דברה קר
 | |
| דברה קר, 1973 | |
| לידה |
30 בספטמבר 1921 הלנסבוראו, סקוטלנד, הממלכה המאוחדת  |
|---|---|
| פטירה |
16 באוקטובר 2007 (בגיל 86) סאפוק, הממלכה המאוחדת |
| מקום קבורה |
St Mary's Church, Redgrave |
| שם לידה |
Deborah Jane Kerr-Trimmer |
| מדינה |
הממלכה המאוחדת |
| תקופת הפעילות |
מ-1940 |
| בן או בת זוג |
|
| מספר צאצאים |
2 |
| פרסים והוקרה |
|
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
דברה קר (באנגלית: Deborah Kerr; נולדה כדברה ג'יין קר-טרימר (Deborah Jane Kerr-Trimmer); 30 בספטמבר 1921 – 16 באוקטובר 2007) הייתה שחקנית תיאטרון, טלוויזיה וקולנוע סקוטית. היא זכתה בפרס שרה סידונס בשיקגו עבור הופעתה כלורה ריינולדס במחזה Tea and Sympathy, תפקיד אותו שיחקה בברודוויי, קיבלה את פרס גלובוס הזהב עבור הופעתה בסרט הקולנוע המלך ואני, והוענקו לה גם פרס אוסקר של כבוד, פרס באפט"א ופרסים בפסטיבל הקולנוע בקאן.
היא הייתה מועמדת שש פעמים לפרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר, אולם מעולם לא זכתה. ב-1994 העניקה לה האקדמיה האמריקאית לקולנוע פרס על מפעל חיים בנימוק שהיא תמיד ייצגה: "שלמות, משמעת ואלגנטיות." בין סרטיה הידועים ביותר נמנים: "המלך ואני", "רומן בלתי נשכח", "מעתה ועד עולם", "רק אלוהים יודע, מר אליסון" ו"שולחנות נפרדים".
שנותיה הראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
קר נולדה בשם דברה ג'יין קר-טרימר (Deborah Jane Kerr-Trimmer) בבית חולים בגלאזגו, סקוטלנד,[1] כילדת הזקונים ובתם היחידה של קתלין רוז (לשעבר Smale) וקפטן ארתור צ'ארלס קר-טרימר, טייס שהשתתף במלחמת העולם הראשונה ועבד בשנים שלאחר מכן כארכיטקט ימי ומהנדס אזרחי.[2] שלוש השנים הראשונות לחייה עברו בעיר הסמוכה הלנסבורו (Helensburgh), שם התגוררו הוריה עם סבה וסבתה של דברה בבית ברחוב וסט קינג. לקר היה אח צעיר, אדוארד (נודע גם כטדי), לימים עיתונאי שנהרג באירוע של זעם כבישים (אנ').[3]
קר רקדה בלט בצעירותה והופיעה לראשונה על הבמה בתיאטרון Sadler's Wells ב-1938. לאחר שהסבה את הקריירה שלה למשחק דרך כוכבה במהרה. מורתה הראשונה למשחק הייתה דודתה, פיליס סמייל (Phyllis Smale), שניהלה את בית הספר למשחק Hicks-Smale בבריסטול.[4]
אף על פי שההגייה הסקוטית של שם משפחתה קרובה יותר לקריאה הפונטית (והוא מבוטא /kɛr/), הרי כשהיא נהפכה לשחקנית הוליוודית היה ברור ששם משפחתה צריך להיות מבוטא כ"car". על מנת להימנע מבלבול בהגייה, לואי ב. מאייר ממטרו גולדווין מאייר הסביר "Kerr rhymes with star" (קר על משקל כוכב).[5]
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
סרטים[עריכת קוד מקור | עריכה]
