דאלאס מאבריקס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דאלאס מאבריקס
Dallas Mavericks
לוגו המועדון
מידע כללי
תאריך ייסוד 1980
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
אולם ביתי אמריקן איירליינס סנטר (19,200 מושבים)
מיקום דאלאס, טקסס, ארצות הברית
כינוי מאבס
ליגה ליגת ה-NBA
אזור האזור המערבי
בית הבית הדרום-מערבי
בעלים

מרים אדלסון (69%)

מארק קיובן (27% ושליטה בפעילות הכדורסל)
מנכ"ל ניקו האריסון
מאמן ג'ייסון קיד
צבעי תלבושת לבן, כחול, כסוף ושחור
תארים
אליפויות ליגה 1
2011
אליפויות אזוריות 2
2006, 2011
תלבושת
מדי בית וחוץ של דאלאס מאבריקס
תלבושת תלבושת בית
צבעי הקבוצה
תלבושת בית
תלבושת תלבושת חוץ
צבעי הקבוצה
תלבושת חוץ
אתר הקבוצה

דאלאס מאבריקסאנגלית: Dallas Mavericks, מוכרת גם בכינוי מאבס (Mavs)), היא קבוצת כדורסל מהעיר דאלאס שבטקסס, ארצות הברית, המשחקת בליגת ה-NBA. הקבוצה משובצת בבית הדרום-מערבי שבאזור המערב, ומארחת את משחקיה הביתיים באולם אמריקן איירליינס סנטר.

מאז עונת הבכורה שלה בליגה, 1980/1981, זכתה הקבוצה פעמיים באליפות המערב (2006 ו-2011), ופעם אחת באליפות ה-NBA ‏(2011).

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

1978–1981: הקמת הקבוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1978 התעניין איש העסקים גרן אקרדט באפשרות לגייס הון על מנת להעביר קבוצת כדורסל לדאלאס. במסגרת הניסיונות הוא נפגש עם דון קרטר, איש עסקים מקומי, שהתעניין ברעיון כמחווה לאשתו, לינדה, ששיחקה כדורסל בהיותה בתיכון. בסופו של דבר אקרדט ויתר על הרעיון, אך קרטר החליט להמשיך ולנסות. במקביל, נורם סונג'ו, נשיא קבוצת באפלו ברייבס החל להתעניין, גם הוא באפשרות להעביר קבוצת כדורסל לעיר. קרטר וסונג'ו ניסו לרכוש את קבוצת מילווקי באקס ואת קנזס סיטי קינגס, אך ללא הצלחה. בעקבות כך החליטו השניים לשנות אסטרטגיה ולנסות לשכנע את הנהלת הליגה להרחיב את הליגה ולהוסיף קבוצה נוספת. העובדה שלטקסס היו כבר שתי נציגות בליגה (סן אנטוניו ויוסטון) והעובדה שעונת 1978/79 הסתיימה בחוסר רווחיות (18 מתוך 22 הקבוצות הפסדיו כסף ואחוזי הצפייה ירדו משמעותית) הובילו את הנהלת הליגה לסרב בתחילה לבקשה. למרות הסירוב הראשוני, במהלך משחק האולסטאר של 1979 הודיע הקומישינר, לארי אובראיין, על הצטרפותן הצפויה של שתי קבוצות לליגה בעונת 1980/81.[1]

דיק מוטה, שאימן את הוושינגטון בולטס בעונת 1977/78 וזכה עמה באליפות, מונה להיות מהמאמן הראשי של הקבוצה החדשה. בדראפט של שנת 1980 בחרה הקבוצה בקיקי ואנדוויי, אך השחקן סירב לשחק בקבוצה הצעירה ולאחר חודש נשלח בטרייד לדנוור נאגטס יחד עם בחירת סיבוב ראשון תמורת שתי בחירות דראפט עתידיות. בחירות אלו הביאו לקבוצה מאוחר יותר את רולנדו בלאקמן (1981) וסם פרקינס (1984). במשחק הבכורה ניצחו המאבריקס את סן אנטוניו ספרס בתוצאה 103:92, אך עד לסיום העונה הצליחה הקבוצה לנצח רק עוד 14 משחקים וסיימה במאזן 67:15.

הדראפט של שנת 1981 הביא לקבוצה שלושה שחקנים שלהם חלק משמעותי בהצלחת הקבוצה בשנים הבאות: הפורוורדים מארק אגוויר וג'יי וינסנט, והקלע רולנדו בלאקמן. בעונתה השנייה בליגה שיפרה הקבוצה את מאזנה ב-13 ניצחונות וסיימה במאזן 54:28.

