דב צבי קרלנשטיין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דב צבי קרלנשטיין
הרב דב צבי קרלנשטיין בהכנסת ספר תורה, 2005
הרב דב צבי קרלנשטיין בהכנסת ספר תורה, 2005
לידה 30 ביוני 1934
י"ז בתמוז תרצ"ד
פטירה 11 בנובמבר 2015 (בגיל 81)
כ"ט בחשוון ה'תשע"ו עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה הר המנוחות עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה ישיבת פוניבז' עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות ישראל
תקופת הפעילות ? – 11 בנובמבר 2015 עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות ההתנגדות לחסידות עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקידים נוספים ראש ישיבת גרודנא באשדוד
רבותיו הרב אברהם ישעיהו קרליץ, הרב יוסף שלמה כהנמן, הרב אלעזר מנחם מן שך והרב שמואל רוזובסקי
חיבוריו מעגלי צדק
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב דב צבי קרלנשטיין (י"ז בתמוז ה'תרצ"ד, 30 ביוני 1934כ"ט בחשוון ה'תשע"ו, 11 בנובמבר 2015) היה ראש ישיבת גרודנא באשדוד.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בירושלים בשכונת שערי חסד לרב ירוחם פישל קרלנשטיין ולעשירה דבורה רייכל לבית פרוש. אבי סבו הרב דב צבי קרלנשטיין, שאת שמו הוא נושא, עלה מפולין לירושלים בתחילת המאה ה-20 ושימש בה אב בית דין. סבו, הרב מנחם מנדל פרוש היה מחסידי הרב אברהם יצחק הכהן קוק, ששימש סנדק בברית המילה שלו.

בצעירותו עברה המשפחה להתגורר בבני ברק. אביו ניהל במשך עשרות שנים את תלמוד תורה "רבי עקיבא" בשכונת זיכרון מאיר במרכז בני ברק[1]. בגיל צעיר נכנס ללמוד בישיבת פוניבז' והיה תלמידם של הרב יוסף שלמה כהנמן וראשי הישיבה, הרב אלעזר מנחם מן שך והרב שמואל רוזובסקי, במקביל התקרב לחזון איש ולמד עמו. זכה בפרס משרד הדתות לבני ישיבות מצטיינים לשנת ה'תשי"ג[2].

באמצע שנות ה-50 נשא את פסיה ורנר, בתו של הרב שמואל ברוך ורנר, שכיהן כאב בית דין בתל אביב, חתנו של הרב יעקב משה חרל"פ. בשנת תשכ"ו (1966) מינהו הרב כהנמן לעמוד בראשות ישיבת גרודנא שאותה הקים באשדוד לצד הרב צבי דרבקין.

בתקופת הנהגתו של הרב שך שמר הרב קרלנשטיין באדיקות על קו ההשקפה שהתווה. לאחר מכן החל להתקרב לרב אלישיב, ולאחריו לרב שמואל אוירבך.

בסוף שנות ה-90, בעקבות חילוקי דעות בינו ובין הרב פינחס שרייבר, רב הקהילה הליטאית באשדוד, נחלק הציבור הליטאי בעיר לשתי קהילות נפרדות. סביב הרב קרלנשטיין התאגדה קהילת אברכים מתלמידיו המונה מאות משפחות. מוסדות הקהילה מונים את בתי הכנסת "אבי עזרי - המרכזי" "חניכי הישיבות-נוסח מרוקו" ו"משכן חנוך" ברובע ג', "זיכרון יוסף" ו"בית שלמה" ברובע ז' באשדוד. תלמוד תורה "מאיר עיני ישראל", ישיבה קטנה "קדוש יעקב" (על שם בנו של הרב מפוניבז' שנספה בשואה), כוללי אברכים, בית ספר יסודי לבנות "חורב", וסמינר בית יעקב "מעלות פסיה" (על שם אשתו פסיה שנהרגה בתאונת דרכים)

נפטר בכ"ט בחשוון ה'תשע"ו לאחר מחלה ממושכת. בהלוויה שהתקיימה באשדוד ובירושלים השתתפו אלפים[3]. בשל הוראתו בצוואתו לא נאמרו הספדים. הנאספים אמרו פרקי תהלים, והרב שמואל אוירבך נשא דברים קצרים והקריא את צוואתו, שבה ביקש למנות את חתנו הרב משה שמידע לראש הישיבה במקומו. נקבר בחלקת פרושים בהר המנוחות בירושלים. לבקשתו, לא נכתבו תארים על מצבתו, למעט הנוסח: "השתתף בהקמת עולה של תורה באשדוד".