תפקידה הראשון בקולנוע היה בסרט הבריטי Contraband ב-1940, אולם הסצנות בהן שיחקה קוצצו מהסרט בעריכה. אחרי כן היא הופיעה במספר סרטים בכללם Hatter's Castle (1942), שבו היא שיחקה לצידם של רוברט ניוטון וג'יימס מייסון. בשנה שאחרי כן, היא שיחקה בתפקידים מרובים כשלוש נשותיו של הגיבור בסרט "חייו ומותו של קולונל בלימפ" של מייקל פאוול (Michael Powell) ואמריק פרסבורגר (Emeric Pressburger). פאוול כותב באוטוביוגרפיה שלו שבמהלך הצילומים הוא והיא נהפכו לנאהבים. הוא כתב עליה, "הבנתי שדברה הייתה גם האידיאל וגם האישה בשר ודם אותה חיפשתי".[6]
אף על פי שוינסטון צ'רצ'יל סבר שהדבר יהרוס את המורל המלחמתי והצבא הבריטי סירב להרחיב את שיתוף הפעולה עם המפיקים, הסרט הפתיע את המבקרים בכך שנחל הצלחה אמנותית ומסחרית. פאוול קיווה לאחד מחדש את קר ואת רוג'ר ליבסי (Roger Livesey) ששיחק את התפקיד הראשי בסרטו הבא, A Canterbury Tale (1944), אולם סוכנה של קר מכר את החוזה שלה ל-MGM. פאוול כותב, שהרומן שלו עם קר הסתיים כשהתברר לו שהיא תיאות להצעה לנסוע להוליווד אם תוצע לה כזו.[6]
היה זה תפקידה כנזירה בסרט "נרקיס שחור" ב-1947 שהביא אותה לתשומת לבה של הוליווד. הסרט היה להצלחה גדולה בארצות הברית כמו גם בבריטניה וקר זכתה בפרס המבקרים של העיר ניו יורק כשחקנית השנה. בהוליווד, מבטאה וגינוניה הבריטיים הביאו לה רצף של תפקידים בהם גילמה ליידי אנגליה מעודנת, מאופקת והגונה. אף על פי כן ניסתה קר תכופות למצוא כל הזדמנות על מנת להשיל מעליה את החזות הקרירה. באותה שנה הופיעה בדרמה "אם החורף יגיע" לצידו של וולטר פידג'ן. בסרט הרפתקאות משנת 1950, "מכרות המלך שלמה", שצולם באפריקה (קניה, טנזניה, אוגנדה וקונגו), בו היא כיכבה לצידם של סטיוארט גריינג'ר וריצ'רד קרלסון, היא הרשימה את הקהל בכך שנראתה מינית ופגיעה רגשית, תפקיד שהוסיף מימד חדש לסרטי פעולה שבמרכזם עמדו גברים. שנה לאחר מכן היא הופיעה בסרט אפי דתי, (1951), קוו ואדיס, שצולם בצ'ינצ'יטה שברומא, בו היא גילמה את ליג'יה העשויה ללא חת, נוצרייה בת המאה הראשונה לספירה.
קר גם נפרדה מתפקידי האופי הקבועים שלה בהופעה שהציגה את החושניות שלה, כקארן הולמס, רעיית איש הצבא הממורמרת בסרט "מעתה ועד עולם" (1953), שעליו היא הייתה מועמדת לפרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר. האיגוד האמריקאי לקולנוע (The American Film Institute) הכיר כאייקון תרבותי בקטע מאותו הסרט שבו היא וברט לנקסטר תינו אהבים על חוף הוואי בינות לגלים הנשברים. הארגון בחר בסרט כאחד ממאה הסרטים הרומנטיים הטובים ביותר של כל הזמנים ("AFI's Top 100 Most Romantic Films"). באותה שנה הופיעה בסרט יוליוס קיסר בתור קלפורניה, אשתו של ברוטוס.
מאז ואילך, בגלל בחירת התפקידים השונים שקר ביצעה במהלך הקריירה שלה היא נודעה בהוליווד כשחקנית רבגונית.[7] ב-1955 שיחקה בסרט "סוף הרומן" לצדו של ואן ג'ונסון, היא גילמה נזירה בסרט "רק אלוהים יודע, מר אליסון" (1957), ילדה טובה של אמה ("שולחנות נפרדים" (1958)) ואומנת (גן הגיר). אולם היא גם שיחקה אשת רועה כבשים אוסטרלית ב"אנשי השקיעה" (1960), ויפהפייה בעלת תשוקות בסרטים Beloved Infidel ו-שלום לך עצבות. היא אף כיכבה בקומדיות (The Grass Is Greener). ב-1956 שיחקה בסרט "תה וסימפתיה" בבימויו של וינסנט מינלי.