1982–1990: מאבקי הפלייאוף[עריכת קוד מקור | עריכה]

מגמת השיפור של הקבוצה נמשכה גם בשנים הבאות. את פגרת האולסטאר של עונת 1982/83 הגיעה הקבוצה במאזן 24:25, אך לא הצליחה לשמור על המומנטום עד סיום העונה אותה סיימה במאזן 44:38. שיפור של עשרה ניצחונות לעומת העונה הקודמת. הדראפט של שנת 1983 הביא לקבוצה את דרק הרפר, ששיחק במדי המאבריקס במשך עשר עונות. את עונת 1983/84 סיימה הקבוצה, לראשונה, במאזן חיובי, 39:43. במהלך העונה הפך אגווייר לשחקן הראשון במועדון שמשתתף במשחק האולסטאר ואת העונה סיים עם ממוצע של 29.5 נקודות למשחק (מקום שני בליגה). בסיום העונה מוקמה הקבוצה במקום הרביעי במערב וערכה הופעת בכורה בפלייאוף, בו הצליחה לנצח את סיאטל סופרסוניקס בארבעה משחקים בסיבוב הראשון,[2] אך נכנעה ללוס אנג'לס לייקרס בסיבוב השני. סם פרקינס, שהצטרף לקבוצה בדראפט של שנת 1984, נבחר לחמישיית הרוקיז של העונה ובלאקמן ייצג את הקבוצה במשחק האולסטאר. בסיום העונה הקבוצה שיפרה את מאזנה בניצחון נוסף והעפילה בשנית לפלייאוף. המאבריקס ניצחו במשחק הראשון בסדרה מול פורטלנד טרייל בלייזרס לאחר הארכה כפולה, אך הפסידו בשלושת המשחקים הבאים והודחו בסיבוב הראשון.

דאלאס אירחה את אירועי האולסטאר של 1986 ובלאקמן שוב ייצג את הקבוצה. בהופעתה השלישית ברציפות בפלייאוף ניצחה הקבוצה את יוטה ג'אז בסיבוב הראשון ועלתה להתמודד מול הלייקרס. הלייקרס ניצחו בסדרה בשישה משחקים, אך ארבעה מתוכם הוכרעו בפער של ארבע נקודות או פחות. בעונה הבאה השיגה הקבוצה את המאזן הטוב ביותר שלה, עד כה, כשסיימה במאזן 27:55 וסיימה לראשונה בראשות הבית המרכז-מערבי. במשחק הפלייאוף הראשון ניצחה הקבוצה את סיאטל סופרסוניקס בפער של 22 נקודות, אך הפסידה בשלושת המשחקים הבאים והודחה כבר בסיבוב הראשון. בעקבות ההדחה המפתיעה התפטר דיק מוטה מאימון הקבוצה ובמקומו מונה ג'ון מקלאוד, שאימן את פיניקס סאנס במשך 11 עונות.

המאבריקס איבדו את ראשות הבית לדנוור נאגטס, אך במהלך עונת 1987/88 רשמה הקבוצה מספר רב של הישגים – אגווייר וג'יימס דונלדסון שיחקו במשחק האולסטאר, בלאקמן קלע את הנקודה ה-10,000 בקריירה ורוי טארפלי זכה בסיום העונה בתואר השחקן השישי. בפלייאוף הדיחו את הרוקטס בארבעה משחקים ואת דנוור בשישה ולראשונה העפילו לגמר המערב. בגמר פגשו את הלייקרס, הסדרה נמשכה לאורך שבעה משחקים, אך לבסוף הוכרעה לטובת הצהובים-סגולים.

רצף ההצלחות של הקבוצה נקטע בעונת 1988/89 אותה סיימה הקבוצה במאזן שלילי (44:38) ולראשונה מאז 1982/83 לא נכנסה לפלייאוף. עונה לאחר מכן סבלה הקבוצה מאי שקט – לאחר שישה משחקים בלבד נעצר טארפלי בעקבות נהיגה בשכרות והתנגדות למעצר. ב-11 משחקיה הראשונים הצליחה לנצח רק חמישה ובעקבות כך פוטר מקאוד ובמקומו מונה ריצ'י אדובאטו שהיה עוזרו. הקבוצה הגיעה לפלייאוף אך הודחה בסוויפ על ידי פורטלנד. הייתה זאת הופעת הפלייאוף האחרונה של הקבוצה עד לשנת 2001.

