דוד גריילסאמר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
דוד גריילסאמר
צילום מ-2005
צילום מ-2005
לידה 10 באוגוסט 1977 (בן 46) עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות פריז, ז'נבה, תל אביב
כלי נגינה פסנתר עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים Naïve Records עריכת הנתון בוויקינתונים
davidgreilsammer.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דוד גריילסאמרצרפתית: David Greilsammer, נולד ב-10 באוגוסט 1977 בירושלים), הוא פסנתרן ומנצח ישראלי, החי ופועל בין פריז, ז'נבה ותל אביב.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גריילסאמר מנצח על הקאמרטה של ז'נבה

דוד גריילסאמר הוא בנם של מרים ואילן גריילסאמר, מרצים באוניברסיטת בר-אילן, ואחיו של הזמר מיכאל גריילסאמר. גריילסאמר התחיל את לימודיו המוזיקליים בגיל 6, בקונסרבטוריון רובין בירושלים. לאחר שירותו הצבאי, נסע לארצות הברית ולמד בבית הספר למוזיקה ג'וליארד, שם סיים תואר שני בפסנתר כתלמידהּ של יוכבד קפלינסקי וכמו כן השתלם בלימודי ניצוח. לאחר לימודיו, המשיך ללמוד ולהשתלם אצל הפסנתרן האמריקאי ריצ'רד גוד[1]. בשנת 2004 פתח גריילסאמר את הקריירה שלו כסולן בקונצרט בלינקולן סנטר בניו יורק, הופעה שזכתה לשבחים מצד הניו יורק טיימס[2]. מאז, הוא מוזמן לנגן בקביעות עם התזמורות הגדולות ביותר, כגון התזמורת הסימפונית של סן פרנסיסקו, תזמורת המוצרטיאום של זלצבורג והתזמורת הפילהרמונית של רדיו צרפת, ובאולמות היוקרתיים בעולם כדוגמת הוויגמור הול בלונדון, הסנטורי הול בטוקיו, הסאל פלייל בפריז ועוד, וזוכה לשבחים ולביקורות נלהבות[3][4].

בשנת 2005 הקים גריילסאמר את אנסמבל סואדמה, וכיום הוא מנצחה ומנהלה האומנותי. בשנת 2010 מונה למנהל המוזיקלי ולמנצח של הקאמרטה של ז'נבה[5]. בשנת 2008 חתם על חוזה עם חברת איי.אם.ג'י[6], סוכנות אומנים בינלאומית מהחשובות בעולם. במאי 2011 חתם עם חברת הענק סוני מיוזיק (בה חתומים בין השאר יצחק פרלמן, לאנג לאנג, מאריי פרחיה ועוד) על חוזה בלעדי ארוך טווח[7][8].

באוגוסט 2011, לאחר קונצרט שגריילסאמר ביצע בניו יורק, המבקר המוזיקלי של הניו יורק טיימס הגדירו כאחד הפסנתרנים המועדפים עליו, והוסיף: "עבורי האומנות האלגנטית של גריילסאמר ודרכו לנגן בפסנתר, מספקים הרבה יותר מהווירטואוזיות של לאנג לאנג"[9]. גריילסאמר הוציא עד כה שישה אלבומים. בשנת 2012 הוציא שני אלבומים חדשים בהוצאת סוני קלאסיקל: הראשון, שיצא בפברואר 2012, נקרא "Baroque conversations". מבקר המוזיקה של ה"סן פרנסיסקו כרוניקל" הילל את האלבום וכתב: "זהו הישג מדהים, ניצחון לחדשנות ולחקירה מוזיקלית מבריקה...אין שום ספק שזהו אומן בעל חשיבות עצומה."[10]. האלבום השני שיצא באוקטובר 2012 נקרא "Mozart In-between". באלבום החדש גריילסאמר מנגן ומנצח על התזמורת הקאמרית של ז'נבה.

בדצמבר 2012 נבחר תקליטו "Baroque conversation" על ידי הניו יורק טיימס כאחד מתקליטי השנה במוזיקה הקלאסית[11]. [12]

חזון אומנותי ופרויקטים מוזיקליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוד גריילסאמר מוכר ומוערך במיוחד בגין ביצועיו הייחודיים ליצירותיו של מוצרט[13]. בשנת 2008, ביצע ביום אחד קונצרט מרתון בפריז, בתוכנית שכללה את מכלול הסונאטות של מוצרט, ולאחר מכן ביצע שוב את מכלול הסונאטות בפסטיבל ורבייה בשווייץ ובסיבובי הופעות בינלאומיים נוספים. לגריילסאמר הייתה מאז ומתמיד קרבה גדולה למוזיקה של תקופת הרנסאנס, הבארוק ולמוזיקה בת זמננו, והוא אינו מהסס לערב סגנונות אלו בהופעותיו. הוא מרבה להציע למאזינים ברחבי העולם תוכניות קונצרטים נועזות, המשלבות חדש וישן[14]. הוא גם מרבה לבצע יצירות נדירות ויוצאות דופן, במקרים רבים בביצועי בכורה עולמיים. דוגמה לאחת מהופעותיו המרחיקות לכת היא הרסיטל דומניקו סקרלטי/ג'ון קייג', שבה ביצע גריילסאמר סונאטות של סקרלטי על פסנתר וסונאטות של קייג' על פסנתר ממותקן[15]. על מנת לקרב ולגלות את עולם המוזיקה הקלאסית למאזינים חדשים ולצעירים, דוד גריילסאמר יוצר בכל שנה פרויקטים מקוריים, המשלבים תיאטרון, מחול ומוזיקה.