בין תפקידיה הידועים היו אנה ליאונאוונס בגרסת הסרט "המלך ואני" משנת 1956 למחזמר של רוג'רס והמרשטיין ולצידו של קרי גרנט בסרט "רומן בלתי נשכח" משנת 1958. באותה שנה גם שיחקה בסרטו של אוטו פרמינגר "שלום לך, עצבות" לפי ספרה של פרנסואז סאגאן. ב-1964 שיחקה בסרטו של ג'ון יוסטון "ליל האיגואנה. בשנת 1965 שיחקה בקומדיה "נישואין על שרטון" לצדם של פרנק סינטרה ודין מרטין. בשנת 1966 הציעו לה המפיקים של הסרט Carry On Screaming! שכר המשתווה לסך כל השכר ששולם לשאר הצוות, אך היא סירבה לתפקיד לטובת הופעת נפל בגרסת הבמה של "פרחים לאלגרנון". בשנת 1967, בגיל 46, היא כיכבה בסרט "קזינו רויאל", והייתה לנערת בונד המבוגרת ביותר שהופיעה אי פעם בסרטי ג'יימס בונד.
לפי כמה מקורות, בשנת 1969, הלחץ להתחרות עם הכוכבות הצעירות הניע אותה להצטלם בעירום בסרטו של ג'ון פרנקנהיימר "שכר האומץ".[8] ואילו מקורות אחרים ובכללם קר עצמה טענו שהשתמשו בכפילה.[9][10] קר הכריזה, "הסיבה שלא עשיתי זאת היא שהדבר היה מיותר לחלוטין. אם הדבר היה נחוץ לצורך התוכן הדרמטי, הייתי עושה זאת." למעשה היא הצטלמה בעירום לסצנה בסרט "הסדר" (1969), אלא שהקטע לא נכנס לסרט הסופי. "שם סצנת העירום הייתה הכרחית, בעל ואישה במיטה יחדיו," היא מסבירה.[10] מכיוון שהייתה מודאגת בשל הקטעים שהציעו לה לצלם, כמו גם בשל הכמויות הגדולות של העירום בסרטים באופן כללי, החליטה לנטוש את עבודתה בתעשיית הסרטים בשנות השישים לטובת עבודה בטלוויזיה ובתיאטרון.[11]
תיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]
דברה קר הופיעה בהצגת הבכורה שלה כשחקנית תיאטרון מעל במת ברודוויי במחזהו של רוברט אנדרסון Tea and Sympathy בשנת 1953, שעליו היא קיבלה מועמדות לפרס הטוני. קר חזרה על תפקידה לצד עמיתה לבמה ג'ון קר (John Kerr, אינו קרוב משפחה) בסרטו של וינסנט מינלי, שהוא עיבוד של המחזה. קר זכתה בפרס שרה סידונס (Sarah Siddons Award) בשנת 1955 בשל הופעתה בשיקגו במהלך סיבוב הופעות של המחזה ברחבי הארץ. היא שבה לברודוויי ב-1975 ויצרה את התפקיד של ננסי במחזהו זוכה פרס הפוליצר של אדוארד אלבי Seascape.
למרות הצלחתה הרבה בסרטים, התיאטרון תמיד נשאר אהבתה הראשונה של קר, אם כי היא סבלה מפחד קהל.
טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקריירה של דברה קר נעורה לתחייה בראשית שנות השמונים כשהופיעה בסרט הטלוויזיה Witness for the Prosecution בתפקיד אחות (אותה שיחקה אלזה לנצ'סטר, בגרסה המוקדמת יותר של הסרט משנת 1957). אחרי כן קר לוהקה לצידו של רוברט מיצ'ם ב-Reunion at Fairborough. בתקופה זו קר גם גילמה את אילת ההון אמה הארט בבגרותה, בעיבוד טלוויזיוני של הרומן A Woman of Substance פרי עטה של ברברה טיילור. עבור הופעתה זו הייתה קר מועמדת לפרס אמי.