1990–1998: בנייה מחדש[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילת שנות התשעים הביאה עימה שינויים לקבוצה – פרקינס עזב את הקבוצה ועבר לשחק בלייקרס. פאט ליבר, שהגיע לקבוצה בתחילת העונה, נמצא לאחר פחות משבועיים בברכו, פציעה שסיימה עבורו את העונה. מאוחר יותר נפצע גם טארפלי בברכו וגם הוא סים את העונה מוקדם. נוסף על הפציעה, במהלך חודש מרץ נעצר שוב בעקבות נהיגה בשכרות והושעה מהליגה. את עונת 1990/91 סיימה הקבוצה במקום האחרון בליגה. לאחר סיום העונה נעצר טארפלי שוב על נהיגה בשכרות והושעה מהליגה לצמיתות. ברד דייוויס נאלץ לפרוש ממשחק בשל פציעה בגב במהלך חודש ינואר. באותו חודש עבר ליבר ניתוח נוסף בברכו שסיים עבורו את העונה ובסיום העונה עמד מאזן הניצחונות על 22 בלבד.

לקראת עונת 1992/93 החלה הקבוצה בתהליך של בנייה מחדש. רולנדו בלאקמן, קלע הנקודות המוביל בתולדות המועדון, נשלח בטרייד לניו יורק ניקס תמורת בחירת סיבוב ראשון ויחד עמו עזב גם הרב ויליאמס. הפציעה של ליבר השביתה אותו לאורך כל העונה ונקודת האור היחידה של הקבוצה היה דרק הארפר, שקלע 18.3 נקודות בממוצע. במהלך הדראפט של 1992 בחרה הקבוצה את ג'ים ג'קסון, אך יכלה להציע לו חוזה לחצי עונה בלבד והוא שיחק רק 28 משחקים בעונת הבכורה. באמצע חודש ינואר עמד מאזן הקבוצה על 27:2, דבר שהוביל לפיטוריו של המאמן אדובאטו. המאבריקס התקרבו לקביעת המאזן הגרוע ביותר בתולדות הליגה, שנקבע על ידי פילדלפיה 76' בעונת 1972/73 (73:9). החתמתו של ג'קסון בתחילת מרץ סייעה לקבוצה לנצח 7 מ-21 המשחקים האחרונים ולסיים במאזן 71:11.

ג'ייסון קיד הבחירה הגבוה של דאלאס וכוכב הקבוצה בין השנים 1994–1996 ו-2008–2012

לאחר העונה הכושלת מינתה הקבוצה את קווין באקנר למאמן וצירפה את הרוקי ג'מאל משבורן שנבחר בדראפט ה-NBA 1993. הקבוצה ניצחה רק משחק אחד מ-24 המשחקים הראשונים בעונה ובסיום חודש ינואר עמד מאזנה על 40:3. שיפור קטן ביכולות הקבוצה בחודשיים הבאים סייע לה לסייע במאזן 69:13. בעקבות זאת פוטר באקנר בסיום העונה. בדראפט ה-NBA 1994 הצטרף לקבוצה ג'ייסון קיד, שהפך יחד עם ג'קסון ומשבורן לשלישיית ה-ג'יי (על שם האות הראשונה בשמם הפרטי), שלישייה שהובילה את הקבוצה בעונות הבאות. בעונתו הראשונה הוביל קיד את הליגה בטריפל דאבלים, משבורן קלע 24.1 נקודות בממוצע וג'קסון הוסיף 25.7 נקודות, אך פציעה השביתה אותו מחודש פברואר ועד לסיום העונה. בסיום העונה רשמו המאבריקס שיפור דרמטי במאזנם, כשסיימו את העונה עם 36 ניצחונות, השיפור הגדול ביותר בתולדות הקבוצה.

ההתקדמות של הקבוצה נעצרה בעונת 1995/96. טארפלי הושעה שוב מהליגה עקב שימוש בסמים, הפעם הושעה לצמיתות. משבורן הספיק לקחת חלק ב-18 משחקים בלבד בטרם נפצע בברכו, פציעה שהשביתה אותו עד לסיום העונה. קיד נבחר לחמישייה הפותחת במשחק האולסטאר, השחקן הראשון בתולדות הקבוצה שנבחר לחמישייה וסיים את העונה במקום השני בממוצע האסיסטים למשחק. למרות הישגים אלו הצליחה הקבוצה לנצח רק 26 משחקים. בסיום העונה הוחלף מונה ג'ים קלמונס למאמן במקום דיק מוטה. במקביל, דון קרטר, הבעלים של הקבוצה מיום הקמתה, מכר אותה לקבוצת משקיעים בראשות רוס פרוט.