פעילותו בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוד גריילסאמר הוזמן לנגן עם התזמורות החשובות בישראל, ואף זכה לשבחים רבים מהעיתונות על הופעותיו[16]. בראיונות בעיתונות הישראלית, גריילסאמר דיבר רבות על החשיבות שבעידוד פסנתרנים ומלחינים ישראלים צעירים, ועל החשיבות שביצירת תוכניות וקונצרטים מקוריים ומגוונים גם בישראל. הוא מרבה לתת במה ליצירות ישראליות מקוריות כדוגמת "פנטאסטרוף ראשון" של המלחין הישראלי יונתן קרן ו"וואם" של המלחין הישראלי מתן פורת[15].

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מוצרט, הקונצ'רטי המוקדמים, ונגווארד קלסיקס, 2006. עם תזמורת סואדמה, דוד גריילסאמר פסנתר וניצוח.
  • fantaisie_fantasme, נאיב, 2007.
  • מוצרט, קונצ'רטי מספר 22 ו-24, נאיב, 2009. עם תזמורת סואדמה, דוד גריילסאמר פסנתר וניצוח.
  • גרשווין/טנסמן/בולנז'ה, נאיב, LIVE .2010 בסאל פלייל בפאריס, עם התזמורת הפילהרמונית של רדיו צרפת.
  • Baroque conversations, סוני קלאסיקל/סוני מיוזיק, 2011.
  • Mozart In-between, סוני קלאסיקל/סוני מיוזיק, 2012. עם התזמורת הקאמרית של ז'נבה, דוד גריילסאמר פסנתר וניצוח.
  • Labyrinth - 2020 - סולו - (זכה להערכת "ניו יורק טיימס" וכלי תקשורת אחרים)

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מוצרט, הקונצ'רטי המוקדמים, "דיסק השנה" של הדיילי טלגרף, 2007[17].
  • פרסי המוזיקה הצרפתיים, "פריצת השנה" בקטגוריית הסולן האינסטרומנטלי, 2008[18][19].
  • fantaisie_fantasme, "שוק", מגזין עולם המוזיקה, 2008.
  • fantaisie_fantasme, "תקליט השנה", הסאנדיי טיימס, 2008[20].
  • fantaisie_fantasme, פרס "מאסטרו", מגזין פסנתרן, 2008.
  • Baroque conversations, "תקליט השנה", ניו יורק טיימס, 2012[11].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דוד גריילסאמר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ביוגרפיה באתר הרשמי
  2. ^ Anne Midgette, The forgotten music of Ernest Krenek, The New York Times, 06.05.2004
  3. ^ A week at Wigmore Hall,The Sunday Times, 21.10.2007
  4. ^ Anthony Tommasini, Two young pianists forging connections, The New York Times, 25.02.2010
  5. ^ מרב יודילוביץ', גריילסאמר ינהל את הסימפונית של ז'נבה, באתר ynet, 23 בספטמבר 2009
  6. ^ ביוגרפיה באתר איי.אם.ג'י(הקישור אינו פעיל, 6.6.2019)
  7. ^ Sony signes pianist and conductor David Greilsammer, Gramophone, 12.05.2011
  8. ^ מרב יודילוביץ', הפסנתרן והמנצח דוד גריילסאמר הוחתם בסוני, באתר ynet, 3 באפריל 2011
  9. ^ Anthony Tommasini, Virtuosos becoming a dime a dozen, The New York Times, 12.08.2011
  10. ^ ,Joshua Kosman, Album review: David Greilsammer, San Francisco Chronicale, 12.08.12
  11. ^ 1 2 James R. Oestreich, Corinna da Fonseca-wollheim, Zachary Woolfe, Anthony Tommasini, Vivien Schweitzer, A hit parade of small labels and upstats-The best Classical music recordings of 2012, The New York Times, 20.12.12
  12. ^ נעם בן זאב, קונצ’רטו לפסנתרהלא קיים, באתר הארץ, 19 בפברואר 2012
  13. ^ נעם בן זאב, כשמוצרט הסתכן, באתר הארץ, 19 בפברואר 2007
  14. ^ מרב יודילוביץ', כולם חשבו שאני מטורף, באתר ynet, 21 בפברואר 2008
  15. ^ 1 2 יוסי שיפמן, צלילים ומהפכנים, הבמה, 14.12.2010
  16. ^ נעם בן זאב, דוד גריילסאמר בביצועים עוצרי נשימה ליצירותיו המוקדמות של מוצרט, באתר הארץ, 11 באפריל 2011
  17. ^ אתר למנויים בלבד Geoffrey Norris, ‏Review of the year: Classical, The Telegraph, 15 December 2007
  18. ^ תדהר ואלד, הפסנתרן הישראלי דויד גריילסאמר זכה בפרס תגלית השנה בצרפת, באתר הארץ, 24 בפברואר 2008
  19. ^ Les victoires du classique, Le monde, 14.02.2008(הקישור אינו פעיל, 6.6.2019)
  20. ^ Records of the year, The Sunday Times, 02.12.2007