר במזמורים שנועדו לשירה בבית המקדש על ידי משפחת הלווים מצאצאיו של עובד אדום הגתי.

גיתית בשירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורי צבי גרינברג, מזכיר בשירתו את כלי הנגינה - גיתית.

וּפָעָם בְּפַעַם מִתְעַלֶּה הָרֹן,
כְּמוֹ גִּתִּיֹּות רוֹטְטוֹת יוֹמָם וָלֵיל.

אצ"ג, אָדָם קוֹבֵעַ לוֹ פִּנָּה בַיְּקוּם[3]

הָיוּ גִּתִּיּוֹת בַּקַּיִץ. רָווּ יַיִן הָעֲרָבִים. שְׁחָקִים הָמוּ אֶל כַּפָּיִם: קָחוּנוּ מַאֲכָל אֱלֵי פִיּוֹת, כִּי כֹה חָרֶבוּ הַצַּוָּארוֹת מִנִּי רִנָּה תַּחַת שָׁמֶשׁ!
הָיוּ גִּתִּיּוֹת שֶׁנִּגְּנוּ עַל בִּרְכַּיִם פֱּרֶא-דָם-לַן. וַיְהִי לַיִל רַךְ לִנְגִיעָה, כְּמוֹ עַל נִימִים הָעֲרוּכִים.
הָיוּ גִּתִּיּוֹת וְאֵינָן, יֶרַח אֱלוּל: אֵבֶל נָשִׁים; וְהַטַּל-הָעוֹלֶה-חַם-בְּעֵינֵי-אִמָּא כָּכָה צוֹרֵב!

אצ"ג, אֵימָה גְדֹלָה וְיָרֵחַ[4]

ּ

מושב גיתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1972 הוקם בבקעת הירדן המושב גיתית. שמו של היישוב ניתן לו על ידי רחבעם זאבי, בגין הבקעה עליה משקיף היישוב, שצורתה מזכירה את כלי הנגינה העתיק - גיתית[5].

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ח, ספר תהילים מפורש בידי עמוס חכם, כרך א, שביעית, ירושלים: מוסד הרב קוק, תש״ן, דעת מקרא, עמ' ל
  2. ^ פרופ׳ יצחק אבישור, ח, תהילים א, כרך א, שישית, תל אביב: דברי הימים, 2002, עולם התנ״ך, עמ' 19-20
  3. ^ אורי צבי גרינברג בקו וצבע - אתר נגוהות (הקישור אינו פעיל, 6 במרץ 2020)
  4. ^ [] - אתר נגוהות
  5. ^ ילקוט הפרסומים 2633 (עמ' 1821), ‏10 ביוני, 1980
ערך זה הוא קצרמר בנושא מוזיקה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.