עונה לאחר המכירה עברה הקבוצה שינוי גדול – לא פחות מ-27 שחקנים שונים שיחקו במדי הקבוצה במהלך העונה. הרוקי סמאקי ווקר היה השחקן היחיד שפתח וסיים את העונה בקבוצה. המהלך הראשון היה טרייד בו הועברו קיד, טוני דומאס ולורן מאייר לפיניקס סאנס תמורת מייקל פינלי, סם קאסל ואיי. סי. גרין. במהלך חודש פברואר מונה דון נלסון לתפקיד הג'נרל מנג'ר של הקבוצה. שבוע לאחר המינוי שחררה הקבוצה את פרד רוברטס ואוליבר מילר ושלחה את משבורן בטרייד למיאמי היט תמורת סשה דנילוביץ', מרטין מורספ וקורט תומאס. בהמשך העונה ביצעה הקבוצה טרייד נרחב עם ניו ג'רזי נטס במסגרתו העבירה הקבוצה את ג'קסון, קאסל, כריס גאטלינג, ג'ורג' מקלאוד ואריק מונטרוז תמורת שון בראדלי, אד אובנון, חאליד ריבס ורוברט פק שהצטרפו לקבוצה. השינויים התכופים בסגל הקבוצה הקשו על בניית סגל יציב ואת העונה סיימה הקבוצה עם 24 ניצחונות בלבד. עונה לאחר מכן ירד המאזן עוד ועמד על 20 ניצחונות בלבד.

1998–2018: עידן דירק נוביצקי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדראפט של 1998 היווה נקודת מפנה עבור הקבוצה – עסקה משולשת שכללה דאלאס, מילווקי באקס ופיניקס סאנס הובילה להחתמתם של סטיב נאש והרוקי דירק נוביצקי. העונה הראשונה, שהייתה קצרה בשל שביתת השחקנים הסתיימה במאזן 31:19, אך לראשונה מזה עשור הקבוצה סיימה את משחקי הבית במאזן חיובי (10–15). בינואר 2000 הועברה הבעלות על הקבוצה למיליונר מארק קיובן תמורת 285 מיליון דולר. אישיותו הצבעונית והתנהגותו, שלעיתים הייתה שנויה במחלוקת, משכו תשומת לב גדולה מצד התקשורת וסייעו להגדיל את החשיפה והפופולריות של הקבוצה.

בעונת 2000/01 סיימה הקבוצה במאזן 29:53 ואחרי עשור של היעדרות, חזרה להשתתף בפלייאוף. ברגע האחרון של חלון ההעברות ביצעה הקבוצה טרייד גדול עם וושינגטון ויזארדס – המאבריקס העבירו את כריסטיאן לייטנר, יוברט דייוויס, קורטני אלכסנדר ואית'ן תומאס שנבחר בדראפט תמורת ג'וואן הווארד, קלווין בות' ואובינה אקיזי. בנוסף צירפה הקבוצה את ואנג ג'ג'ה הסיני.[3] בסיבוב הראשון של הפלייאוף גברה הקבוצה 2:3 על יוטה ג'אז,[4] אך הודחה סיבוב לאחר מכן על ידי סן אנטוניו ספרס בחמישה משחקים.

דירק נוביצקי, קפטן הקבוצה וכוכב הקבוצה בין השנים 1998–2019

אחרי ההפסד למיאמי היט בסדרת הגמר של עונת 2005/2006, בה הובילה דאלאס 2:0, קיוו בקבוצה לשחזר את ההישג. המאבריקס החלו את עונה 2006/2007 עם ארבעה הפסדים רצופים, אך לאחר מכן השיגה הקבוצה 52 ניצחונות מתוך 57 המשחקים הבאים, וסיימה את העונה במאזן 67:15 (השישי בטיבו בהיסטוריית הליגה), שהיה גם המאזן הטוב ביותר בליגה באותה שנה. דירק נוביצקי היה השחקן המצטיין בדאלאס וזכה בתואר MVP של העונה הסדירה, והפורוורד ג'וש הווארד הצטיין וזכה להיבחר למשחק האולסטאר של ה-NBA. ברבע גמר הפלייאוף התמודדה דאלאס מול גולדן סטייט ווריורס, שסיימה במקום השמיני במערב והודרכה על ידי דון נלסון. הווריורס הציבו שמירה הדוקה על נוביצקי, ובזכות כך הצליחו להפתיע ולנצח בסדרה בתוצאה 4:2.