חייה האישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
נישואיה הראשונים של קר היו לאנתוני בארטלי (Anthony Bartley), רב-סרן בחיל האוויר המלכותי, לו היא נישאה ב-29 בנובמבר 1945. להם שתי בנות, מלאני ג'יין, אשר נולדה ב-27 בדצמבר 1947 ופרנססקה אן, רעייתו של השחקן ג'ון שרפנל. הנישואים עלו על שרטון, והשניים התגרשו ב-1959.[11]
היא נישאה בשנית לסופר והתסריטאי פיטר וירטל (Peter Viertel) ב-23 ביולי 1960. מנישואיה לוירטל יש לה בת חורגת כריסטין וירטל. אף על פי שהיא התגוררה זמן רב בקלוסטרס שבשווייץ ובמרבלה שבספרד, היא שבה לבריטניה על מנת להיות קרובה יותר לילדיה כשבריאותה החל להידרדר.[12] אולם בעלה המשיך להתגורר במרבלה. היא הלכה לעולמה כתוצאה מהשפעות של מחלת פרקינסון ב-16 באוקטובר 2007 בגיל 86 בכפר בוטסדייל שבסאפוק.[13]
מספר שחקנים ששיחקו לצדה של קר כתבו באוטוביוגרפיות שלהם שהם ניהלו עמה רומן או התאהבו בה. השחקן סטיוארט גריינג'ר (Stewart Granger) טען שקר פיתתה אותו בירכתי מכוניתו בעת שהם שיחקו בסרט "קיסר וקלאופטרה".[14] באופן דומה טען ברט לנקסטר שהוא ניהל עמה רומן במהלך צילומי הסרט מעתה ועד עולם ב-1953.[15] אין שום עדות אחרת שמאששת את טענותיהם של השחקנים.
אותות כבוד[עריכת קוד מקור | עריכה]
דברה קר זכתה באות מפקדת מסדר האימפריה הבריטית ב-1998, אולם לא עלה בידה לקבל את התואר בעצמה בשל בריאותה הרעועה.[16] היא גם הונצחה בהוליווד, כשהוענק לה כוכב בשדרת הכוכבים של הוליווד.
דברה קר זכתה בפרס גלובוס הזהב בקטגוריית השחקנית הטובה ביותר בסרט מוזיקלי או בקומדיה עבור משחקה ב"המלך ואני" ב-1957, ובפרס הנרייטה. אם כי היא מעולם לא זכתה בפרס באפט"א, אוסקר, או קאן, כל שלוש האקדמיות הללו העניקו לה פרסי כבוד. היא זכתה באות הוקרה בפסטיבל קאן ב-1984.[17] באפט"א העניק לה פרס מיוחד ב-1991,[18] וב-1994 היא זכתה בפרס אוסקר של כבוד לאות הוקרה על היותה "אמנית בעלת חן ויופי חסרי רבב, שחקנית מסורה שקריירת הקולנוע שלה תמיד הפגינה שלמות, משמעת ואלגנטיות."[19]
מועמדויות[עריכת קוד מקור | עריכה]
דברה קר הייתה מועמדת שש פעמים לפרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר, בסרטים: Edward, My Son (1949), מעתה ועד עולם (1953), המלך ואני (1956), רק אלוהים יודע, מר אליסון (1957), "שולחנות נפרדים" (1958) ו"אנשי השקיעה" (1960).
היא גם הייתה מועמדת ארבע פעמים לפרס באפט"א לשחקנית הבריטית הטובה ביותר, בסרטים: The End of the Affair (1955), תה וסימפתיה (1956), "אנשי השקיעה" (1961) ו-"גן הגיר" (1964).
ב-1985 הייתה מועמדת לפרס אמי כשחקנית המשנה הטובה ביותר במיני-סדרה A Woman of Substance. היא הייתה גם מועמדת לפרס גלובוס הזהב כשחקנית הטובה ביותר בסרט דרמה בסרטים: Edward, My Son (1949), Heaven Knows, Mr. Allison (1957) ו"שולחנות נפרדים" (1958).