לאחר פטירתו התפצלה קהילתו באשדוד בין הרב שמידע, חתנו של הרב קרלנשטיין שמונה על פי צוואתו לראש הישיבה, לבין הרב נחום רוזנבלט, תלמידו של הרב קרלנשטיין, ראש ישיבת מאירת שמועה בעיר, שהתפצלה מישיבת גרודנא.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשך שנים שימשה אשתו מנהלת בית הספר בית יעקב "חורב" באשדוד. בט"ו בשבט תשנ"ו נהרגה בתאונת דרכים.

אחיו הרב גרשון קרלנשטיין ניהל את ישיבת תפארת ציון בבני ברק ועמד בראש כולל "זיכרון ירוחם"[4]. אחיו הרב שלמה קרלנשטיין הוא מנהל תלמוד תורה "יפיק תבונה - זיכרון מאיר" בבני ברק ויושב ראש הסתדרות המורים של אגודת ישראל.

אחד מגיסיו הוא הרב דוד ורנר, רבה של חדרה.

לרב קרלנשטיין, בן וארבעה בנות:

  • בנו, הרב חנוך העניך, היה ר"מ בישיבת היכל התורה בירושלים וחיבר את הספר "חק המלך" על הרמב"ם וספרים נוספים. נפטר ממחלה בכ"ב אלול ה'תשנ"ט, בגיל 42[5].
  • בתו הגדולה, גיטל, מנהלת בית הספר בית יעקב באשקלון, נשואה לרב משה שמידע, ראש ישיבת גרודנא.
  • בתו, דינה, מנהלת בית הספר בית יעקב באלעד, נשואה לרב ברוך מרדכי אטינגר, ראש ישיבת כנסת יחזקאל באלעד.
  • בתו, ברכה חווה, מורה בסמינר ישן, ומחנכת בתיכון בית יעקב בשכונת הר נוף, ירושלים
  • בתו, מרים, מנהלת תיכון וסמינר אהל רחל בבני ברק, נשואה לרב אהוד אייזנטל, ר"מ בישיבת גרודנא.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת ה'תשכ"ב[דרושה הבהרה] הוציא הרב קרלנשטיין את ספרו הראשון "מעגלי צדק" על מסכת מגילה ומסכת חלה, הספר קיבל את הסכמתם של הרב מפוניבז' הרב יוסף שלמה כהנמן, הרב מטשעבין, הרב יעקב ישראל קניבסקי, הרב שמואל רוזובסקי, וחותנו הרב שמואל ברוך ורנר. בהסכמתו כתב הרב כהנמן: "ואני רואה בע"ה גדולות ונצורות בעתידו להגדיל תורה ולהאדירה". מאז הוציא לאור ספרים נוספים בסדרה, על מסכתות נוספות ועניינים שונים בהלכה, באגדה ובמוסר.

רשימת ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ כיום נקרא הת"ת "יפיק תבונה", על שמו: "יפיק" - ראשי תיבות ירוחם פישל קרלנשטיין.
  2. ^ טקס חלוקת פרסים לבני ישיבות נערך אתמול ע"י משרד הדתות, שערים, 16 בפברואר 1953.
  3. ^ שלמה זינגר, אלפים בהלוויית הגרד"צ קרלנשטיין זצ"ל, ‏כ"ט מרחשוון תשע"ו, באתר JDN
  4. ^ משה ויסברג, שלש שנים אחרי אחיו: רבי גרשון קרלנשטיין זצ"ל, באתר בחדרי חרדים, 13 באוקטובר 2018
  5. ^ משה ויסברג, האזינו: הרב קרלנשטיין זועק על קבר בנו, באתר בחדרי חרדים, ‏ל' חשון ה'תשע"ו 12/11/2015
  6. ^ באתר היברובוקס