במהלך עונת 2007/2008 חזר לקבוצה ג'ייסון קיד, במסגרת טרייד עם ניו ג'רזי נטס שכחלק ממנו עברו לנטס דווין האריס, שתי בחירות סיבוב ראשון בדראפטים עתידיים ושחקני משנה נוספים. המאבריקס הצליחו להגיע לפלייאוף בסוף עונה זו לאחר שהשלימו עונה שמינית ברצף עם מאזן של מעל 50 ניצחונות לעונה. גם בעונה זו הודחה הקבוצה בסיבוב הראשון של הפלייאוף, הפעם לאחר הפסד 1:4 לניו אורלינס הורנטס. יום לאחר ההדחה פוטר המאמן אייברי ג'ונסון, וב-9 במאי 2008 שכרה דאלאס את שירותיו של המאמן הוותיק ריק קרלייל.

עונת 2010/2011 הייתה הטובה ביותר בתולדות הקבוצה. הקבוצה עלתה לפלייאוף וניצחה את פורטלנד טרייל בלייזרס 4:2, את לוס אנג'לס לייקרס 4:0, ובגמר המערב את אוקלהומה סיטי ת'אנדר 4:1. דאלאס עלתה לסדרת הגמר מול מיאמי היט, שבשורותיה כיכבו לברון ג'יימס, דוויין וייד וכריס בוש, ניצחה 4:2 וזכתה באליפות ראשונה. דירק נוביצקי נבחר ל-MVP של סדרת הגמר.

בעונת 2011/2012 סיימו דאלאס במאזן 36:30 ובמקום השביעי במערב. בפלייאוף נפגשו המאבריקס נגד אוקלהומה סיטי ת'אנדר בהנהגת קווין דוראנט וראסל וסטברוק. המאבריקס הפסידו לת'אנדר בסוויפ. שבמשחק הראשון קולע דוראנט סל ניצחון על שחקן המאבריקס שון מריון.

בעונה שלאחר מכן, עונת 2012/2013 עזבו שחקני המפתח של הקבוצה, ג'ייסון קיד וג'ייסון טרי לניו יורק ניקס ולבוסטון סלטיקס בהתאמה. למרות זאת החתימו לצד נוביצקי את או. ג'יי. מאיו שישחק ככינור שני לנוביצקי, אשר שיחק רק 53 משחקים עקב פציעות. עונה זו הסתיימה במאזן של 41:41 ומקום 10 במערב.

בעונת 2013/2014 התחזקו המאבריקס משמעותית בהחתמת שחקני מפתח חשובים כדוגמת חוסה קלדרון, מונטה אליס, סמואל דלמברט ודווין האריס. בנוסף לכך החתימו דאלאס את השחקן הישראלי גל מקל לשלוש שנים. ובכך נהפך מקל לשחקן הישראלי השני ב-NBA. בעונה זו סיימו המאבריקס במקום השמיני במערב ובמאזן 49:33. בסיבוב הראשון נפגשו נגד המדורגת הראשונה במערב, סן אנטוניו ספרס. שני המשחקים הראשונים הסתיימו במאזן 1:1. כאשר במשחק השלישי שחקן המאבריקס וינס קרטר קלע שלשת ניצחון והעניק למאבריקס יתרון 2:1 בסדרה. למרות זאת דאלאס הודחו על ידי הספרס בשבעה משחקים. בסיום העונה ערכה דאלאס שינויים גדולים בסגל השחקנים – חוסה קלדרון, שיין לארקין, סמואל דלמברט ו-ויין אלינגטון הועברו לניו יורק ניקס תמורת טייסון צ'נדלר, שחזר לקבוצה וריימונד פלטון.[5] בנוסף, הוחתם צ'נדלר פארסונס על חוזה לשלוש עונות.[6] השינויים בסגל נמשכו גם במהלך העונה – בחודש דצמבר החתימה הקבוצה את ראז'ון רונדו מבוסטון סלטיקס והעבירה תמורתו את ג'מיר נלסון, ג'יי קראודר וברנדן רייט.[7] לצורך ביצוע ההעברה הסכים נוביצקי לקיצוץ של 15 מיליון דולר בשכרו.[8] המעבר של רונדו הביא עמו ציפיות גדולות, אך במהלך העונה הסתכסך עם המאמן ובמהלך הסיבוב הראשון של הפלייאוף הודח מסגל הקבוצה.[9] בסיום הסיבוב הודחה הקבוצה על ידי יוסטון רוקטס בחמישה משחקים.

בעונת 2014/2015 סיימה הקבוצה המקום ה-7 במערב עם מאזן 50:32 ועלתה לפלייאוף שם הפסידה בסיבוב הראשון בתוצאה 4:1 ליריבתה הטקסנית, יוסטון רוקטס. בעונת 2015/2016 סיימה הקבוצה במקום ה-6 במערב עם מאזן 42:40. גם בעונה זו הפסידה הקבוצה בסיבוב הפלייאוף הראשון בתוצאה 4:1, הפעם לאוקלהומה סיטי ת'אנדר.