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
דברה קר, ברשת החברתית Goodreads
דברה קר, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- דברה קר, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
דברה קר, באתר AllMovie (באנגלית)
דברה קר, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)- דברה קר, באתר Metacritic (באנגלית)
דברה קר, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
דברה קר, באתר אייטונס (באנגלית)
דברה קר, באתר ספוטיפיי
דברה קר, באתר סאונדקלאוד (באנגלית)
דברה קר, באתר Last.fm (באנגלית)
דברה קר, באתר AllMusic (באנגלית)
דברה קר, באתר MusicBrainz (באנגלית)
דברה קר, באתר דיזר
דברה קר, באתר Discogs (באנגלית)- דברה קר, באתר Genius
- דברה קר, באתר SecondHandSongs
דברה קר, באתר טיידל (באנגלית)
דברה קר, באתר אמזון מיוזיק- דברה קר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
.svg){kind=logo}
אנגלית[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דברה קר במסד הנתונים IBDB (באנגלית)
- דברה קר ב-TCM Movie Database(הקישור אינו פעיל)
- דברה קר ב-British Film Institute's Screenonline
- דברה קר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
אנגלית[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Deborah Kerr at Helensburgh Heroes
- The Enigma of Deborah Kerr - Ephemera, media files and an essay about Ms. Kerr
- 55th Sydney Film Festival Deborah Kerr Retrospective ("From Kerr To Eternity" 2008)
- Deborah Kerr Rhymes With Star, and What a Star She Was: She Deserves to be Remembered, Too (Huffington Post, 7 April 2008)
- Deborah Kerr Tribute by Spanish director Pedro Almodóvar, whose Broken Embraces script was influenced by his reflections of the great international star at the time of her death (blogpedroalmodóvar, 25 March 2008)
- Extensive collection of press articles from 1940s to 2000s, photo galleries and information on Deborah Kerr (April 2009)
עברית[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אורי קליין, להט וניאוף בפרל הארבור, באתר הארץ, 21 באוקטובר 2007
- אורי קליין, מתה השחקנית דברה קר - הליידי הנצחית, באתר הארץ, 19 באוקטובר 2007
- סוכנויות הידיעות, השחקנית דברה קר הלכה לעולמה, באתר ynet, 18 באוקטובר 2007
- עידן וילנצ'יק, דברה קר - מותה של בובת הפורצלן, באתר News1 מחלקה ראשונה, 27 באוקטובר 2007
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Deborah Kerr, The Herald.
- ^ Deborah Kerr Biography (1921-2007), Filmreference.com
- ^ Killer's term cut, Worcester News, 5th Apr 2006
- ^ Kerr, Deborah,International Dictionary of Film and Filmmakers, (2000) by Richard Sater, Robert Pardi
- ^ Deborah Kerr, Actress Known for Genteel Grace and a Sexy Beach Kiss, Dies at 86, New York Times (19 October 2007).
- ^ 1 2 Powell, Michael. A Life In Movies. Heinemann, 1986. ISBN 0-434-59945-X
- ^ Richard Severo, Deborah Kerr, versatile British actress, dies at 86, International Herald Tribune. 18 October 2007.
- ^ Pratt, Douglas (2000). Doug Pratt's DVD-Video Guide, New York: Harbor Electronic Pub.. p. 527. ISBN 0966974441.
- ^ Adam Bernstein, Actress Deborah Kerr, 86; Shook Up Genteel Image in 'From Here to Eternity', The Washington Post, October 19, 2007.
- ^ 1 2 JILL LAWLESS, Actress Deborah Kerr dies at 86, Associated Press, October 18, 2007.
- ^ 1 2 Braun, Eric. Deborah Kerr. St. Martin's Press, 1978. ISBN 0-312-18895-1
- ^ Actress Deborah Kerr Dies At 86, cbsnews.com, Oct. 19, 2007
- ^ "Actress Deborah Kerr dies at age 86". USA Today. 18 October 2007
- ^ Granger, Stewart. Sparks fly Upward, p 87-88. Putnam, 1981. ISBN 0399126740.
- ^ Buford, Kate. Burt Lancaster: An American Life. New York, New York: Knopf, 2001. ISBN 0679446036
- ^ Brian Baxter, Deborah Kerr, 18 October 2007
- ^ Festival international de Cannes : palmarès 1984
- ^
Deborah Kerr (Obituary), The Telegraph, 18 October 2007
- ^ British actress Kerr dies at 86 bbc.co.uk, October 18th 2007
- אבירים בריטים
- זוכי אוסקר: פרסי כבוד
- זוכי פרס באפט"א: אישים
- נערות בונד
- אישים שהונצחו בשדרת הכוכבים של הוליווד: קולנוע
- שחקניות קולנוע וטלוויזיה סקוטיות
- זוכי פרס גלובוס הזהב: קולנוע: שחקנית ראשית בקומדיה או בסרט מוזיקלי
- זוכי פרס גלובוס הזהב: קולנוע: שחקן ראשי בקומדיה או בסרט מוזיקלי
- זוכי פרס דונלדסון
- בריטיות שנולדו ב-1921
- בריטים שנולדו ב-1921
- בריטיות שנפטרו ב-2007
- בריטים שנפטרו ב-2007