לאחר שגם בעונת 2016/2017 דאלאס לא הגיעה לפלייאוף, בקיץ 2017 היא צירפה מספר שחקנים בהם סת' קרי, הריסון בארנס ונרלנס נואל. על אף ההחתמות החדשות, דאלאס סיימה את העונה במאזן שלילי, ולא העפילה לפלייאוף.

בפברואר 2018 חשפו כתבי ספורטס אילוסטרייטד כי במשך שנים שררה במועדון תרבות ארגונית קלוקלת אותה הוביל טרדמה אוסרי שכיהן כמנכ"ל הקבוצה בשנים 1997–2015. במהלך אותן שנים ביצעו אנשי הנהלה בקבוצה שורה ארוכה של הטרדות ותקיפות מיניות כלפי לפחות שש נשים.[10]

2018–הווה: בהובלת לוקה דונצ'יץ'[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדראפט 2018 בחרה דאלאס את טריי יאנג בבחירה החמישית, ומיד העבירה אותו בטרייד לאטלנטה הוקס תמורת לוקה דונצ'יץ' – אשר נבחר שלישי. בנוסף דאלאס בחרה בבחירה ה-13 את ג'יילן בראנסון. כבר בעונתו הראשונה בליגה הראה דונצ'יץ' יכולת גבוהה מאוד, והיה לשחקן המוביל של דאלאס, כשבסיום העונה הוא זכה בפרס "רוקי השנה ב-NBA". בסיום אותה עונה, פרש סמל הקבוצה דירק נוביצקי, לאחר 21 עונות רצופות בדאלאס. בפברואר 2019 ביצעה הקבוצה טרייד עם ניו יורק ניקס, בו קיבלה את קריסטפס פורזינגיס, טים הארדוויי הבן, טריי ברק וקורטני לי, תמורת דיאנדרה ג'ורדן, דניס סמית', וסלי מת'יוז ובחירות עתידיות בדראפט. העברתו של פורזינגיס לדאלאס התגלתה כמוצלחת, כשדונצ'יץ' ופורזינגיס חברו יחד לצמד חזק שהוביל את דאלאס לפלייאוף לאחר מספר שנים בהן הקבוצה לא הצליחה. בעונת 2019/2020 דונצ'יץ' נבחר לחמישייה הפותחת של משחק האולסטאר ובסוף העונה נבחר לחמישיית העונה ראשונה. המאבריקס פגשו בסיבוב הראשון את לוס אנג'לס קליפרס והפסידו את הסדרה בתוצאה 4–2. בקיץ 2020 העבירה דאלאס את סת' קרי לפילדלפיה 76', וקיבלה בתמורה את ג'וש ריצ'רדסון וטיילר ביי.

במהלך עונת 2021/2022, העבירו המאבריקס בטרייד את קריסטאפס פורזינגיס לוושינגטון וויזארדס ביחד עם בחירת דראפט, בתמורה לספנסר דינווידי ודאביס ברטנס. לוקה דונצ'יץ' שנבחר פעם נוספת לאולסטאר ולחמישייה הראשונה של העונה, הוביל יחד עם ג'יילן בראנסון את המאבריקס למקום הרביעי במערב ולפלייאוף הNBA פעם נוספת. דונצ'יץ' נפצע במשחק האחרון של העונה פציעה קלה, ובעקבותיה החמיץ את שני המשחקים הראשונים של הפלייאוף נגד היוטה ג'אז. בהובלת בראנסון, דאלאס הצליחה לנצח את המשחק הראשון, ולאחר חזרתו של דונצ'יץ' ניצחה את הסדרה בתוצאה 4-2. המאבס המשיכו להציג יכולת טובה בסיבוב השני, כאשר ניצחו את הפיניקס סאנס הפייבוריטית לאליפות ובעלת המאזן הטוב בליגה, בסדרה של שבעה משחקים. המאבס העפילו לראשונה מאז עידן נוביצקי לגמר המערב, אולם הפסידו לגולדן סטייט ווריורס בסדרה בת חמישה משחקים, בתוצאה 4-1.

בקיץ 2022, העבירה דאלאס בטרייד את הבחירה ה-22 בדראפט, ביחד עם בובאן מאריאנוביץ', מרקיז כריס, טריי בורק וסטרלינג בראון ליוסטון רוקטס, בתמורה לסנטר כריסטיאן ווד.

בדצמבר 2023, מארק קיובן מכר את מרבית המניות שלו בקבוצה למרים אדלסון תמורת 3.7-3.8 מיליארד דולר,אך ישאר אחראי בקבוצה על העניינים המקצועיים בקבוצה[11].

פירוש השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפירוש המילולי של המילה "Maverick" הוא חיית משק ללא סימון בעלות (מספר, רצועה וכדומה). הפירוש המטפורי דומה במשמעותו למלה "נון-קונפורמיסט", שמבטאת מישהו שמסרב להיכנע למוסכמות ולהזדהות עם קבוצה מסוימת. המילה נטבעה על ידי פוליטיקאי וחוואי ממדינת טקסס בשם סמואל אוגוסטוס מאבריק (18031870), שסירב לסמן את חיות המשק שלו, והכריז בעלות על כל החיות הלא מסומנות באזור.

לוגואים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמני הקבוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנתונים מעודכנים לסוף עונת 2022/2023:

מאמן שנים עונה סדירה פלייאוף הישגים
משחקים ניצחונות הפסדים % הצלחה משחקים ניצחונות הפסדים % הצלחה
דיק מוטה 1980–1987 574 267 307 0.465 28 11 17 0.393
ג'ון מקלאוד 1987–1989 175 96 79 0.549 17 10 7 0.588
ריצ'י אדובאטו 1989–1993 264 94 170 0.356 3 0 3 0.000
גאר הרד 1993 53 9 44 0.170
קווין באקנר 1993–1994 82 13 69 0.159
דיק מוטה (2) 1994–1996 164 62 102 0.378
ג'ים קלמונס 1996–1997 98 28 70 0.286
דון נלסון 1997–2005 590 339 251 0.575 43 19 24 0.442
אייברי ג'ונסון 2005–2008 264 194 70 0.735 47 23 24 0.489 זכייה בפרס מאמן העונה (2006)
ריק קרלייל 2008–2021 1,033 555 478 0.537 71 33 38 0.465 זכייה באליפות ה-NBA‏ (2011)
ג'ייסון קיד 2021–הווה 164 90 74 0.549 18 9 9 0.500

מנהלי הקבוצה (ג'נרל מנג'רים)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'נרל מנג'ר תקופה הישגים
נורם סונג'ו 1980–1996
קית' גרנט 1996
פרנק זקאנלי 1996–1997
דון נלסון 1997–2005
דוני נלסון 2005–2021 זכייה באליפות ה-NBA‏ (2011)
ניקו האריסון 2021–הווה

הישגים ופרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיאים למשחק בודד[עריכת קוד מקור | עריכה]

נקודות: 73, לוקה דונצ'יץ' מול אטלנטה הוקס, 27 בינואר 2023.

ריבאונדים: 28, פופאי ג'ונס מול אינדיאנה פייסרס, 9 בינואר 1996.

אסיסטים: 25, ג'ייסון קיד מול יוטה ג'אז, 8 בפברואר 1996.

חטיפות: 10, מייקל פינלי מול פילדלפיה 76', 23 בינואר 2001.

חסימות: 13, שון בראדלי מול פורטלנד טרייל בלייזרס, 7 באפריל 1998.

שיאי קריירה בקבוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הנתונים מעודכנים לסוף עונת 2023/2024, ומתייחסים לעונה הסדירה בלבד.[12]

נקודות:

ריבאונדים:

אסיסטים:

חטיפות:

חסימות:

פרסים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

MVP של העונה הסדירה

MVP של סדרת הגמר

רוקי השנה

מאמן השנה

השחקן השישי של העונה

חמישיית העונה הראשונה

חמישיית העונה השנייה

חמישיית העונה השלישית

חמישיית ההגנה השנייה

חמישיית הרוקיז הראשונה

חמישיית הרוקיז השנייה

שחקנים במשחק האולסטאר

מאמנים במשחק האולסטאר

שחקנים שמספר גופייתם הוצא לגמלאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר שחקן עמדה שנים בקבוצה שנת הפרשה
12 דרק הרפר רכז 1983–1994, 1996–1997 2018
15 בראד דייוויס רכז 1980–1992 1992
22 רולנדו בלאקמן קלע 1981–1992 2000
24 קובי בראיינט[א] קלע 2020
41 דירק נוביצקי פאוור פורוורד 1998–2019 2022
  1. ^ בערב מותו של בראיינט הודיעו המאבריקס על הוצאתו לגמלאות של מספר '24', אותו לבש בראיינט, על אף שמעולם לא שיחק בקבוצה.

סגל שחקנים בעונת 2023/2024[עריכת קוד מקור | עריכה]

סגל דאלאס מאבריקס
שחקנים מידע נוסף
עמדה # ארץ שם גובה תאריך לידה אוניברסיטה/מדינת מוצא
PG 0 אוסטרליהאוסטרליה דנטה אקסום 1.96 מטרים 13 ביולי 1995 אוסטרליה
SG 1 ארצות הבריתארצות הברית ג'יידן הארדי 1.91 מטרים 5 ביולי 2002
C 2 ארצות הבריתארצות הברית דרק לייבלי 2.16 מטרים 12 בפברואר 2004 אוניברסיטת דיוק
PF/C 7 קנדהקנדה דווייט פאוול 2.08 מטרים 20 ביולי 1991 אוניברסיטת סטנפורד
SG/SF 8 אוסטרליהאוסטרליה ג'וש גרין 1.96 מטרים 16 בנובמבר 2000 אוניברסיטת אריזונה
SG 9 קנדהקנדה איי. ג'יי. לוסון 1.98 מטרים 15 ביולי 2000 אוניברסיטת קרוליינה הדרומית
SG/SF 10 ארצות הבריתארצות הברית טים הארדוויי הבן 1.96 מטרים 16 במרץ 1992 אוניברסיטת מישיגן
PG 11 ארצות הבריתארצות הברית קיירי אירווינג 1.88 מטרים 23 במרץ 1992 אוניברסיטת דיוק
SF/PF 18 קנדהקנדה אוליבייה-מאקסנס פרוספר 2.01 מטרים 3 ביולי 2002 אוניברסיטת מרקט
PF/C 21 ארצות הבריתארצות הברית דניאל גאפורד 2.08 מטרים 1 באוקטובר 1998 אוניברסיטת ארקנסו
SF/PF 25 ארצות הבריתארצות הברית פי. ג'יי. וושינגטון 2.01 מטרים 23 באוגוסט 1998 אוניברסיטת קנטקי
PF/C 42 גרמניהגרמניה מקסי קליבר 2.08 מטרים 29 בינואר 1992 גרמניה
SF/PF 55 ארצות הבריתארצות הברית דריק ג'ונס 1.98 מטרים 15 בפברואר 1997 UNLV
PG/SG 77 סלובניהסלובניה לוקה דונצ'יץ' 2.01 מטרים 28 בפברואר 1999 סלובניה
PF/C 88 ארצות הבריתארצות הברית מרקיף מוריס 2.06 מטרים 2 בספטמבר 1989 אוניברסיטת קנזס
PG 00 ארצות הבריתארצות הברית ברנדון ויליאמס (כ) 1.88 מטרים 22 בנובמבר 1999 אוניברסיטת אריזונה
SF/PF 3 ארצות הבריתארצות הברית אלכס פאדג' (כ) 2.03 מטרים 6 במאי 2003 אוניברסיטת פלורידה
SF/PF 13 ארצות הבריתארצות הברית גרג בראון (כ) 2.01 מטרים 1 בספטמבר 2001 אוניברסיטת טקסס
מאמן:

ארצות הבריתארצות הברית ג'ייסון קיד


מקרא


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דאלאס מאבריקס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Archive: A look back at the birth of the Dallas Mavericks, 1 May 2005
  2. ^ באותו הזמן הסיבוב הראשון של הפלייאוף התקיים בשיטת הטוב מחמישה
  3. ^ השחקן נבחר על ידי הקבוצה בדראפט של 1999, אך השלטונות הסינים הערימו קשיים על תהליך ההעברה והוא הצטרף לקבוצה רק עונה לאחר מכן
  4. ^ הסיבוב הראשון של הפלייאוף התנהל בשיטת "הטוב מ-5"
  5. ^ צ'נדלר ופלטון לדאלאס, קלדרון ולארקין לניקס, באתר וואלה!‏, 25 ביוני 2014
  6. ^ צ'נדלר פארסונס בדרך לדאלאס, יוסטון תשווה?, באתר וואלה!‏, 10 ביולי 2014
  7. ^ שרון דוידוביץ', המפץ הגדול: ראג'ון רונדו עובר לדאלאס, באתר ynet, 19 בדצמבר 2014
  8. ^ דירק נוביצקי ויתר על מיליונים - וסלל את דרכו של רייג'ון רונדו לדאלאס, באתר כלכליסט, 21 בדצמבר 2014
  9. ^ רייג'ון רונדו בחוץ עד להודעה חדשה: "הוא לא יישאר בדאלאס", באתר וואלה!‏, 23 באפריל 2015
  10. ^ Exclusive: Inside the Corrosive Workplace Culture of the Dallas Mavericks, ספורטס אילוסטרייטד, 20 בפברואר 2018
  11. ^ מרים אדלסון רוכשת את דאלאס מאבריקס ממארק קיובן, באתר וואלה!, ‏2023-11-29
  12. ^ המובילים הסטטיסטיים של הקבוצה, באתר basketball-reference.com